לפניי תביעה כספית ע"ס 13,878 ₪ שעניינה בנזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 16.4.2016.
חזוק לעניין זה ניתן למצוא בהמשך עדותו של הנתבע 1 משנשאל האם לדעתו התאונה קרתה בעקבות הסנוור של פנסי האוטובוס; לשאלה זו השיב הנתבע 1 "כן. ראיתי צללית של אור..." (עמוד 5, שורה 6 לפרוטוקול).טענה זו של הנתבע 1 נטענת במקביל לטענותיו הסותרות כי נהג האוטובוס סטה לכיוונו, ובנגוד לטענתו בטופס ההודעה.
...
לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות; לטענת הנתבע 1, נסיבותיה של התאונה שונות וזאת כאשר לגרסתו נהג האוטובוס הוא זה שסטה לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו כשהוא "לקח את המסלול, וגנב מעט את המסלול שלו" , אז כשהבין שעומדת להתרחש תאונה חזיתית, סטה ימינה בכיוון נסיעתו.
דיון והכרעה;
לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, נספחיהם ועדותיהם, מצאתי כי האחריות לתאונה מונחת לפתחו של הנתבע 1 ומכאן דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת מהנימוקים שלהלן:
עסקינן בתביעה שעניינה בתאונת דרכים, בה לפניי בית המשפט מונחות שתי גרסאות סותרות זו מול זו. מן המפורסמות כי במקרים כגון דא סומך בית המשפט את פסיקתו על יסוד התרשמותו הישירה מעדויות הצדדים- סבירותם ומהימנותם- וכל זאת לאור מוקדי הנזק ברכבים המעורבים, וכן תמונות ממקום האירוע.
יוער כי בנסיבות העניין, ולאור מוקדי הנזק, לא מצאתי לחייב בגין הפסד עקב השבתה ולעניין זה התביעה נדחית.
סוף דבר;
על יסוד כל האמור לעיל, מצאתי כי האחריות לתאונה מונחת לפתחו של הנתבע 1 , ומכאן דין התביעה להתקבל בחלקה.
בהתאמה, הנני מחייבת את הנתבעים , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת לסילוק מלא וסופי של כל טענותיה נשוא תביעה זו סך של 10,300 ₪ .
