לפני תביעה כספית לפצוי בגין ניזקי רטיבות שנגרמו לתובעת לטענתה עקב דליפות מים שמקורן בדירות השייכות לנתבעות.
כפי שפורט לעיל, גם התובעת לא יצאה מגדרה כדי לשתף פעולה עם הנתבעות, גם היא שותפה למחדלי האחזקה של הבניין והדירות ולראיה הרטיבות הקשה שחדרה לדירתה הן מהקרקע והן מהקיר החצוני היכן שבוצעה סגירה כלשהיא וכאמור לא ניתן לנתק את אחריות הנתבעות ומצב הבניין מאחריות התובעת והנני מעריך את אשמה התורם בכ-30%, על כך הנני מוסיף כ-1500 ₪ (שיערוך ממוצע של ההפסדים להיום) ובתוצאה היא 30,000 ₪.
...
מה שקרה בדירתה של התובעת איננו מנותק ממצבו של הבניין בכלל, חלק מנזקיה כלל לא קשורים לנתבעות וסבורני כי עובר לדיון בשאלת הנזק, יש מקום לצטט את ההחלטה שניתנה על ידי ביום 23.3.17 בעקבות ביקור במקום במעמד הצדדים ובאי כוחם:
"ביום 22.3.17 התקיים סיור בבניין בו מצויות דירות הצדדים, האמור בהחלטה זו איננו בגדר קביעות שיפוטיות אלא תיאור גרפי של התרשמות-מראה עיניים בלבד.
מהמקובץ לעיל יש לקבוע במאזן ההסתברות הנדרש כי תלונה על הנזילות נמסרה לנתבעות בין החודשים ספטמבר-נובמבר 2015, סבב ראשון של תיקונים בוצע בסמוך למועדים אלו, התיקון בדירת נתבעת 1 צלח, בדירת נתבעת 2 התגלתה נזילה נוספת בחודש אפריל 2016, התובעת לא יצאה מגדרה לשתף פעולה, מכתבי ההתראה יצאו כבר בחודש מאי 2016 והתביעה הוגשה בחודש אוגוסט 2016.
אשר על כן הנני מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 30,000 ₪ בצירוף אגרה יחסית בסך 375 ₪ ובצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 3000 ₪.
