תביעה כספית בגין נזקי צנרת: מחלוקת על כיסוי ביטוחי

לפני תביעה כספית שהוגשה על סך של 33,800 ₪ בגין ניזקי צנרת כאשר המחלוקת בין הצדדים הנה האם מקור הכשל חוסה בפוליסת הביטוח שהונפקה על ידי הנתבעת.

בדוח הבדיקה של סקנדי טק שמהותה "צלום תואי צנרת ועקבות סתימה" נכתב "בצלום שערכנו על ידי מצלמה סיב אופטי משוחת הביוב מס 3 הנמצאת בחניית הבית בכיוון האסלה המדוברת בשרותי האורחים. גילינו את צנור הביוב כאשר הוא מלא במים המוכיח שהצינור קרס במרכזו. בהמשך הצלום נראה סתימה על ידי אדמה שחדרה לצנור ומנעה מעבר תקין של מי הביוב בזווית שבין צנור האנכי היוצא מהאסלה לבין הצנור האופקי המוליך לשוחה מס 3 המוכיח נתוק הקיים וזו הסיבה לחדירת האדמה ויצירת הסתימה". בדוח הבדיקה של המהנדס אילן אליהו מטעם הנתבעת צויין בפרק הסיכום והמסקנות כי "שקיעות הקרקע לאורך השביל והצנרת גרמו לשקיעת קו הביוב והתנתקותו כפי שאותר ע"י המאתר. בצלום הווידאו ניצפה-כי קטע הצנור ממטר משוחת הביוב שבחניה ועד מרחק 6 מ' קיימים מים עומדים. דהיינו הצנור שקע ומלא מים. המשך הצנור ריק בערך ב- 8 מ' מגיעים לצנור אנכי סתום. הניפל העולה כלפי מעלה לאסלה שבבית מנותק. ז"א הנזק מחולק ל-2: נתק בניפל בצנור אנכי המתחבר לאסלה ושקיעה בקוו ביוב". בסיכום הדוח צויין על ידי מהנדס הנתבעת כי: "תיקון שקיעת הצנרת נחוצה – אך איננה מהוה צנרת דולפת אלא היתקדמות של שקיעת קרקע ובעקבותיה נזק שקיעה לצנור. בעתיד צפוי כי הצנרת הנ"ל תשבר/תתנתק עם היתקדמות השקיעות". מהאמור והמפורט לעיל עולה כי הצנרת ומיתקני הביוב הנם חלק מהדירה המבוטחת ונזק שניגרם להם כתוצאה מהימלטות או דליפה של מים או מהתבקעות או מסתימה מכוסה בפוליסה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את עדויות הצדדים המעורבים, במסגרת הדיון שהתקיים לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

איני מקבל את פרשנות הנתבעת לפוליסה הנגזרת מכך כי במצב זה אין מדובר בצנרת דולפת ולכן אין כיסוי ביטוחי.

מאחר ועלות התיקון עולה על סכום התביעה אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 33,800 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל.

נוכח דחיית דרישתה מחב' הגיחון, הוגש כתב התביעה המקורי נגד שתי נתבעות: חב' הגיחון בע"מ (להלן: "הגיחון") והמבטחת של הגיחון, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שירביט") לפצוי על פי חוות דעת של שמאי מטעמה בשל נזקיה עקב ההצפה בסך של 1,402,011 ₪ (קרן) בצרוף הפרישי הצמדה וריבית עד מועד הגשת התביעה שהועמד על סך של 1,556,093 ₪.

לאור המחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות לארוע, הוריתי בהחלטה מיום 30.05.12 על מינויו של המהנדס מר מוני לוטן כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה לוטן").

כתוצאה מההצפה נגרמו נזקים לתובעת, הנעדרת כסוי בטוחי, לסחורה, לטפול בסחורה, שפוץ המושכר ופירסום למכירת סחורה פגומה, המוערכים ע"י השמאי מטעמה בסך של 1,402,011 ₪ (קרן) (דו"ח השמאי צורף כנספח ה' לכתב התביעה המתוקן) שהנתבע, אחראי להם.

לדברי שחר: "היה בצנרת הראשית היו מתהוות סתימות עקב שימוש של אולמי פאלאס, של הבור שומנים שלהם שהיה נסתם והיה סותם את הצנרת ראשית, האולם היה משליכים פסולת וכל מיני דברים לצנרת ראשית שלהם כלפי מטה והיא היתה נסתמת. והיה נגרם לי נזק ואני הייתי מזמין על חשבונית משאיות שיפתרו את הבעיות והצגתי חשבוניות על כך" (עמ' 26 שורות 15-18).

שעה שהסעד הכספי הועמד כאמור על סך של 433,046 ₪ ובהיתחשב באשם תורם של התובעת בשיעור של 30%, חיובו של הנתבע בגין ניזקי התובעת בשל הסחורה שהושמדה הוא בסך של 303,132 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד יום התשלום בפועל.

...

לפיכך, נדחית בגין מכירה בחסר של הסחורה הפגומה, שלא הוכחה.

כן, נדחית התביעה לפיצוי בגין עבודות שיפוץ במקלט, שהנתבע לא אחראי לגביו ולא הוצגו אסמכתאות בתמיכה לחוות דעת השמאי רום, בעניין הוצאות מיון הסחורה ע"י עובדי התובעת ודינן, להידחות.

סוף דבר.

לפניי תביעה לחיוב הנתבעים בפצוי כספי בגין ניזקי מים למבנה דירת מגורים.

אני סבור כי החלטת התובעים על צרופו של הבנק כנתבע בתביעה שהיא בעיקרה ביטוחית (בשל מחלוקת בדבר קיומו של מקרה ביטוח והקף הכסוי) ונזיקית (בשל מחלוקת בדבר אופן הטיפול בליקוי הרטיבות ובכלל זה איתור מקור הנזילה) נגועה בחוסר תום לב ונעשתה באופן נפסד, שהרי אף אם המחלוקות הביטוחיות והנזיקיות היו מוכרעות לטובת התובעים, לא היה בכך כדי לחייב את הבנק.

עילת התביעה של התובעים כנגד מעלות מתמצת בסעיף 35 לכתב התביעה, לפיה מעלות הציגה באופן מטעה את הביטוח לדירה ככזה הכולל כסוי לניזקי מים ולנזקי צנרת כאשר בפועל הכסוי הנו לניזקי צנרת בלבד, וזאת בנגוד לדרישת הבנק, ובכך גרמה להטעיית התובעים ועריכת פוליסת ביטוח חסרה.

המהנדס נחמן בבדיקתו, כפי שמובא בחוות דעתו, לא מצא כל אינדיקאציה לחדירת מים מהמרזב, אף לא באמצעות סריקה תרמית, והוא אף מגדיל ואומר כי אף אם נניח כי ישנה דליפה מהמרזב אזי חדירת מים ממקור זה מתאפשרת רק עקב כשל באיטום קירות המעטפת, דבר שאינו מכוסה על פי הפוליסה.

...

ביטול או אי חידוש הפוליסה של מגדל על ידי מגדל אבהיר כי איני מקבל את טענת התובעים, לפיה הבנק איפשר למגדל להפסיק את ביטוח הדירה באופן חד צדדי בניגוד לחובת הכיסוי במסגרת חוזה המשכנתא לכל התקופה.

סיכום אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעים את הסכומים הבאים: הוצאות משפט הכוללים שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ עבור כל אחד מהנתבעים.

פתח דבר בפניי תביעה כספית שהוגשה בגין נזק שניגרם למבנה דירה בעקבות ארוע הצפה שהתרחש בדירת מבוטחת התובעת.

עיקר טענות הצדדים השלישיים: ביטוח ישיר טענה כי פוליסת הביטוח של הנתבע היא פוליסת "מבנה" ואינה מכסה נזקים לצדדים שלישיים.

השמאי קייזר מסר בעדותו כי לא זכור לו שנפגש עם השרברבים שהגיעו לדירה ונוכח המחלוקת בעיניין גורם הנזק ביקש מהתובעת לשלוח מאתר למקום לצורך איתור גורם הנזק (שורות 27-32 בעמ' 6 ושורות 15-17 בעמ' 7 לפרוטוקול).

כן העיד קייזר כדלקמן (שורות 14-17 בעמ' 8 לפרוטוקול): "לא ציינתי את המסקנות שלי. כתבתי בפרק של סיבת הנזק חתרתי למצוא מהי סיבת הנזק וכדיברתי גם עם אבי וגם עם דודי והגעתי למסקנה שהיתה הצפת מים שמקורה מצנרת למעלה ולא מצנרת בדירת המבוטח, ומשכך הבנתי שזומן שמאי בשם צבי בראון. נוכח הממצאים האלה, פניתי וביקשתי מומחה לאיתור לפייזר" מהאמור לעיל עולה כי בהתאם לבדיקת המאתר לא אובחנה נזילת מים בדירה ונראה כי הנזק נגרם בעקבות דליפה שטופלה בקומה העליונה (דירת הנתבע).

...

עיקר טענות הנתבע: הנתבע טען כי דין התביעה נגדו להידחות מחמת שיהוי ניכר בהגשתה, אשר גרם להרעה במעמדו וקופחו אפשרויותיו להוכיח את טענותיו נגד התביעה.

ההודעה לצדדים השלישיים 2 ו- 3 נדחית.

הנתבע ישלם לצדדים השלישיים 2 ו- 3 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

הנתבע ישלם את הסכום האמור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובעת הגישה לנתבעת תביעה כספית בגין מקרה ביטוח.

התובעת פנתה לשמאי ספי יוסף קוזי מטעמה, ולפי חוות דעתו מיום 12.8.18 הנזק שניגרם לתובעת בעקבות מקרה הביטוח עומד על הסך 356,114 ₪, כך שלאחר תשלום הסך שאינו שנוי במחלוקת על הנתבעת לשלם לתובעת סכום נוסף שהנו 264,814 ₪.

בחוזה השכירות התחייבה חב' אולסל כלפי צד ד' כדלקמן: לשאת בחבות בגין כל נזק בכל הקשור לחזקה או לשימוש במושכר או בבניין; לשפות את צד ד' בגין כל סכום ו/או הוצאה שתדרש צד ד' לשאת בו לשם היתגוננות מכל תביעה בגין נזק; לבטח את עצמה בביטוחים המפורטים באישור קיום הביטוחים המצורף להסכם, וביניהם פוליסת אש ופוליסה לביטוח אחריות כלפי צד ג'; חב אולסל פטרה את צד ד' מאחריות לנזק שהיא זכאית לשיפוי בגינו על פי הביטוחים; להתקין במושכר מערכת כיבוי אש, לרבות קבלת אישור תקני מאת מכון התקנים הישראלי; לפעול לתחזוקה תקינה של מערכת כסוי האש ופטרה את צד ד' מכל אחריות לנזק שייגרם למושכר או לתכולתו כתוצאה מהתקנה ו/או אי התאמה במערכת הכבוי.

תקן ישראלי 1956 קובע כי מערכת ראשית של ספרינקלרים המזינה חנויות או דיירי משנה למיניהם חייבת הגנה מכאנית של רשת למנוע נגיעת אדם, ברז ראשי חייב להיות נעול ופתוח, וכי כל סעיפי תקן 1956 לא מולאו על ידי בעלי הנכס ולא באיזור מודול של התובעת פורקו צנרת והגנות מכאניות, והמבנה של התובעת נשאר ללא הגנות ספרינקלרים ועם צנרת חתוכה בצמוד לקיר.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: את הסך 213,895 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.2.2019) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט כמפורט לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ההודעה לצדדי ג' 3 ו-4 נדחית וההודעה לצד ד' נדחית.

הנתבעת תשלם לצדדי ג' 3 ו-4, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט כמפורט לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.