תביעה כספית בגין נזקי פריצה לרכב

לפניי תביעה לפצוי כספי בסך של 175,308 ₪, תמורת רכב שרכשו התובעים מהנתבעת ובגין נזקים כלכליים שנגרמו להם כתוצאה מארוע שריפה שגרם לאובדן מלא של הרכב בתקופת האחריות.

ביום 11/03/18 קיבלו התובעים לידיהם את חוות דעתו של חוקר שרפות והצתות מר שחר דדון (להלן: "שחר"), לפיה אי אפשר "לשים את האצבע" על מנגנון הכשל שגרם לשריפה ומהנתונים, עדות נהג הרכב ומוקד השריפה ועוד - עולה המסקנה כי הסיבה לפרוץ השריפה היא "כשל/תקלה מכני/חשמלי" ברכב.

...

לסיכום לאור האמור לעיל עולה המסקנה כי שני הצדדים לא הפרו התחייבויותיהם העולות מתעודת האחריות.

מקובלת עלי טענת התובעים ולעיל קבעתי כי לא הוכח שהתובעים נהגו ברשלנות.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפני תביעה כספית בסך 75,000 ₪, לפצוי בגין נזקים כספיים שנגרמו לתובעים, אשר רכשו טרקטורון RZR (להלן: "הכלי") מהנתבע.

התובע 1 הזמין שמאי רכב ע"מ להעריך את הנזק.

גם ביום המחרת, כאשר הנתבע הגיע לביתם כדי לקבל את יתרת הכסף, והחליף את המצבר, לא ביקשו לבטל את העסקה למרות שהלינו על כל החוסרים הנ"ל ועל פריצת הדוד.

...

הכרעה לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ואת הנספחים שצורפו, עיינתי בחוות דעת השמאי ובהצעת המחיר וכן בתמונות הכלי, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שאין מקום לקבוע כי הכלי היה תקול טרם מכירתו וכי הנתבע ידע על כך, באופן המחייב אותו להסכים לביטול העסקה ולהחשבת מלוא התמורה, מה גם שהצעתו זו, שלא הוכחשה ע"י התובעים, נפלה על אוזניים ערלות.

למרות האמור, מתוך עדותו של הנתבע עצמו, כי הסכים להשתתף בעלות תיקון הכלי, הסכמה שהובעה פעמיים במהלך הדיון, ומתוך שטענת התובעים ביחס לבעיה בדוד הובעה על ידם כבר בזמן בדיקת הכלי (ולשיטת התובע 2 הנתבע סבר כי מדובר בבוץ), וביום המחרת, ובשים לב לעלות התיקון לפי הצעת המחיר שקיבל הנתבע, באופן השוואתי להצעת המחיר שקבע שמאי התובעים, אני מחליטה לחייב את הנתבע להחזיר לתובעים סכום של 4,000 ₪, מתוך הסכום ששולם לו עבורו.

לפניי תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח על סך של 344,880 ₪.

הפוליסה שמספרה 00-24-327306-17-9 מסוג "TOP לדירה" (להלן: "הפוליסה") חודשה כל שנה ושנה מאז 2012 ועד ליום 31.12.2017 וכללה בין היתר, כסוי בגין ניזקי גניבה או פריצה.

טענות סוכנות הביטוח לשיטת הסוכנות, היא שורבבה בחוסר תום לב ובהיעדר עילה לתובענה זו. לגירסתה, עובר לאירועים המתוארים בכתב התביעה היו התובעת ונאור לקוחות של הסוכנות ורכשו באמצעותה מספר פוליסות ביטוח, לרבות פוליסות ביטוח חיים, בריאות וכן בטוחי רכב.

שאלת הנזק התובעת העמידה את תביעה על סך של 344,880 ₪, הכוללים את סכום הנזק אותו העריך השמאי מטעם מנורה, העומד על סך של 312,900 ₪, ואת הנזק שניגרם לשיש ולכיריים כתוצאה מארוע הפריצה.

...

אומנם לא נמצאו סימני פריצה על הדלת וג'אן קובע כי ניתן לפתוח את הדלת רק באמצעות מפתחות מקוריים או משוכפלים, אולם חוליות אלו אינן מבססות באופן בלעדי את המסקנה כי התובעת ונאור הם שביימו את אירוע הפריצה.

לאור האמור ולאור המסקנה אליה הגעתי לא מצאתי להידרש לבקשה מס' 35, הנוגעת למחיקת סעיפים מסיכומי התובעת.

שכן ממילא אין בעובדות שצוינו על ידי התובעת בסיכומיה, עליהן מלינה מנורה, כדי לשנות ממסקנתי זו. לסיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית וכך גם ההודעה לצד ג'.

ביחס לעבירות דנן, הודה הנאשם באופן חלקי במיוחס לו. לדבריו, היה נתון במצוקה כלכלית, ובאותה העת פנו אליו מספר אנשים, לו הכרות שטחית עימם, והציעו לו סכום כסף בתמורה לכך שהם ישתמשו ברכבו והוא יסייע להם.

טענות הצדדים התביעה הגישה טיעוניה לעונש בכתב (ת/1) והשלימה אותן על פה. התביעה טענה, כי עבירות הרכוש בכלל ועבירות של גניבת ממיר קטליטי מרכב בפרט, הפכו למכת מדינה, וכי מעשי הנאשם פגעו בערכים של הגנה על ביטחונו; רכושו; ופרטיותו של האדם.

מעשיו של הנאשם מחייבים גם פיצוי הולם, שיהיה בו משום הכרה בנזקים ובאובדן תחושת הבטחון האישי שחוו נפגעי העבירה – אזרחים תמימים, שרכבם נפרץ ונגנב ממנו רכוש, או פורקו ממנו חלקים.

...

במועד שמיעת פרשת העונש, עתרה ההגנה להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס, ובית המשפט נעתר לבקשה זו. אולם, הנאשם לא התייצב לראיון אליו זומן.

מותב זה נעתר לעתירת התביעה לעניין מתחם הענישה, כך שבענינו של הנאשם 1, נקבע מתחם הנע בין 14 ועד 24 חודשי מאסר ואילו בענינו של נאשם 3, נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר.

סיכום לאחר שבית המשפט שמע טיעוני הצדדים על פה; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בתסקיר שירות המבחן; עיין בפסיקה ; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, על פי רישומי שב"ס; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י"א, שהיא מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י"א, שהיא מסוג עוון; קנס בסך 8,000 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתו; פיצוי למתלוננת באישום הראשון בסך 8,000 ₪; פיצוי למתלוננת באישום השני בסך 8,000 ₪; הקנס והפיצוי ישולמו ב-24 שיעורים רצופים ושווים, החל מיום 15.04.23 ובכל 15 לחודש העוקב.

מדובר בתביעה כספית שהגישו התובעות 1 – 3, בגין ניזקי פריצה למפעל שנגרמו לתובעות 1 ו- 2, ותביעת שבוב של תגמולי הביטוח ששילמה התובעת 3, ביטוח חקלאי, לתובעות 1 ו- 2, בגין הפריצה.

תעוד על נוכחות השומרים במהלך ארוע הפריצה (סעיפים 2.10 ו- 2.13) - במסגרת דרישה זו, התובעות דורשות גילוי יומן השמירה במיתחם בזמן הארוע, שיכלול את שמות השומרים, שעות הגעה ועזיבה, כניסת מכוניות וכל ארוע חריג וכן דו"חות נוכחות של השומרים, הכוללים שעות עבודה של כל אחד מהם בימי הפריצה.

...

התובעות הוסיפו וטענו, בתגובתן לבקשת הנתבעת 2, כי דרישת הנתבעת 2 כלפיהן לקיום הליכים מקדמיים נשלחה באיחור רב ובניגוד להסכמים דיוניים קודמים עליהם הסתמכו התובעות, ורק מטעם זה דין בקשתה להידחות.

עם זאת, ועל מנת להכריע לגופן של הבקשות באופן תמציתי ויעיל ולבחון אם נדרשות השלמות כלשהן, להלן התייחסותי לבקשות שהוגשו, על פי סדר הגשתן הכרונולוגי: בקשה מס' 27- בקשת הנתבעת 2 למחיקת כתב התביעה אינני מקבלת את טענת התובעות, לפיה אין מקום להידרש לדרישת הנתבעת 2 בשל עיתוי משלוחה.

סקרי הבטיחות של צפריר פז ו/או כל סוקר אחר שנערכו עבור התובעת 1 והתובעת 2 לפני ואחרי האירוע (סעיף 3.5) - אינני מקבלת את טענת התובעות שמדובר במסמכים שאינם רלוונטיים.

רישומים ביחס לזמן הגעת הסייר- דוח סריקות של סייר מצוות 3 (סעיף 2.12) - מקובלת עליי תגובת הנתבעות כי יש להפנות דרישה זו לנתבעת 2, היא צוות 3.

אני מקבלת בעניין זה את טענת הנתבעת 1 לפיה הנציג מטעמה שהשיב לשאלות אינו יכול להשיב על שאלות אלו מידיעתו האישית, ולפיכך, אין פגם בהפניה לתיק המשטרה.

לאור האמור, גם תשובות הנתבעות 1 ו- 3 מחייבות השלמות, ולפיכך, גם בקשת התובעות מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.