מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין מכירת צמחי הודיה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לוין הגישו לבית המשפט העליון את סיכומי טענותיהם בהליך העירעור, הליך שטיוטת הסכם הפשרה הייתה מייתרת אילו קיבלה תוקף של הסכם, ובכך הודו לוין כלפי כולי עלמא (גם בפני בית המשפט העליון) כי הליכי הפשרה כשלו.
לצורך מילוי תנאי זה, ובהתאם למכתב מיום 28.6.20, יש לדחות את התובענה הכספית של יוסלביץ בביהמ"ש השלום בחיפה בת"א 3758-09-17 ולסגור התיק הנ"ל; יש להורות על השבת הסכום שנגבה ביום 6.9.20 במסגרת תיק הוצל"פ 512403-12-19 בסך של 32,248.31 ₪, בצרוף הפרישי ריבית והצמדה כחוק; יש להורות על השבת הסכום שנגבה ביום 17.12.20 במסגרת תיק הוצל"פ, בסך של 27,500 ₪ שהופקד כפקדון בתיק העירעור (ע"א 8168/19), בצרוף הפרישי ריבית והצמדה כחוק; יש להורות על סגירת תיק הוצל"פ 514955-09-20 שפתחו יוסלביץ בגין מכירת הדירה, ולמחוק כל יתרת חוב הקיימת בו. כן יש לחייב את יוסלביץ בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד כחוק.
כפי שמציינים גבריאלה שלו ואפי צמח בספרם דיני חוזים 241-240 (מהדורה רביעית, 2019): "שאלת המפתח לשם ישומו של סעיף 6(א) המאפשר קיבול על דרך היתנהגות היא אימתי משתמעת מן ההצעה דרך של קיבול שאינה הודעת קיבול. פיתרון שאלת ההשתמעות מן ההצעה טמון בנוסח ההצעה ובמכלול נסיבותיה, ושני שלבים לו: האחד האם על פי פירוש נכון של ההצעה משתמעת ממנה דרך של קיבול ע"י היתנהגות? השני- אם התשובה בשלב הראשון חיובית, איזה מעשה או איזו היתנהגות ייחשבו כקיבול? שאלות אלו מניחות ביסודן את אדנות המציע להצעתו: דרך הקיבול שנקבעה על ידיו היא מספיקה והכרחית לשם הגשמת הקיבול.
...
התביעה הכספית המונחת לפניי לעניין השבת כספים שנגבו על ידי ה"ה יוסלביץ במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחו, אינה בסמכותו של בית משפט זה, ולכן אני מורה על מחיקתה.
גב' יוסלביץ סברה כי ההצעה אינה מספיק אטרקטיבית לטעמה מבחינה כספית: "מעבר לזה אני מוסיפה עוד 50,000 ₪ על מה שכבר שילמתי שכר טרחה. אני מסתכלת על אותה נקודת זמן שגרתי בשכירות כבר 3 שנים שזה 150,000 ש"ח. אני מסתכלת על זה שבאותה נקודת זמן היה משבר קורונה, ועו"ד רוטנברג כשהוא נתן לי את הסיבות שלו למה כדאי לי ללכת על ההצעה הזאת הוא אמר לי שהדירה הזו שווה היום אולי מיליון, 200,300 ₪ (צ"ל 1,200,000-1,300,000 ₪). אני מסתכלת בכמה אני יכולה למכור אותה, לא בהרבה. הייתי צריכה להחזיק את הדירה עוד שנה וחצי כדי להמנע ממס שבח. כשאתה קונה את הדירה אם אתה מוכר אותה ברווח צריך לשלם מס. גם על זה הסתכלתי זה שאני צריכה להחזיק אותה עוד תקופה. בכל השקלול של כל הדברים האלה, הגענו למסקנה שההצעה הזו היא לא הטבה בשבילנו" (פרו', עמ' 15, ש' 22-14).
ואולם, קביעתי כי יוסלביץ נהגו בחוסר תום לב בעיתוי בו נסוגו מן המו"מ, אין בה כדי להוביל למסקנה כי יש להביא לשכלול ההסכם.
לפיכך, התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי תביעה כספית להחזר בגין ביטול עסקה, ותביעה שכנגד לפיצויים בגין לשון הרע.
ה) הנתבעת חולקת על איכות הבשמים כשהיא מודה שזה היה אך ורק לאחר הרחה אחת בלבד.
בעיניין צמח, כרתו המשיבה והמערער שני חוזים: האחד – חוזה מכר סטנדרטי, ובו בתמורה לתשלום, מתחייבת המשיבה לשירות הטסה, בהתאם לתנאי התובלה שלה.
...
על כן, אני קובעת כי הפירסום הנ"ל, כמקשה אחת, עולה כדי לשון הרע.
על כן אני קובעת, כי לא קמה לנתבעת הגנת תום הלב.
על כן, אני קובעת, כי לא חלה במקרה זה הגנת אמת הפרסום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

כתב התביעה: זוהי תביעה כספית על סך 163,075 שקלים אשר הוגשה על ידי מועצת הצמחים נגד הנתבע, תושב ניר עקיבא, שעיסוקו בגידול הדרים, ועל רקע טענה לצבירת יתרות חוב לתשלום מצדו.
לשם בחינת הצהרתו של רו"ח הולצמן, אצטט מסעיף ההגדרות בחוק המע"מ (סעיף 1) את אלו: הגדרת "עסקה" נושאת מספר חלופות שהראשונה שבהן: "מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד" הגדרת "עוסק": "מי שמוכר נכס או שירות במהלך עסקיו, ובילבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי" .
מחקירתו של העד טל עולה כי הנתבע המשיך במחדלו זה של המנעות מדיווח ומתשלום אף בעונות הגידול המאוחרות להגשתה של תביעה זו (עמ' 26 שורות 4-8) ובכך מודה הנתבע בציינו באותה מגמתיות: "לא נידרשתי, לא שלמתי" (עמ' 35 שורות 1-4).
...
נוכח כל האמור, מצאתי מקום לבכר את עמדת התובעת ולדחות טענת הנתבע לגבי מרכיב זה. סוגיית חישוב נתוני הנתבע כמגדל: לאורך ההליך כולו ואף בסיכומים, הועלו טענות לגבי חובת התובעת להיבנות בחישוביה מנתוניו האישיים של הנתבע כמגדל לצורך חיובו.
אקדים ואומר לגבי סוגיה זו, כי אין מנוס מלבחון את הדברים על רקע מאבקו הממושך של הנתבע בתובעת וגישתו המגמתית להקשות עליה ולסכל את הגבייה ממנו.
בהינתן המובא לעיל, הרי שדין התביעה להתקבל בעיקרה ומורה אני בהתאמה על חיובו של הנתבע לשלם לתובעת שיעורים אלה: סך של 25,790.9 שקלים + מע"מ המהווים 30,175.35 שקלים בגין מרכיב ההיטל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף ד' לתביעה שכנגד נתבע ע"י ברוש תשלום כספי בגין השכרת המחסן החקלאי, והשמוש שעשה אוזן בחלק מהשטחים של ברוש עד לסילוקו מהמקרקעין.
הטעמים לכך הנם כדלקמן: ראשית, ברוש הודה בחקירתו: "ש. מי הקים את חב' ירוק ישראלי? ת. לא אני הקמתי אותה... ירוק ישראלי היתאגדה ב-2008. ש. מי שהקים אותה זה ערן [אוזן – י.ג]? ת. כן. ש. מי היה המנהל שלה? ת. ערן [אוזן – י.ג]. מי היו בעלי המניות שלה? ת. ערן [אוזן – י.ג]. ש. אתה לא היית בעל מניות ומנהל בחברה [בחב' ירוק ישראלי – י.ג]? ת. לא [לא הייתי - י.ג]. ש. אתה עבדת בחברה [בחב' ירוק ישראלי – י.ג]? ת. לא [לא עבדתי – י.ג]... ש. אתה לא העברת כספים לחב' ירוק ישראלי בע"מ להשקעה בחברה? ת. לא [לא העברתי – י.ג]" [עמ' 264 לפרוטוקול מ-21.9.22 שורה 28 עד עמ' 265 לפרוטוקול שורה 23]; "אני לא שותף בחברה [בחב' ירוק ישראלי – י.ג]" [עמ' 266 לפרוטוקול שורה 16]; "ש. המשתלה עצמה הופעלה גם כן ע"י חב' ירוק ישראלי בע"מ? ת. כן" [עמ' 267 לפרוטוקול שורות 10-11]; "ש. במשתלה עצמה אין לך זכויות? ת. לא [אין לי זכויות – י.ג]". אוזן העיד בחקירתו: "ש. באיזה שנה רשמת את החברה ירוק ישראלי בע"מ? ת. ב-2008. ש. חברה זו ניהלה את המשתלה?... ת. כן" [עמ' 341 לפרוטוקול שורות 6-9]; "ש. האם ברוש הוא גם הבעלים של המשתלה... שנקראת ירוק ישראלי? ת. לא בעלים של משתלה" [עמ' 341 שורות 20-23]; "ש. במשתלה שלך ירוק ישראלי, שהקמתם ברמת השרון, האם ברוש השקיע כספים? ת. כלום. ש. האם ברוש עבד במשתלה? ת. מעולם לא, [עמ' 344 לפרוטוקול שורות 21-25]; "ש. העסק המורשה שלך, וגם החברה נקראו שניהם ירוק ישראלי? ת. כן [עמ' 384 שורות 6-7]; "ש. המשתלה על איזה שטח היום היא קיימת? ת. היום היא קיימת קרוב ל-60-70 דונם בערך... ש. במקור 67 דונם לא היו על השטח של ברוש? ת. ... זה לא היה אצלו, כן" [עמ' 402 לפרוטוקול שורות 26-30]; "ש. מה זה ירוק ישראלי? ת. ... השם של המשתלה שלי... זה שם שאני ועוד חבר קבענו שזה יהיה השם" [עמ' 339 לפרוטוקול שורות 14-17].
ב"כ ברוש טען בעמ' 207 לפרוטוקול שורות 17-22: "כל ההכנסות שהיו... היו הכנסות משכ"ד, שקראו להם דמי עיבוד. הצדדים לא מכרו גידולים או צמחים... אני כולל בזה גם הכנסות עבור דמי שימוש שאוזן היה צריך לשלם על השמוש בקרקע... לא ידוע לי על נכסים שאוזן רכש מכספי המיזם". אוזן העיד בחקירתו לעניין זה: "ש. האם מוסכם עליך שגם החממות היו מיזם משותף? ת. ... זה השכרה וחלוקה [חלוקת דמי שכירות – י.ג]. ש. זה המיזם השכרה וחלוקה? ת. ... כן כן. ש. האם המיזם של המחסן והחממות המשותף היה מיזם של השכרה וחלוקת השכירות? ת. כן. ..." [עמ' 349 לפרוטוקול שורות 18-24]; ש. .
...
אוזן טען בעמ' 207-208 לפרוטוקול: "חב' ירוק ישראלי בע"מ הוקמה ב-2008. חב' ירוק ישראלי הפעילה את המשתלה שלי. מ-2003 המשתלה שלי נקראת ירוק ישראלי. ירוק ישראלי קנתה מקרקעין ב-2013 או 2014 בשטח שלא קשור למיזם במגרש 51, בשכנות למקרקעין נשוא הדיון... בחב' ירוק ישראלי מעולם לא היו למר ברוש זכויות. את השם ירוק ישראלי אני בחרתי...". תביעת ברוש בעניין זכויות בעלות בחב' ירוק ישראלי בע"מ או במוניטין או בשם המסחרי "ירוק ישראלי" – דינה להידחות.
עוד נוסיף, שהשם שיועד לחב' המיזם החקלאי המשותף, שבסופו של דבר לא הוקמה, היה "נוף הלבונה" ולא "ירוק ישראלי" [ראו מוצג ת/1].
סוף דבר: תביעת ברוש בעניין זכויות בעלות בחב' ירוק ישראלי בע"מ או במוניטין או בשם המסחרי "ירוק ישראלי" – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בסיכומו של דבר, גם אם נמצא ליפרול 3 בחוות יזרעם בשלהי 2017 (דבר שלא הוכח מעבדתית), הרי שלא ניתן לקשור בין ממצא זה לבין חומר הריבוי מושא כתב התביעה דנן, אשר נמכר למשתלה שנה ותשעה חודשים קודם לכן, לאחר שנבדק ונימצא נקי לליפרול 3.
גם טענת אקרמן ולפיה אסף אמר שהחלקות שבהן אובחנו תסמינים לליפרול 3 ישוחררו למכירה בשל כך שניתן לגביהן אישור הגנ"צ, נסתרה בעדותה בבית המשפט, שם טענה כי אסף לא אמר שהוא מוכר, אלא שהגנ"צ אישרה את החומר למכירה והודתה כי הוא לא אמר שהוא מתכוון לשווק את החומר לאחר שראה את הנגיעות (עמ' 512 שורות 2-18 לפרוטוקול).
שניים מאותם כרמים - כרם קבוץ מלכיה וכרם "עסיס הרים" שבאיבי הנחל, הגישו גם הם תביעות כספיות נגד הנתבעות, שטרם בוררו (ת"א 11599-09-19 קבוץ מלכיה נ' הזרע ומדינת ישראל, ת"א 40446-02-19 כרם "עסיס הרים" נ' הזרע ומדינת ישראל).
כך, סעיף 2(א)(3) לחוק הגנת הצומח קובע כי "שר החקלאות רשאי, במידה שראה צורך בכך כדי למנוע נגעים והתפשטותם, להתקין תקנות... לאסור, להגביל או להסדיר את ייצורם של צמחים לריבוי ואת מכירתם". הדיון בעניינינו מיתמקד בשאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית בנסיבות המסוימות של העניין.
...
המסקנה העולה מן האמור לעיל, היא שבזמן אמת ועל פי כלל הגורמים בענף הגפן ליין, ליפרול 3 היה הווירוס הידוע כגורם למחלת קיפול העלים בגפן היין בישראל.
על כן, דין התביעה להידחות בלא שנדרש עוד דיון בשאלת הנזק.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו