לוין הגישו לבית המשפט העליון את סיכומי טענותיהם בהליך העירעור, הליך שטיוטת הסכם הפשרה הייתה מייתרת אילו קיבלה תוקף של הסכם, ובכך הודו לוין כלפי כולי עלמא (גם בפני בית המשפט העליון) כי הליכי הפשרה כשלו.
לצורך מילוי תנאי זה, ובהתאם למכתב מיום 28.6.20, יש לדחות את התובענה הכספית של יוסלביץ בביהמ"ש השלום בחיפה בת"א 3758-09-17 ולסגור התיק הנ"ל; יש להורות על השבת הסכום שנגבה ביום 6.9.20 במסגרת תיק הוצל"פ 512403-12-19 בסך של 32,248.31 ₪, בצרוף הפרישי ריבית והצמדה כחוק; יש להורות על השבת הסכום שנגבה ביום 17.12.20 במסגרת תיק הוצל"פ, בסך של 27,500 ₪ שהופקד כפקדון בתיק העירעור (ע"א 8168/19), בצרוף הפרישי ריבית והצמדה כחוק; יש להורות על סגירת תיק הוצל"פ 514955-09-20 שפתחו יוסלביץ בגין מכירת הדירה, ולמחוק כל יתרת חוב הקיימת בו. כן יש לחייב את יוסלביץ בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד כחוק.
כפי שמציינים גבריאלה שלו ואפי צמח בספרם דיני חוזים 241-240 (מהדורה רביעית, 2019):
"שאלת המפתח לשם ישומו של סעיף 6(א) המאפשר קיבול על דרך היתנהגות היא אימתי משתמעת מן ההצעה דרך של קיבול שאינה הודעת קיבול. פיתרון שאלת ההשתמעות מן ההצעה טמון בנוסח ההצעה ובמכלול נסיבותיה, ושני שלבים לו: האחד האם על פי פירוש נכון של ההצעה משתמעת ממנה דרך של קיבול ע"י היתנהגות? השני- אם התשובה בשלב הראשון חיובית, איזה מעשה או איזו היתנהגות ייחשבו כקיבול? שאלות אלו מניחות ביסודן את אדנות המציע להצעתו: דרך הקיבול שנקבעה על ידיו היא מספיקה והכרחית לשם הגשמת הקיבול.
...
התביעה הכספית המונחת לפניי לעניין השבת כספים שנגבו על ידי ה"ה יוסלביץ במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחו, אינה בסמכותו של בית משפט זה, ולכן אני מורה על מחיקתה.
גב' יוסלביץ סברה כי ההצעה אינה מספיק אטרקטיבית לטעמה מבחינה כספית:
"מעבר לזה אני מוסיפה עוד 50,000 ₪ על מה שכבר שילמתי שכר טרחה. אני מסתכלת על אותה נקודת זמן שגרתי בשכירות כבר 3 שנים שזה 150,000 ש"ח. אני מסתכלת על זה שבאותה נקודת זמן היה משבר קורונה, ועו"ד רוטנברג כשהוא נתן לי את הסיבות שלו למה כדאי לי ללכת על ההצעה הזאת הוא אמר לי שהדירה הזו שווה היום אולי מיליון, 200,300 ₪ (צ"ל 1,200,000-1,300,000 ₪). אני מסתכלת בכמה אני יכולה למכור אותה, לא בהרבה. הייתי צריכה להחזיק את הדירה עוד שנה וחצי כדי להמנע ממס שבח. כשאתה קונה את הדירה אם אתה מוכר אותה ברווח צריך לשלם מס. גם על זה הסתכלתי זה שאני צריכה להחזיק אותה עוד תקופה. בכל השקלול של כל הדברים האלה, הגענו למסקנה שההצעה הזו היא לא הטבה בשבילנו" (פרו', עמ' 15, ש' 22-14).
ואולם, קביעתי כי יוסלביץ נהגו בחוסר תום לב בעיתוי בו נסוגו מן המו"מ, אין בה כדי להוביל למסקנה כי יש להביא לשכלול ההסכם.
לפיכך, התביעה נדחית.
