תביעה כספית בגין מיזמים משותפים בין חברות הנדסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 36162-03-21 סטיל מאונטיין (אס אם) בע"מ ואח' נ' ויקטור בורביע מהנדסים בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת אילונה לינדנשטראוס מבקשים 1. סטיל מאונטיין (אס אם) בע"מ 2. עמוס אייזנברג משיבים 1. ויקטור בורביע מהנדסים בע"מ 2. ויקטור בורביע החלטה

על כן ובמסגרת התביעה, מבקשים התובעים לקבל צוים שפוטיים אשר יאפשרו את השלמת המיזם המשותף והשבחת שווי החברה ובכלל זה - לנקוט בכל הפעולות הדרושות להשלמת הליך קבלת טופס 4 למבנה, לשאת במחצית מן ההחזרים החודשיים של ההלוואה שנטלה החברה ומן התשלומים השוטפים ולהשלים את עבודות החשמל וגילוי אש במבנה, לצורך אישור רשות הכבאות וחברת החשמל.

בד בבד עם כתב ההגנה, הגישו הנתבעים גם תביעה שכנגד בהם הם תובעים כספים בגין נזקים שלטענתם גרמו להם התובעים.

...

נמצא כי בשלב זה, עומדות זו מול זו חוות דעת המומחה מטעם התובעים, אשר טוען כי בסד זמנים קצר של עד 3 חודשים ניתן יהיה לקבל טופס 4 למבנה הקיים, אל מול חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים, אשר טוען לליקויים ולנזקים שידרשו תיקון ובסיכומו של דבר סבור כי סד הזמנים שנקבע על ידי המומחה מטעם התובעים, איננו סביר.

על יסוד האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן שהתובע מס' 2 יוסמך לנקוט, בשם החברה, בהליכים הנדרשים לצורך הוצאת טופס 4 למבנה - ולצורך זה בלבד, וזאת בכפוף לאמור להלן: בכל פעולה שתידרש יפנו התובעים תחילה לנתבע, על מנת שיחתום או יפעל בהתאם לנדרש.

ביום 14.06.14 היתקיימה פגישה בין הצדדים ביוזמת חבר משותף וסוכם שהחברה תחזור לעבוד בכפוף לבצוע תשלום בהתאם ללוח התשלומים.

לטענתם, אף טענת התובעים לפיה הנתבעים 2 ו- 3 שילשלו כספים לכיסם, הופרכה והם מפנים בעיניין זה לנספח 17 לכתב התביעה שכנגד במסגרתו צורפו חשבוניות של החברה על התקבולים שקבלה מן התובעים.

אפשר שהחברה היתאגדה רק זמן קצר לפני חתימת ההסכם ואפשר שהנתבעים 2-3 אינם הנדסאים או מהנדסים (והתובעים לא טענו כי הנתבעים הציגו עצמם ככאלה), אולם אם כל הליקויים שנמצאו על ידי המומחה מטעם בית המשפט הם בשיעור של עד 10% מהקף העסקה, לא מצאתי כי הדבר מעיד על כשלון של הנתבעים 2-3, ממנו ניתן ללמוד כי הונו או רימו את התובעים ביחס לכישוריהם.

בטרם אפנה לבחון את טענות הצדדים בעיניין זה, אציין כי במסגרת פרק זה מעלים התובעים טענה כללית בעיניין העדר יריבות בינם לבין הנתבעים מאחר ולכאורה הזכות לתבוע את התשלום בגין רוב העבודות הנוספות הנטענות, נתונה לקבלן המבצע, שאינו חלק מההליך, זאת בשל חלוקת התפקידים הברורה בין החברה לבין הקבלן.

...

התביעה נגד הנתבעים 2-3 נדחית.

התוצאה היא כי על התובעים ביחד ולחוד לשלם לחברה סכום של 34,327 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום בפועל.

התובעים ישלמו את הסכומים לעיל בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

על רקע זה הוגשה התובענה הנוכחית, שהיא תביעה כספית, בה עותרת התובעת לפצוי בסך 2,558,250 ₪ מהנתבעת ומחברת פיבר טכניק, וזאת נוכח הפרת התחייבות ATS כלפיה ונוכח הטענה שחברת פיבר טכניק גרמה ל-ATS להפרה זו. חברת ATS טוענת מנגד כי תיפקודה של חברת בל עורר תלונות רבות אצל אינטל.

חברת ATS הגישה מצידה תביעה שכנגד נגד חברת בל. לשיטתה, חברת בל השתלטה על הניהול הפינאנסי של הפרויקט; חייבה את המיזם המשותף בהוצאות שלא היה מקום לחייבן; סירבה להכיר בהוצאות לגיטימיות של ATS; התרשלה בבצוע ההסכם; והפרה את הוראות הסכם הסודות.

על רקע זה עותרת המבקשת למתן צו מגן, ולפיו היא תימסור עותק קשיח אחד של המסמכים הסודיים לבאי כוחה של בל; ואלה ידאגו לכך שלא ייעשה העתק נוסף שלהם; שההעתק הקשיח לא יצא מתחום משרדם ולא יימסר העתק שלו לאיש; הוא לא יסרק או יישמר באמצעים אלקטרוניים; ושאפשרות העיון בעותק במשרדי ב"כ בל תהיה רק של הצוות המשפטי המטפל בתיק, של מנכ"ל חברת בל ושל מנהל ההנדסה שלה; כי המעיינים לא יעלו על הכתב את תוכן המסמכים, ולא יגלו את תוכנם לאחרים; וכשפסק הדין יהפוך חלוט יושב ההעתק לב"כ ATS.

...

במסגרת הבוררות ATS עתרה לצו האוסר על בל או על מי מטעמה להתחרות בה, ובייחוד לעסוק בייצור, שיווק והפצה של תעלות חסינות אש. הבורר פסק כי אין להיעתר לדרישה הגורפת האמורה (פסקה 40).

לקראת סיום, ולמרות טענות המשיבה, אני סבור שהמבקשת ביססה את הרגישות הנדרשת בקווים כלליים, ודי בעניין זה בהישענות על האמור בכתב התביעה שכנגד.

לפיכך אני קובע שבשלב ראשון יועבר המידע בהתאם להוראות הצו המגן שצורף כנספח לבקשה.

הבקשה מתקבלת, בכפוף לאמור בפסקה 13.

על תנאים אלה מוסיפה תקנה 374 תנאי הנוגע לעיקולים זמניים בלבד, והוא, אם "שוכנע [ביהמ"ש] על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד על ביצוע פסק הדין". יישום הדין אין קושי בעילת התביעה: הנתבעת ביקשה לטעון, כי מפאת עמימות בכל הנוגע לסיפור הרקע, למעשה אין בידי התובע עילת תביעה מבוססת, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה ולבטל את העיקול.

לא הוכח חשש מפני הכבדה: סיפור הדברים, ביתר פירוט, וכפי שהובא בתצהיר התומך בבקשה להטלת העיקולים, הוא כי התובע הוא מהנדס ביניין והנתבעת חברה קבלנית, כאשר בין נציגה (והמצהיר מטעמה) פאדי מנסור ובין התובע התפתחה הכרות רבת שנים המבוססת על עבודה משותפת.

אם אכן מדובר בהשקעה "על מנת להקים חברה עתידית" הצפויה להשיא רווחים, מה פשר מסירת שיקים ל"פירעון" סכומים אלה, כדרך שעושים בהלוואה (יוער, כי בתצהיר השני של התובע, שהוגש בתמיכה בתגובה לבקשה לביטול עיקולים, הוא כבר כותב: "מסרתי כספים... לצורך הקמת מיזם, וזו התחייבה להחזירם עם ריביות")? ולא פחות מתמיה – היכן תשתית המסמכים המינימאלית המתבקשת במקרה של עסקת השקעה כזו? מי ניכנס לעיסקת השקעה בהיקפים של למעלה ממיליון ש"ח בלא לווי עו"ד והסכם כתוב? התאור מדיף ניחוח עז של הלוואה חוץ בנקאית, וכפי שנראה מייד, בכך לא מסתיימות התהיות.

...

על תנאים אלה מוסיפה תקנה 374 תנאי הנוגע לעיקולים זמניים בלבד, והוא, אם "שוכנע [ביהמ"ש] על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". יישום הדין אין קושי בעילת התביעה: הנתבעת ביקשה לטעון, כי מפאת עמימות בכל הנוגע לסיפור הרקע, למעשה אין בידי התובע עילת תביעה מבוססת, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה ולבטל את העיקול.

כבר עתה ניתן להעיר, כי אילו היתה בקשה זו מגיעה בפני, כמות שהיא, לשם הטלת עיקולים זמניים – היתה נדחית מיניה וביה, ולו מחמת התמיהות הנזכרות.

ר' דבריו הנכוחים של כב' הש' רובינשטיין בבע"מ 4808/04 פלונית נ. פלוני, פד"י נט(3) 132, בסעיף 5(ג) של פסק-הדין, כדלקמן: "נקודה שראוי לדעתי להטעימה גם מעבר לתיק זה, היא כי עסקינן בהליך זמני המתנהל במעמד צד אחד, שעה שלצד שכנגד אין כל אפשרות לעקוב מיוזמתו אחרי החלטות בית המשפט, והוא תלוי לחלוטין במגיש הבקשה לסעד הזמני. לפיכך, אם נפלו בהליך כזה פגמים, יש לדקדק בהם אף מעבר לרגיל, ואף אם אינם יורדים לשורשו של ההליך..." מכל הטעמים דלעיל, אפוא, ומבלי לגרוע מהביקורת הברורה כלפי הצגת הדברים על ידי הנתבעת ומהימנות גרסתה – דין הבקשה להטלת עיקולים להידחות, ודין העיקולים להתבטל.

בין הצדדים נחתמו שלושה הסכמים: ההסכם הראשון נחתם ביום 13.3.12 וכותרתו "הסכם ראשוני לקראת הקמת חברת הנדסה משותפת", ובו התובע התחייב להעביר סכום של 160,000 אירו בקשר למיזם ועוד 40,000 אירו כהלוואה אישית למנוח (להלן: ההסכם הראשון).

מתוך עדותם של עורכי הדין, שנזכרים בציטוט לעיל, עו"ד ארז (שהכין את ההסכם השני והשלישי שהם ההסכמים נושא התביעה), עו"ד קליינר (שהיה שותף להכנת ההסכם הראשון – ראו עמ' 11 למוצגי התובע) ועו"ד פרץ (שניהל את חשבון הנאמנות בקשר להסכם הראשון) ניתן היה להתרשם מכך שהם עסקו בעיסקה אמתית, כאשר לפני ההסכם הראשון נערכה בדיקת נאותות (עמ' 23 – 24, עמ' 26 החל משורה 25, עמ' 29 – 30, עמ' 33 - 34, וכן ראו עמ' 39 – עדות התובע) לפני ההסכם השני הצדדים דיברו על מנגנון של הפרדות, ואף ההסכם השלישי הוא הסכם שבוצע בפועל כלשונו, ואין למעשה מחלוקת שהכספים הועברו בעקבותיו מחשבון הנאמנות של עו"ד פרץ לחשבון החברה.

ביום 7.7.13 המנוח כתב לעו"ד קליינר בהודעת דוא"ל (נספח 4 לבר"ל): "מיכאל העבר לי נוסח טיוטה תשובה ליניב בין היתר יש לבקש ממנו מספר ת.ז. והסבר מהיכן הגיע הכסף המטרה להשתחרר ממנו" עו"ד קליינר נישאל על הודעת הדוא"ל האמורה ואישר כי בין הצדדים שררה חשדנות אם כי בסופו של דבר התפתחה ביניהם חברות (עמ' 33 ש' 5 – 12).

...

מסיבות אלו, כמו גם העובדה שעדותו של התובע הותירה רושם מהימן משום שנתמכה בהתכתבויות ובשיחות בין הצדדים לאורך השנים, אני מקבלת את עדותו של התובע בנושא זה. לסיכום: המנוח מעולם לא חלק על קיומה של יתרה.

ביום 7.7.13 המנוח כתב לעו"ד קליינר בהודעת דוא"ל (נספח 4 לבר"ל): "מיכאל העבר לי נוסח טיוטה תשובה ליניב בין היתר יש לבקש ממנו מספר ת.ז. והסבר מהיכן הגיע הכסף המטרה להשתחרר ממנו" עו"ד קליינר נשאל על הודעת הדוא"ל האמורה ואישר כי בין הצדדים שררה חשדנות אם כי בסופו של דבר התפתחה ביניהם חברות (עמ' 33 ש' 5 – 12).

סיכום אני מקבלת את התביעה ברובה, ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. 171,054 ₪ לפי סעיף 2 (א) להסכם השני.