תביעה כספית בגין יתרת תשלום חוב לאספקת מוצרי דפוס וגרפיקה

מבוא: לפניי תביעה חוזית-כספית, על סך 74,166 ₪, במסגרתה מבקש התובע - עוסק מורשה בעל עסק הידוע בשמו המסחרי "פירסום והפצה CG" המספק שירותי ניהול וייעוץ ואשר מקום מושבו בירושלים - לחייב את הנתבעת, שהנה חברה העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי הגיינה, בתשלום שכר עבודתו.

לטענתה, בבעלות התובע עסק לפירסום וגרפיקה כאשר עובד הנתבעת העונה לשם 'יענקי דרעי' יצר את הקשר שהביא להסכם בין הצדדים.

בנוסף, יתר הוצאות הפירסום כללו אף הן את שכרו של מר דרעי ואת הוצאות הדפוס והפרסום, ואולם לא כללו שכר עבור שירותים נוספים שהעניק לנתבעת בתחום הייעוץ והניהול.

דא עקא, שמשהתברר שהמשקיע לא הפקיד את סכומי הכסף האמורים לטובת החברה, התחייב הנתבע בעצמו לשלם את החוב בסך 60,000 ₪ לתובע, תוך שהוא נוקב במפורש בסך האמור בהבינו שמדובר בתשלום שכר עבודתו של התובע בעבור חצי שנה, וזאת עד לחודש מאי 2016 (התכתבות בין הצדדים בתאריכים 30.05.2016, 14.06.2016 ו-23.06.2016), ותוך שהוא מציין בפני התובע, כי הוא שבע רצון מעבודתו השוטפת עבור הנתבעת וכי הוא מייחל לחזרתו לשורותיה (כעולה מההתכתבות בין הצדדים בתאריך 07.06.2016).

יתרה מכך, כאמור לעיל, מר אילוז שינה גירסתו ביחס לשביעות רצונו מתפקוד התובע ומהשירות אותו סיפק לו, כאשר בתצהירו הלין על כך שרעיונותיו של התובע לא הועילו לנתבעת, בעוד שכעולה מהתכתובת שניהל עם התובע ביום 07.06.2016 נאמר, כי הוא עודנו בטוח "שאפשר לעשות הרבה דברים ביחד. אף אחד לא יכול לקחת לך את מה שעשית לטובת המערכת". בנוסף נאמרו מספר אמירות בתכתובת הוטסאפ שלא ניתן ליישבן עם גרסתו הכבושה של מנהל הנתבעת, לפיה, סכום זה (-60,000 ₪) מתייחס להלוואה שהעניק התובע לנתבעת ולא לשכר עבודה.

...

9.8 לאור האמור שוכנעתי, איפוא, כי לא עלה בידי הנתבעת לבסס את גרסתה באמצעות עדיה, אלא נהפוך הוא, שכן מעדותו של מר ועקנין בחקירתו הנגדית עולה, כי התובע היה מעורב בפעילות החברה מעבר למכירת מוצרי פרסום.

9.9 אשר על כן, נחה דעתי כי עלה בידי התובע להוכיח קיומם של יחסים חוזיים במועדים הרלוונטיים בינו לבין הנתבעת בכל הקשור למתן שירותים שוטפים בתמורה לסך של 10,000 ₪ מדי חודש בחודשו, זאת, לאור האמור לעיל.

סוף דבר - הנני מקבל את התביעה בעיקרה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכרו באשר לתקופה הרלוונטית (באופן יחסי) בסך 56,333 ₪ בתוספת מס ערך מוסף בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה בסדר דין מהיר, 20.01.2017, ועד יום התשלום המלא בפועל.

ביום 21.8.06 אושרה הגרפיקה של לוחות השנה על ידי הגב' בן אבי.

התובעת עותרת לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 40,850 ₪ נכון ליום 6.12.06 בגין קרן החוב; סך של 21,570 ₪ נכון ליום 27.12.10 בגין הפרישי ריבית על פי סעיף 1 להסכם; סך של 65,360 ₪ נכון למועד הגשת התביעה בגין אובדן הכנסות כתוצאה מהעדר כסף בקופת התובעת; סך של 8,628 ₪ בגין הוצאות הריבית המצטברות; סך של 12,500 ₪ בגין המשאבים האנושיים הרבים שנדרשו ממנהל התובעת לצורך הכנת והגשת התביעה, וסה"כ סך של 148,908 ₪.

וכן - "אני חושבת שאם מישהו צריך לתבוע זה תמורה אותך ולא ההפך כיוון שמעבר לעובדה שלא סיפקת לוחות שנה בזמן ולא ניתן היה להשיג אותך באותו הזמן ואתה הודית במכתב שרשמת שהיה לך עומס שלא עמדת בו אם הזיכוי צריך להיות כפול, צריך פיצוי על כך שאתה גרמת נזק תדמיתי למוצר שסיפקת ובעיקר למוצר שלא סיפקת. אני לא חושבת שצריך זכוי כפול צריך להיות פיצוי." (עמוד 25 לפרוטוקול בשורות 25-29) שנית, מעיון בתכתובות בין הצדדים עולה, כי התובעת לא הבהירה או התריעה בפני הנתבעת, כי ביצוע השינויים כרוך בדחיית מועד אספקת לוחות השנה לאחר ראש השנה.

במכתב מיום 12.9.06, בהמשך לפניית הנתבעת בעיניין ביצוע תקוני דפוס על גבי לוחות השנה, השיבה התובעת כי "סוכם כי התוספת לבצוע התיקון תעמוד על 0.20 אגורות ליחידה X 20,000 עותקים, סה"כ סכום התוספת 4,000 ₪ + מע"מ...", זאת ללא כל היתייחסות למועד אספקת לוחות השנה ודחייתו בהתאם (העתק המכתב צורף לכתב התביעה).

במכתב מיום 28.9.06, דרשה הנתבעת, כי יתרת לוחות השנה יסופקו לה עד ליום 4.10.06, שאם לא כן, תסרב לקבלם, וכאמור להלן: "נכון לרגע זה קיבלנו פחות מ- 2,000 לוחות שנה מתוך 20,000 לוחות שאנחנו אמורים לקבל. תאריך האחרון מבחינתי לקבלת כל הלוחות הוא ה- 4.1.06 (צ.ל. – 4.10.06), יום רביעי, עד סוף היום. לאחר ה- 4.10 לא יהיה לנו כל צורך בלוחות ולא נקבל מכם ולו לוח אחד. במקביל בתאריך זה, אם לא תיתקבל כל הכמות, תוגש נגד חברת יניב פעלים תביעה בגין הפרת הסכם." [ההדגשה אינה במקור] (נספח 6 לתצהיר עדות ראשי מטעם הנתבעת).

...

שעה שכמפורט לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי לוחות השנה סופקו לנתבעת באיחור ניכר וכפועל יוצא מכך נבצר ממנה לחלקם ללקוחותיה במועד סביר, ונגרם לה נזק תדמיתי, יש מקום לפסוק לטובתה פיצוי גלובאלי על דרך האומדנא.

סוף דבר דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 45,693 ש"ח בתוספת מע"מ (כנגד הצגת חשבונית מס כדין) בגין 19,444 לוחות השנה אשר סופקו לה עד ליום 23.10.06, לפי סך של 2.35 ₪ ליחידה.

בפני תביעה כספית בסך 170,620 ₪ שעניינה יתרת תשלום חוב לאספקת מוצרים בתחום הדפוס והגרפיקה.

...

עדות זו בצרוף היתמוטטות כל טענת הגנה שהייתה לעיתון, בחיזוק ראיות בדמות חתימתו של סאלח על גבי תעודות המשלוח וחשבונית המס, ועדותו של מר מוזיין, במשקלן המצטבר, סבור אני כי גטר הרימה את נטל השכנוע במאזן ההסתברויות אף מעבר לרף המינימלי הנידרש של 51% בתביעה אזרחית.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני קובע כי התובעת הוכיחה את תביעתה ועל כן מתקבלת התביעה במלואה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 170,620 ₪ בתוספת כל העתירות שעפ"י סעיף 9 לכתב התביעה.

ביחס לחוב נשוא התביעה, לא מסרה הנתבעת שיקים לתובעת במועד מסירת הסחורה וסרבה למסור אותם גם לאחר מכן ולאחר שהנתבעת לא שילמה עבור המשלוחים שסופקו לה בחודשים יולי – ספטמבר 2014, הודיעה התובעת לנתבעת על סיום ההיתקשרות בין הצדדים.

לטענת התובעת, הנתבעת היא מיתחמקת סדרתית מתשלום חובות לספקים ונוקטת בדפוס פעולה שיטתי שבו כל אימת שהיא נידרשת לשלם את חובותיה, היא נזכרת להעלות נגד הספק טענות בדבר "נזקים". ההתנהלות השוטפת מול הנתבעת היתה באופן לפיו הנתבעת היתה שולחת לתובעת אחת לחצי שנה, פחות או יותר, הזמנת מסגרת, שבה צוינה כמות הבקבוקים לייצור מכל נפח.

הגרפיקאית מטעם הנתבעת מסרה באיחור את דוגמאות ההדפסה באופן שגרם לעיכוב בבצוע העבודות.

הנתבעת אינה חולקת על אספקת המוצרים נשוא התביעה, או על סכום החוב הכולל נשוא התביעות וטענתה של הנתבעת היא, כי התובעת גרמה לה נזקים בסכומים ניכרים העולים על סכום החוב, כאשר לטענת הנתבעת, זכותה לקזז חלק מנזקים אלו כנגד החוב, תוך הודעה כי יש בכוונתה להגיש נגד התובעת תביעה בגין יתרת הנזק שניגרם לה. מן הראוי לציין, כי למיטב ידיעתו של בית המשפט, תביעה כזו לא הוגשה ע"י הנתבעת עד ליום כתיבת פסק דין זה. הואיל וטענת הנתבעת הנה טענת קזוז, הרי שנטל ההוכחה מוטל עליה.

על פי חוו"ד רו"ח זוהר, מעיון בדוחות הכספיים של הנתבעת עולה כי הנתבעת החזיקה בשנים 2013-2014 מלאי בהיקפים של 3-4 מיליוני ₪ ולפיכך אין זה סביר שיגרמו נזקים של אובדן רווחים גולמי לחברה המחזיקה במלאי בהקף זה, שכן יש באפשרותה למכור מתוך המלאי הקיים ולממש את הרווח הגולמי, גם אם לא סופקה לה סחורה במועד.

...

הנני מורה על שפעול ההליכים בתיק הוצל"פ 51-6399011-5.

הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא הוצאות המשפט שהוציאה, לרבות אגרות ותשלום שכ"ט למומחים, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם ע"י התובעת ועד מועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.

טענות הנתבעים הנתבעת עוסקת במתן שירותי דפוס, גרפיקה וצילום.

הנתבעת אחרה בהעברת התשלום השני לפי ההסדר בכמה ימים והתובעת הפסיקה, שלא כדין ובנגוד להסכמים שבין הצדדים, לספק לה חומרים ושרות לכל מכונות הדפוס שהנתבעת שכרה ממנה.

רוזן השיב כי הוא ערך הסדר תשלומים עם הנתבעת, שבו פורטו חובות הנתבעת ופירוט פריסת התשלומים, כאשר בהסכם זה נקבע כי הנתבעת יכולה לרכוש מוצרים ולעבוד, אך זאת במזומן בלבד.

לטענת התובעת, הנתבעת חייבת לה כספים בגין יתרת דמי שכירות ובגין שירותים וחומרים כמפורט בכתב התביעה.

מאחר שאין מחלוקת באשר לסכום החוב שחבה הנתבעת לתובעת, והואיל וטענת הנתבעת הנה טענת קזוז בלבד ומאחר שלא קבלתי את טענת הנתבעת, הרי שהנתבעת חייבת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה.

...

התביעה שכנגד משדחיתי את טענות הנתבעים וקבעתי כי התובעת לא הפרה את התחייבותה כלפי הנתבעת וכי היא הייתה רשאית להפסיק לספק לה את השירות ולהפסיק למכור לה חומרים, הרי שלנתבעת אין כל עילה לתביעתה ודין התביעה שכנגד להידחות בשלמות.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 142,923₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף האגרה כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום תשלומה.

אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.