תביעה כספית בגין חשבונית בלתי מסולקת עבור שירותי תקשורת

רקע ובקשת האישור ביום 10.10.19 הגישו גב' עידית שינו (להלן: גב' שינו) ומר אסף שמע (להלן: מר שמע) בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, חברה רשומה המספקת שירותי תיקשורת, טלפון ואינטרנט, בטענה כי היא הפרה את הוראות סעיף 13ב(ב3) לחוק הגנת הצרכן (להלן: "בקשת האישור המקורית").

הבקשה כללה גם משיבה נוספת- CAR2GO – גוטו גלובל מוביליטי בע"מ (להלן: "קאר טו גו"), ביום 28.4.20, בעקבות בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור המקורית שהגישה קאר טו גו, הוריתי לגב' שינו ומר שמע לפצל את בקשותיהם, כל אחד לפי עילתו.

לטענת המשיבה המבקשים מלינים על כך שמרכיבי התשלום הקבוע עבור החיוב בגין "קו טלפון" וסכומיהם אינם מפורטים בחשבונית, אך בנגוד גמור לטענתם, התשלום עבור קו טלפון נגבה מהם בגין רכיב אחד, שמהותו וסכומו פורטו בחשבונית: זהו תשלום עבור עצם הזכאות לקבל מהמשיבה את שירות הטלפוניה, הכוללת באופן אנהרנטי את התחזוקה השוטפת המאפשרת את מימוש הזכות.

על כן, לא עומדת למבקשים עילת תביעה זו. עילת עשיית עושר ולא במשפט לטענת המבקשים, משגבתה המשיבה את התשלומים הקבועים מבלי שעמדה לה הזכות לקבל תשלומים אלו התעשרה שלא כדין על חשבון חברי הקבוצה, ואלו זכאים לקבל את כספם חזרה.

הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא "כלל צרכני המשיבה שחויבו על ידי המשיבה בתשלום קבוע, כהגדרתו בסעיף 13ב(ב3) לחוק הגנת הצרכן, מבלי שבחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה להם לאחר 25.6.18 פורטו מרכיבי התשלום הקבוע וסכומם". בהתאם לסעיף 11(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כל חבר קבוצה רשאי להודיע לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום פירסום החלטה זו על רצונו שלא להיכלל בקבוצה.

...

סוף דבר התקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית.

לפיכך על-פי דרישת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן: אני מאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבה, כבקשת המבקשים, בכפוף לאמור בהחלטה זו. המבקשים יגישו כתב תביעה בנוסח מתוקן לפי החלטה זו בתוך 14 יום.

אני קובע תזכורת פנימית ליום 1.3.21.

לפניי תביעה כספית, בסך של 81,490.79 ₪ שהגישה חברת סלקום (להלן: "התובעת") כנגד חברת מטיילי לכיש 2000 בע"מ (להלן: "הנתבעת") בגין ציוד ושרותי תיקשורת סלולריים שונים שהתובעת סיפקה לנתבעת.

עוד טוענת התובעת, כי לאחר בדיקה, התברר כי בשל טעות אנוש, נעשה חיוב שגוי בגין הדיבוריות שרכשה הנתבעת, וחויבה בטעות בסך 13.84 ₪ עבור כל דיבורית במקום 5 ₪, לפיכך יש להפחית מסכום התביעה סך של 18,776 ₪ ולאחר קזוז החיוב ביתר עבור הדיבוריות, חוב הנתבעת לתובעת עומד על סך 59,944 ₪.

ב. את תביעתה מבקשת התובעת להוכיח על בסיס מסמכים שונים שהופקו ממערכותיה כגון: תדפיסי חשבון וחשבוניות שהופקו ונשלחו לנתבעת.

בהסדר מתאריך 12.8.15 צוין במפורש שהוא מתייחס למספר לקוח 123 ולכן, טענת הנתבעת כי יש בהסדר זה כדי לסלק את כל חובותיה כלפי הנתבעת, לרבות בגין מספרי לקוח אחרים היא טענה משוללת יסוד.

...

טענת התובעת נדחית.

אולם לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צורך להכריע במחלוקת עובדתית זו. למעלה מן הצורך יובהר, כי טענת הנתבעת כי סילקה את מלוא חובה לתובעת במסגרת הסכם הפשרה מתאריך 12.8.15 נדחית.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה נדחית.

התובע מבקש השבה מלאה של סכום החיובים בתוספת הפרישי הצמדה, סך כולל של 13,490 ₪ וכן סך נוסף של 10,000 ₪ עבור "פיצוי לדוגמא , טירדה וטירחה". הנתבעת טענה להגנתה כי יש לסלק התביעה בהעדר עילה ולאור השהוי בהגשתה, אשר גרם לה לנזק ראייתי, תוך חיוב התובע בהוצאות.

יצוין כי בנגוד לכתב התביעה לפיו לא הייתה כל היתקשרות בין הצדדים בעיניין אספקת שירותי תיקשורת, במהלך הדיונים התובע חזר בו מעמדה זו וציין כי איננו זוכר את העסקה.

יצוין כי בכותרת לכתב התביעה צוין שהתביעה היא "כספית, עשיית עושר ולא במשפט", בסיכומים מטעם התובע נטען שאין מחלוקת שהתובע לא השתמש בחמשת קוי הטלפון שבגינם חויב לשוא.

על התובע מוטלת החובה והאחריות לבדוק ולעקוב אחר חיוביו, בייחוד כאשר מעיון בנספחי החשבוניות אותן צירף לכתב התביעה כתוב מפורשות שהחיובים בעבור "הוט מובייל" ובהתאם לסכומי העסקה שבוצעה.

...

דומני כי התובע השתהה בהגשת התביעה ואני מקבל טענת הנתבעת שהדבר גרם לנזק ראייתי כלשהו ו/או למצער, לסבור שהתובע ויתר על זכות התביעה [ראה לעניין זה ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(5) 433 (2003); ע"א 5574/09 קצל נ' קרן קיימת לישראל (פורסם בנבו)].

סוף דבר דוחה התביעה.

בנסיבות העניין, התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בחשבונית מיום 6.10.15 הופיע חיוב נוסף בסכום של 10 ₪ בתוספת מס ערך מוסף עבור "הוצאות גביה בגין איחור בתשלום שבוצע ב-23/09/2015..." (העתק החשבונית מיום 6.10.15 צורף כנספח 6 לתובענה).

עוד אציין, כי בת.צ 5731-08-07 (מח' מרכז) קיכל נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (8.3.10) (להלן:"קיכל") שדנה בתקנה נשוא המחלוקת בעניינינו, אם כי בהקשר אחר, קבע כב' השופט גרוסקופף לגבי לשונה של התקנה בהקשר הביטוי "ואם הטיפול בגביה" כי היא סובלת שתי פרשנויות והיא עמומה כדלקמן: "22. לשונה של תקנה 2(2) סובלת את שתי הפרשנויות – מבחינה לשונית ניתן לקרוא את התקנה בדרך המאפשרת חיוב בדמי גבייה של 10 ₪ (בתוספת מע"מ) בגין כל "תשלום בעד שירות בזק שלא סולק במועד שנקבע לכך בחשבון", כאמור ברישא של הסעיף, וזאת בין אם ננקטו פעולות גבייה ובין אם לאו.

לתיקון האמור קדם דיון בועדת כספים של הכנסת ביום 11.2.93 בו אושרו התקנות, שם נאמר בין היתר בעמ' 26, 27 כך: "מ. אהלי: סעיף 16 לחוק הבזק קובע, ש'השר בהסכמת שר האוצר ובאשור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות חובה או תנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרישי הצמדה והוצאות גבייה על התשלומים הנהוגים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך'. בעקבות הוראות סעיף זה קיימות תקנות משנת 1987 שבהן נקבע שאפשר ש'לתשלום בעד שירות בזק שלא סולק במועד שנקבע כך בחשבון יתוסף לסכום הנקוב בחשבון ריבית פיגורים לימי החוב יחסית למספר הימים והוצאות גבייה בסך 2.5 ₪', אבל הועדה כבר אישרה לפני שנה הגדלת הסכום ל-4.5 ₪. מסתבר שיש הוצאה נוספת אחת, שמכבידה מאד ובה ישנן הוצאות גבוהות ל'בזק': אי-התשלום שנובע מצ'ק שהוחזר ולא כובד. חברת החשמל למשל, גובה 74 ₪ בעד שטר או צ'ק שהוחזרו ללא כיבודם. 'בזק' מבקשת שזה יהיה בסכום של 25.40 ₪ , שזה רק שליש ממה שגובה חברת החשמל. דרך אגב, זה מעודכן אצלנו לא לימים אלה אלא לתקופה שלפני שנה, ואני מבקש ממר ביאלה להסביר את הרקע לסכום זה.

...

כמו כן נטען שהתובעת הייצוגית ובאי כוחה נטלו סיכון מהותי אם בקשת האישור או התביעה היו נדחות.

לאחר ששקלתי את טענות התובעת ובאי כוחה, בהתחשב בנסיבות התיק דנן ובשיטת האחוזים ובמדרגות שנקבעו בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט ואח' (23.5.12) אם כי שם נקבע שמדובר במקרה מיוחד מבחינות שונות, ומתוך הבנה כי המטרה הציבורית לא תושג בלא שהעמלים במלאכה יקבלו שכר הולם בתמורם לפעלם, אני קובע את הגמול לתובעת בשיעור של 5% (בתוספת מע"מ ככל וחל) ואת שכר טרחת באי הכוח המייצגים בשיעור של 20% בתוספת מע"מ, מכל סכום שישולם עד לסך של 5 מיליון ₪.

לגבי אופן ומועדי תשלום הגמול ושכר הטרחה ביחס לשלבי ביצוע פסק הדין, אפסוק בהמשך, כשבשלב זה תשלם הנתבעת לתובעת מקדמת גמול בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ (ככל וחל) ולעורכי הדין מקדמת שכר טרחת עו"ד בסך של 80,000 ₪ בתוספת מע"מ, ובנוסף הוצאות חוות הדעת ואגרה.

רקע וטענות הצדדים: בפניי תביעה כספית שהוגשה במסלול דיון מהיר, ביום 12.4.2022, לתשלום סך של 6,647 ₪, שהגישה התובעת, חברה להובלות, כנגד הנתבעת, חברה המנהלת מיפעל בתחום תעשיית הפלסטיק הממוקם באיזור התעשייה "פארק צבאים", בגין חוב שלא שולם לתובעת, לטענתה, עבור שירותי הובלה שספקה לנתבעת.

מאידך, התובעת בחרה שלא להביא את עדותם של יצחק ועמוס בעיניין, אלא שמטעם התובעת העידה לידור שבכנות מסרה כי לא נטלה חלק בתקשורת מול הנתבעת ופאוזי, אלא שעמוס הוא שסיכם את פרטי ההיתקשרות באופן שוטף.

כעולה מתצהיר התובעת, סכום ששילמה לה הנתבעת בסך 1,265 ₪ ניזקף בחלקו (840 ₪) לטובת חשבונית זו, ולפיכך יש להורות על קזוז סכום זה מסכום התביעה, ולדחות את טענת התובעת ביחס ליתרת חוב בלתי מסולקת בסך 1,266 ₪ בגין חשבונית זו. מחלוקת בנוגע להובלת משטחים בעלות של 425 ₪ מחלוקת נוספת נוגעת להובלה מס' 98146 מיום 30.12.2020, בדף רכוז הובלות מס' 373679, נשוא חשבונית מס מס' 13711 וקבלה 1599.

...

בסופו של דבר, אישר פאוזי כי לא שילם תמורת ארבעת ההובלות שבדף ריכוז ההובלות, שאינן שנויות במחלוקת, שעלותן 3,977.5 ₪ כולל מע"מ (עמ' 10, ש' 16 ואילך – עמ' 11, 22).

חשבוניות פברואר ומרץ 2021 בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי שילמה לתובעת סכום של 15,539 ₪ במקום 14,274 ₪, כך שעמדה לה יתרת זכות בסך 1,265 ₪, אך טענה זו לא נתמכה בראיות ומכאן שהיא נדחית.

אם כן, התביעה מתקבלת בחלקה באופן שהנתבעת תשלם לתובעת סך 2,712.5 ₪, בצירוף שכ"ט בסך 1,000 ₪, והוצאות בסך 400 ₪, בהתחשב בגובה הסכום הפסוק.