תביעה כספית בגין חוב תיקון ליקויים בבניין מסוכן

ויודגש, הסכם זה נכרת בין הטכניון ומכון הקרמיקה בלבד, ומרכז הפלסטיקה אינו שותף לו. לצד ההסדרים הכספיים, עליהם הוסכם בין הטכניון ומכון הקרמיקה, הסכימו הצדדים (בסעיף 7 להסכם) כדלקמן: "הצדדים מסכימים, כי על אף האמור בהסכם משנת 1956, סמכות השיפוט הבלעדית בכל מחלוקת שתתגלע ביניהם, ביחס לאמור בהסכם זה, תנתן לבתי המשפט במחוז חיפה בלבד." כבר כאן אציין, כי להבנתי, ביטול תניית הבוררות הקבועה בזכרון הדברים משנת 1956, הוא ביטול מצומצם ביותר, והוא חל רק מחלוקות שתתגלענה ביחס לאמור בהסכם שנכרת בין הטכניון ומכון הקרמיקה בשנת 2015.

במכתבו מתאריך 8.8.2021 דרש בא כוח הטכניון מבא כוח מרכז הפלסטיקה, להודיע עד ליום 12.8.2021, כי מרכז הפלסטיקה מתחייב לשאת בעלויות התיקונים, בתוספת הוצאות תקורה בשיעור 20%, שאם לא כן "יפעל הטכניון על פי דין למניעת גישה לבניין ולצורך הבטחת בטחון הבאים והעוברים בשעריו". להודעת בא כוח הטכניון צורפו "סקר בטיחות מבנה", ומכתב מתאריך 7.7.2021 של ד"ר עדי חן, ראש יחידת הבטיחות וסכנות קרינה בטכניון, ולפיו "יחידת הבטיחות ממליצה להשבית את המקום עקב תשתית חשמל לא תקנית ומסוכנת לעבודה רציפה". "האיום" להשבית את המקום, ולמנוע גישה למקום, הזניק את מרכז הפלסטיקה להגיש את תביעתו שלפני.

עוד עותר מרכז הפלסטיקה לכך שיוצהר, כי הטכניון חייב לתקן את הליקויים במבנה וברשת החשמל, ולחילופין, "ככל שייקבע כי התובעת אחראית לשאת בעלויות התיקון של אי אלו ליקויים בבניין, הרי שבית המשפט הנכבד מתבקש לתת פסק דין המצהיר, כי על הנתבע מס' 2 [מכון הקרמיקה] לשאת בעלות תיקון אותם ליקויים בבניין, וזאת בשיעור השווה לשטח המוחזק על ידו". בא כוח מרכז הפלסטיקה לא היתעלם מתניית הבורות הקיימת לכאורה במערכת ההסכמית בין הצדדים על פי זכרון הדברים משנת 1956, והתייחס אליה בסעיפים 32 עד 35 ו- 47 לכתב התביעה.

הסכם הפשרה משנת 2015, אשר נכרת בין הטכניון ומכון הקרמיקה, נועד להסדיר חובות ארנונה שהצטברו לחובת מכון הקרמיקה.

...

עם כל הכבוד, אין אני מקבל טענות אלה ואנמק.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני נעתר לבקשת הטכניון, והנני מחליט לעכב את ההליכים בתובענה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.

(ג) הנני מחייב את המשיב (מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל (1986) בע"מ), לשלם למבקש (הטכניון מכון טכנולוגי לישראל) הוצאות הבקשה, כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ, בסכום כולל של 11,700 ₪.

ביום 3.8.05 הגישה הנתבעת תביעה נוספת נגד הנתבעים לפינוי המושכר (3285/05), בטענה שבביקור של מהנדס ביניין אשר ביקר במושכר התגלו ליקויים חמורים במושכר שיש לתקנם בדחיפות, אך התובעים מסרבים לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים.

ביום 7.11.07 הגישו הצדדים הסכם פשרה לבית המשפט לפיו ישלמו את החוב בגין השפוץ לתובעת בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ב-36 תשלומים.

בחקירה החוזרת העיד מר עברון כי התוספת מעל המבנה מסוכנת לסביבה, כי ניבנתה בצורה מאולתרת, וקרשים יכולים לעוף ממנה ולהזיק לשכנים; התיקונים של הסדקים הנימיים במבנה הם תיקונים אסתטיים, אך הם לא משפיעים על יציבות המבנה.

בעלות תיקון זה יישאו הצדדים בחלקים שוים ביניהם, על פי חוק הגנת הדייר; את ההריסות יש לפנות לאתר מורשה לפינוי פסולת, כאשר גם פינוי ההריסות לאתר זה ייעשה על חשבון התובעים; אם לא ישלמו התובעים לנתבעת את החזר ההוצאות עבור ההריסות והתיקונים, רשאית הנתבעת להגיש כנגדם תביעה כספית.

...

סבור אני כי קבלת חוות דעתו של מר פלדמן חורצת את גורלה של תביעה זו, ועל הנתבעת לתקן את הליקויים כדלקמן: את התפוררות הבטון בתחתית פודסט חדר המדרגות (סעיף ו' לחוות דעת בקשר למחסן); לתקן התפוררות השלח של המדרגות בחדר המדרגות; בכניסה למבנה, בסמוך לשער הכניסה, יש לתקן את התפוררות העמוד עד לחשיפת הזיון, כמפורט ברישא של עמ' 6 לחוות הדעת של מר פלדמן; לתקן סדקים מעל קיר פודסט בחדר מדרגות; לתקן ההתנפחות בשליכט בחדר השינה הסמוך למטבח.

הוצאות משפט: לאור חוות דעתו של מר פלדמן כי רוב רובם של הליקויים הינם כתוצאה ממעשי התובעים עצמם, ורק ליקויים מינוריים הינם באחריות הנתבעת, סבור אני שיש לחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תןצאת פסק הדין הינה כדלקמן: על הנתבעת לתקן את הליקויים המפורטים בסעיף 39 לפסק הדין בתוך 90 יום מהיום.

ככל שלא ישלמו התובעים את ההשתתפות בעלות התיקונים בהתאם לדין, רשאית הנתבעת להגיש כנגדם תביעה כספית; התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעת כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

כאמור, הנתבע טען, כי במסגרת הליכי גביה שביצעה מולו עריית תל אביב עקב חובות ארנונה ומים בגין השמוש במקרקעין מושא התובענה, הוא נאלץ לשלם כספים בסך כולל של 1,679,826 ₪, אשר שליש מתוכם בסך 559,942 ₪ יש לזקוף לחובת התובע ולקזז.

מעיון בנספחי תצהיר הנתבע עולה כי החוב שהצטבר לנתבע בעריית תל אביב הנו חוב בגין שני נכסים שונים, כאשר רק אחד מהם הוא הבניין שניצב במקרקעין נשוא התביעה.

ר' רע"א 4984/17 ‏שמעון חיים נ' נציגות הבית המשותף סוקולוב 48 קרית אתא‏ [פורסם במאגר נבו] (14.12.2017): "שישית, עלות התיקון. דהיינו, הואיל ומדובר בתיקון ליקוי באופן הכופה הוצאה כספית על יתר הדיירים, ראוי כי ככל שמדובר בהוצאה כספית גדולה יותר, כך גם יגבר הנטל המוטל על הדייר המתקן בדרישה לפסיקת שיפוי לטובתו. דייר לא יזכה לשיפוי בגין הוצאות בלתי סבירות שהוצאו לצורך תיקון הליקוי, ובמקרה שאכן הפריז בהוצאות אך הנו עומד בשאר התנאים – יזכה לשיפוי רק בגין הוצאות סבירות שהיו נידרשות לתיקון הליקוי". (הדגשה שלי – ג.ה.).

כך, למשל עולה מהמכתב נספח ז' לתצהיר התובע, בו מעיר התובע את תשומת ליבו של הנתבע כי מצבו של הבניין מסוכן, ואף מציין כי הוא מצריך שפוץ.

...

מכאן, כאשר סכום החוב של הנתבע לתובע עולה על סכום החוב של התובע לנתבע, הרי התביעה שכנגד, הנשענת על אותן טענות לחוב של התובע - דינה להידחות.

התביעה שכנגד נדחית.

לאחר שהבאתי בחשבון כי התביעה שלפניי הוגשה על סך של 467,208 ₪, כאשר מסכום זה הכרתי רק בכ- 200,000 ש"ח, ולאחר שהבאתי בחשבון כי התביעה שכנגד נדחתה במלואה - אני פוסק כי הנתבע ישלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך של 35,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן הוצאות (אגרות, נסיעות, חוות דעת וכיוצ"ב) בסך של 15,000 ₪.

בפני תביעה כספית ע"ס 6,547 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין חוב אשר לא שולם על ידה לאחר שהתובעת ביצעה תיקון של ליקויים מסכנים בבניין המגורים בו מצוי נכסה של הנתבעת והוציאה דרישת תשלום מתאימה לדיירים לפי פקודת העיריות [נוסח חדש] וחוק עזר לחיפה (מבנים מסוכנים), התשמ"ג-1983 (להלן – "חוק העזר").

...

כמו כן אני דוחה את טענות הנתבעת לקיזוז בגין נזקים שנגרמו על ידי התובעת.

סוף דבר דין התביעה להתקבל במלואה.

אני מורה על דחיית ההתנגדות והשבתו של התיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

אותו סכום היה אמור לשמש כבטוחה לכך שהתובע ישלם את חלקו בעלויות תיקון ליקוי בחומת הבניין בו ממוקמת הדירה, ושעם ביצוע התיקון והתשלום, אותו צ'ק היה אמור להיות מועבר לב''כ של התובע, שייצג אותו באותה עסקה.

לכתב ההגנה צורף מכתב של ב''כ הנתבע, עו''ד אביטל אגמי, מיום 29/8/2012, אליו צורף הצ'ק על סך 10,000 ש''ח, לפקודת עו''ד חורי, האמורים להיות מוחזקים בנאמנות אצל עו''ד חורי, בהתאם להוראות סעיף 6.2 לחוזה בין הצדדים, שעניינו תיקון החומה שבקירבת הבניין בו מצויה הדירה עסקינן, ושהוכרז ע''י עריית חיפה כמבנה מסוכן, ונשלחה הודעת דרישה בהתאם להסרת הסכנה.

אין כל היתייחסות בכתב התביעה באשר למועד בו נוצרה עילת התביעה, ולכתב התביעה לא צורפו מסמכים מהם ניתן ללמוד על עצם קיומו של החוב, או על המועד בו הנתבע היה חייב לשלם אותו.

אין כל היתייחסות לעובדה שהנכס רשום מזה שנים על שם הנתבע, כאשר התובע לא הגיש כל מיסמך ממנו ניתן ללמוד על כך שהנתבע במועד רישום הזכויות היה עדיין חייב כספים כלשהם בגין רכישת הדירה, אין ולו מכתב אחד לרפואה, משך שנים כה רבות, ממנו ניתן ללמוד על דרישה כלשהיא של התובע לתשלום סכום כלשהיא להשלמת תמורת רכישת הדירה ע''י הנתבע, וכאשר עובדות רלוואנטיות ומהותיות רבות הקשורות לתביעה נלמדות דוקא מכתב ההגנה ומהמסמכים שצורפו לו. במצב דברים זה, תביעת התובע נדחית.

...

אותו סכום היה אמור לשמש כבטוחה לכך שהתובע ישלם את חלקו בעלויות תיקון ליקוי בחומת הבניין בו ממוקמת הדירה, ושעם ביצוע התיקון והתשלום, אותו צ'ק היה אמור להיות מועבר לב''כ של התובע, שייצג אותו באותה עסקה.

גם אם יעבור התובע את משוכת ההתיישנות, או השיהוי בהגשת תביעתו, הרי שדין תביעתו להידחות גם לכופה, כאשר על פי המסמכים שהנתבע צירף לכתב ההגנה, נמסרו לידי התובע עצמו שני צ'קים, אחד על סך 80,000 ש''ח, שנמשך לפקודתו, והשני על סך 10,000 ש''ח לפקודת עו''ד חורי, כאשר על גבי צילום הצ'קים מתנוססת חתימתו של התובע המאשר את קבלת הצ'קים לידיו מידי עורכת הדין שייצגה את הנתבע, תוך ציון ההתחייבות כי הוא יעביר את הצ'ק על סך 10,000 ש''ח לידי עו''ד חורי, אשר יחזיק באותו צ'ק בנאמנות עד לקיום התנאי.

אין כל התייחסות לעובדה שהנכס רשום מזה שנים על שם הנתבע, כאשר התובע לא הגיש כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על כך שהנתבע במועד רישום הזכויות היה עדיין חייב כספים כלשהם בגין רכישת הדירה, אין ולו מכתב אחד לרפואה, משך שנים כה רבות, ממנו ניתן ללמוד על דרישה כלשהי של התובע לתשלום סכום כלשהי להשלמת תמורת רכישת הדירה ע''י הנתבע, וכאשר עובדות רלוונטיות ומהותיות רבות הקשורות לתביעה נלמדות דווקא מכתב ההגנה ומהמסמכים שצורפו לו. במצב דברים זה, תביעת התובע נדחית.