תביעה כספית בגין חוב שירותי תקשורת

לפניי תביעה כספית, בסך של 81,490.79 ₪ שהגישה חברת סלקום (להלן: "התובעת") כנגד חברת מטיילי לכיש 2000 בע"מ (להלן: "הנתבעת") בגין ציוד ושרותי תיקשורת סלולריים שונים שהתובעת סיפקה לנתבעת.

ביחס לחוב הנטען בגין שירותי תיקשורת, על התובעת להראות כי החיובים שחייבה את הנתבעת הם בהתאם לתעריפים המוסכמים בין הצדדים [כאמור לעיל – על פי הסכמי ההיתקשרות].

אין בכתב התביעה פירוט מינימאלי של התקופות בהן נוצר החוב ובגין אילו שירותים הוא נוצר.

...

טענת התובעת נדחית.

אולם לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צורך להכריע במחלוקת עובדתית זו. למעלה מן הצורך יובהר, כי טענת הנתבעת כי סילקה את מלוא חובה לתובעת במסגרת הסכם הפשרה מתאריך 12.8.15 נדחית.

התוצאה התוצאה היא כי התביעה נדחית.

לפני תביעה כספית על סך 126,943 ₪ לתשלום חוב נטען בגין שירותים.

במהלך השנים, התקשרו הצדדים בהסכמים לפיהם, סיפקה התובעת לנתבעת שירותי תיקשורת ובהסכמים לפיהם לפיהם רכשה הנתבעת מהתובעת ציוד ומוצרי תיקשורת.

לטענת התובעת, בחודש מאי 2018, עקב חובות של הנתבעת לתובעת, הועבר הטיפול בנתבעת לנועה (ראו הודעת דוא"ל מיום 23.5.2018 לערן כהן – נספח 1 לתצהירה; פ', ע' 10, ש' 21 -22).

בתמיכה לטענותיה, צרפה התובעת את החשבוניות, פירוט השרות, המוצר או הציוד שספקה וכן, כרטיס לקוח מיצטבר לאחר ייחוס של חשבוניות לחובות הנטענים (נספחים 2 ו-3 לתצהיר נועה).

...

מהמקובץ עולה, כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה טענותיה במאזן ההסתברויות הנדרש להוכחת התביעה.

סוף דבר אשר על כן, דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של סך 126,943 ₪ לכיסוי החוב בהתאם ל-9 חשבוניות (נספחים 2 ו-3 לתצהיר נועה).

על ידי התובע, עו"ד עמית הורביץ (להלן: "עו"ד הורביץ") הוגשה תביעה כספית ע"ס 14,053 ₪, ואילו על ידי הנתבע עו"ד גלעד סער (להלן: "עו"ד סער"), הוגשה תביעה כספית שכנגד ע"ס 73,800 ₪.

במסגרת הסכם השכירות הועמדו לרשות הנתבע שירותי מזכירות, חנייה וחיבורים לשירותי התיקשורת והאינטרנט של המשרד.

עו"ד הורביץ מאשר במסגרת כתב הגנתו, כי בכתב התביעה המקורי שהגיש נפלה שגגה וכי סכום התביעה בגין חוב דמי השכירות שלא שולם עומד על בסך של 9,360 ₪ בלבד (היינו חודש אחד).

...

סוף דבר: תביעתו של עו"ד הורביץ מתקבלת.

תביעתו של עו"ד סער נדחית בזאת.

בנוסף, אני מחייב את עו"ד סער לשאת בהוצאות ההליך ובשכ"ט עו"ד (הן ביחס לתביעה והן ביחס לתביעה שכנגד) בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה.

כמו כן, נאלצה התובעת להיתמודד עם תביעתה של חברת סלקום בהוצאה לפועל בגין החוב שיצרה המיתחזה כאשר ניצלה את שירותי התיקשורת שנתנו לה על שמה של התובעת ומבלי שדאגה לשלמם ובסירובו של בנק דיסקונט להנפיק לה כרטיס אשראי על שמה כתוצאה מעבר פינאנסי בעייתי שנוצר בעקבות פעילותה של המיתחזה.

דיון והכרעה: זוהי תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מגניבה ושימוש שלא כדין בתעודת הזהות של התובעת והתנהלותן של שתי הנתבעות, הבנק והמשטרה, בקשר עם גניבה זו. לטענת התובעת התרשלו הנתבעות או לא מילאו את חובתן על פי דין וכתוצאה מכך לא מנעו מהמתחזה לעשות שימוש שלא כדין בתעודת הזהות של התובעת – שימוש שגרם לתובעת נזקים כספיים, פגיעה בתדמיתה הכלכלית וטרדה רבה.

...

סוף דבר הוא כי הנני מחייבת את הנתבעת 1, הבנק, לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ דמי טרדה ועוגמת הנפש שנגרמו לה כתוצאה מפתיחת החשבון על שמה והנפקת כרטיס אשראי ופנקס שקים ברשלנות כפי שפורט בפסק דין זה. כמו כן, ישלם הבנק לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 4, המדינה, נדחית.

התובעת תשלם למדינה הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

לפני תביעה כספית בגין חוב דמי ניהול.

כאשר נישאלה אברביה על הכתבות שהיו על המצב המוזנח של התחנה ואיך זה מסתדר עם מה שרשמה בתצהירה, בא כוח התובעת היתנגד לשאלה וטען כי זה לא רלוואנטי וכי הכתבות מגמתיות ולאחר שדחיתי את ההיתנגדות אמרה אברביה: "תיקשורת זה תיקשורת. הם נוטים להגזים בדברים". כאשר נישאלה "כלומר העיתונות, הטלויזיה ועדויות של אנשים לא רק בתיק הזה אלא בעשות תיקים שהמצב בתחנה מתחת לכל ביקורת מבחינת הניקיון? ענתה, "זה מבנה ישן ולא חדש, זה מבנה שנכנסים אליו אלפי אנשים ביום אם לא עשרות אלפי אנשים, היתנהגות של אנשים גם, אנשים מלכלכים ולא מנקים. אני מגיעה לעבודה בבוקר, אני רואה בעל חנות ששופך מים, 5 דקות קודם המנקה ניקה ואיכשהו זה אוסף של דברים שקורים". כאשר נישאלה "ש. בעלי החנויות אשמים במצב התחזוקה של המקום? ענתה "יש להם חלק לא מבוטל". התמונה שמצטיירת מכל העדויות שהובאו לפניי היא תמונה ברורה ועגומה, של תחנה שלא מתוחזקת כראוי ושלא ניתנים בה שירותי הניקיון כדבעי.

בשולי הדברים אני רוצה להתייחס לדברים שנקבעו בת.א. 1024-05-19 החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בע"מ נ' זקן מרדכי, לפיהם החובה לשלם דמי ניהול היא עצמאית ומוחלטת לכאורה וכי אם השירותים לא ניתנים כדבעי, על בעל החנות עדיין מוטלת החובה לשלם את מלוא דמי הניהול והמזור שלו יהיה בדמות הגשת תביעה בגין נזקיו, ככל שנגרמו או העלאת טענת קזוז המוכיחה נזקיו.

...

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני מפחית את דמי הניהול לפי אומדנא דדיינא ומעמיד אותם על 60% מסכום התביעה.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת 101,855 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים 1 עד 3 ביחד ולחוד לשלם לתובעת 37,908 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.