תביעה כספית בגין חוב דביטורי בחשבון בנק

מאחר וסמארה והחברה לא פעלו להסדיר את חובם כלפי הבנק, הגיש הבנק תביעה כספית בגין יתרת החוב בחשבון החברה בסך 398,974, נכון ליום 28.9.16 (תא"ק 34822-10-16).

חרף האמור, עולה מחומר הראיות כי לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה על הסדר החוב וארגונו מחדש, ולאחר שניתן במסגרת ההליך דנן צו זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא בהוצל"פ לבקשת סמארה, הוגשו ע"י הבנק שתי תביעות כספיות נפרדות בגין יתרת החוב בכל אחד מהחשבונות (האחת בסך 398,974 ₪ נכון ליום 28.9.16 והשנייה בסך 62,291 ₪ נכון ליום 6.11.16, כשהם כוללות, בין היתר, תוספת ריבית בשיעור מאקסימאלי נכון למועד הגשת התביעות, נתון שיש בו כדי להסביר לכאורה את הפער בין סכום החוב הכולל בבקשה להליך מימוש המשכנתא, לבין סה"כ החוב בשתי התביעות הכספיות, ולסתור את הטענה כי מדובר ב-"חיוב כפול". סיכומם של דברים, לא נסתרה גרסת הבנק כי נכון ליום 4.4.18 עמדה יתרת החוב בחשבון החברה ע"ס 245,045 ₪ בחובה, ויתרת החוב בחשבון הפרטי ע"ס 78,055.81 ₪, בתוספת ריבית בנקאית מאקסימאלית החל מיום 1.4.08 ואילך, וללא הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד. שאלה 2: האם הוכחה זכאות הבנק לגבות מהחברה/סמארה את הריבית המאקסימאלית? הבנק טוען כי עפ"י תנאי חשבון החברה והחשבון הפרטי, התחייבה החברה וסמארה (כערב) לשלם לבנק כל סכום המגיע לו, לפי דרישה ראשונה, ככל ויהפכו החשבונות הנ"ל לחשבונות דביטוריים, ובתוספת ריבית בשיעור מאקסימאלי כפי שיהיה נהוג בבנק מעת לעת (מפנה לפרק א' סעיפים 22.1 ו- 46.1 ופרק ו' לתנאי ניהול החשבון, ס' 9ד(1) לבקשות לקבלת הלוואות, ס' 11 לכתב הערבות (נספחים א'-ב', ד' -ה', ו- ו' לתצהיר מנהלת הסניף).

...

אני מקבל את תביעת הבנק בתיק 24886-01-17 ומתיר לבנק להמשיך בהליכי ההוצל"פ במלואם לגביית החוב בתיק הנ"ל. בנוסף ישלם סמארה לבנק החזר אגרות בגין תיק זה בצרוף הפרשים כחוק, ויישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום החוב נכון להיום.

אני מקבל את תביעת הבנק בתיק 34822-10-16 ומחייב את הנתבעים בתיק זה, באופן הדדי, לשלם לבנק את הסך 245,045 ₪ בצרוף ריבית בנקאית מקסימאלית הנהוגה אצל הבנק לגבי חובות קשי גבייה ללא מסגרת אשראי וזאת החל מיום 1.4.18 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים לבנק החזר אגרות בגין תיק זה בצרוף הפרשים כחוק, ויישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום החוב נכון להיום.

התביעה בפני היא תביעה כספית על סך של 221,523.88 ₪, קרן וריבית, בגין חוב דביטורי של בעלת חשבון מס' 439290 בבנק (להלן: "החשבון ").

...

סוף דבר התביעה מתקבלת כדלקמן: הנתבעים 1-2 ישלמו לתובע ביחד ולחוד את הסכום המתוקן של החוב לפי הסך של סכום כתב התביעה המתוקן פחות הסכום בסך של 12,000 ₪ ששולם ביום 10/7/13 ,לאחר תיקון הריבית, צמוד לפי הוראות סעיף ג. להלן.

הנתבעים ישלמו לתובע , ביחד ולחוד, את האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

תביעה כספית שהוגשה בגין יתרת חוב בחשבון בנק המתנהל אצל התובע נגד הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" או "החברה") בהיותה הבעלים של החשבון, ונגד הנתבעים 2 ו-3 בעלי המניות בחברה, בגין ערבותם להתחייבויות החברה בהתאם לכתב ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום, לאבטחת כל חוב של החברה, עליו חתמו ביום 29.11.92.

יתרת החוב בחשבון החברה, שמספרו 1325, מורכבת מיתרה דביטורית בחשבון עו"ש ומיתרות חוב בלתי מסולקות בגין 20 הלוואות שנטלה החברה מהתובע בתקופות שונות שבין 16.2.10 ועד 28.12.11.

...

ולפיכך ממילא אין מקום לדון בטענת הרשלנות, אך גם לגופו של עניין, הנתבע לא הוכיח כי הבנק התרשל או הפר את חובת האמון כלפיו, ולפיכך דין טענותיו להידחות.

סיכומו של דבר, אני מקבלת את התביעה, במלואה, ומורה כדלקמן: הנתבע 2 ישלם לתובע סך של 2,027,576 ₪ בצירוף תוספת ריבית בנקאית חריגה, החל מיום 21.07.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע 2 לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 60,000₪ והוצאות האגרה בסך 54,281 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד פסק הדין.

בסמוך לשנת 2000 נקלע התובע לקשיים כספיים ובשל כך צבר חוב בחשבון העיסקי אשר היתנהל אצל הנתבע 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן – "הבנק"), חשבון חוזר דביטורי מס' 67800/19 (להלן – "החשבון").

אלא שהבנק ידע מראש כי לא יוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה, ולאחר שהחזיר 6-10 תשלומים מתוך ההלוואה בסכום של 2,500 ₪ כל אחד ולא עמד ביתר ההחזרים, פעל הבנק לביטול ההלוואה (כנראה שהכוונה היא לפרעון מידי של יתרת ההלוואה – ג'.ט.), ועל אף שכספי ההלוואה לא הופקדו לחשבון, הבנק תבע אותו בתביעה כספית שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה לתשלום יתרת החוב ולתשלום ההלוואה, אף שהחשבון לא זוכה בסכום ההלוואה.

...

אשר למסקנה כי התובע אינו מדווח על הכנסותיו לשלטונות המס, הנתבע העיד כי בדק באתר האינטרנט של מס הכנסה ומע"מ לפי מספר תעודת הזהות של התובע, ומצא שאין לו תיק שמתנהל על שמו.

אשר על כן, דין התביעה נגד הנתבע להידחות.

אחרית דבר : אני מורה על דחיית התביעה נגד שני הנתבעים.

לפניי בקשת רשות להיתגונן נגד תביעה כספית, בסדר דין מקוצר, שהגיש התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק או המשיב"), נגד הנתבעים 1-7 (להלן: "הנתבעים או המבקשים"), במסגרתה תובע הבנק תשלום חוב בסך של 3,951,877 ₪ (להלן: "החוב") בגין משיכות יתר שביצעה הנתבעת מס' 1, מ. המוביל החדש (1990) בע"מ (להלן: "חברת המוביל החדש"), בחשבון הבנק שניהלה בבנק: חשבון עובר ושב דביטורי , אשר סומן כמספר 372072 (להלן: "חשבון הבנק").

לטענת הבנק, יש לראות בכך הודאה של המבקשים בחוב ולפיכך יש לדחות את הבקשה בהתייחס לסכומים אותם אישרו המבקשים כי הם חייבים לבנק.

...

לטענת הבנק, יש לראות בכך הודאה של המבקשים בחוב ולפיכך יש לדחות את הבקשה בהתייחס לסכומים אותם אישרו המבקשים כי הם חייבים לבנק.

לאור ההלכה לפיה די שנתבע יציג הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שייעתר ביהמ"ש לבקשתו ותינתן לו רשות להגן - י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) עמ' 676-678; ע"א 18/89 חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ נ' פרידמן, פ"ד מו(5) 257, 269-270; ע"א 469/87 בורלא נ' טפחות, בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מג(3) 113, 120-121, ולאור הפסיקה לפיה בקשת רשות להתגונן תידחה רק אם ברור ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו - ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2004(4) 493), יש בדעתי להיעתר לבקשת וליתן למבקשים רשות להתגונן.

התוצאה היא שאני נעתרת לבקשה ומתירה למבקשים להתגונן מפני התביעה.