תביעה כספית בגין זכויות עובד: שעות נוספות, פיצויים, הלנת שכר

בנוסף, בסעיף 14 לסיכומי התשובה - סעיף שעוסק בשכר היסוד של התובע ולא בעתירתו להפרש פצויי פיטורים – מציג התובע את חישוב הפיצויים באופן שונה מהחישוב שנערך בכתב התביעה, וזאת על יסוד שכרו הנטען (36 ₪ לשעה בצרוף 500 ₪ לחודש) ובהיתחשב ב 186 שעות עבודה חודשיות, וציין כי ביחס לפצויי הפיטורים "פער של כ 1,500 ₪ בלבד לרעת התובע". גם הניסוח האמור מלמד על זניחת הטענה ברכיב זה. למעלה מכך, נקבע לעיל כי שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב זכויותיו הוא שכר המינימום השעתי.

שנה חודשי עבודה שכר שעתי שכר חודשי אחוזי הפרשה זכאות 2010 5 28 5208 2.50% 651 2011 4 28 5208 3.33% 693.7 2011 2 21 3906 3.33% 260.13 2011 6 22.04 4099.44 3.33% 819.06 2012 9 22.04 4099.44 4.16% 1534.83 2012 3 23.12 4300.32 4.16% 536.67 2013 12 23.12 4300.32 5% 2580.19 2014 12 23.12 4300.32 6% 3096.23 2015 3 23.12 4300.32 6% 774.05 2015 9 25 4650 6% 2511 2016 6 25 4650 6% 1674 2016 6 25.94 4824.84 6.25% 1809.31 2017 5 26.88 4999.68 6.50% 1624.89 סך הכל 18565.12 תביעת התובע לפצויי הלנת שכר בגין תשלומי הפנסיה נדחית, שכן בהתאם להוראות סעיפים 19 ו 19 א' לחוק הגנת השכר, זכות התביעה לתשלום פצויי הלנה בגין אי העברת כספים לקופת הגמל אינה נתונה לעובד אלא לקופת הגמל.

הנתבעת מפנה לתלושי השכר ולדוחות הנוכחות שהונפקו לתובע וטוענת כי התובע קיבל את מלוא הגמול לו היה זכאי בגין עבודה בשעות נוספות ואף מעבר לכך.

חישוב זה מעלה כי התובע זכאי לפצוי בסך 41,755 ₪ בגין עבודתו בשעות נוספות, בהתאם לטבלה שלהלן: ניכוי שלא כדין התובע מלין על כך שהחל מחודש 06/2009 החלה הנתבעת לנכות משכרו סכום חודשי ממוצע בסך 118 ₪ עבור "ביגוד וכביסה", מבלי שקבלה הסכמתו וזאת בנגוד לקבוע בסעיף 25 לחוק הגנת השכר.

...

מטעם זה נפסק כי אין לאפשר כאוס בניהול משפט וככלל אין להתיר לבעל דין להביא ראיות חדשות לאחר תום מסכת הבאת הראיות כדבר שבשגרה.

על כן התביעה ברכיב זה נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

בין הצדדים התגלעה מחלוקת אשר לנסיבות סיום העסקתו של התובע וכפועל יוצא לזכאותו לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ודמי הודעה מוקדמת, וכן אשר לזכאותו לתשלום בגין זכויות הנובעות מתקופת עבודתו, לרבות תשלום בגין פדיון חופשה, שעות נוספות, פנסיה ועוד.

אין מקום לפסוק לתובע פצויי הלנת שכר בגין מרכיב זה, שכן לא מדובר בשכר שהולן אלא בשכר שנוכה ולא הועבר ליעדו.

בעיניין זה, זכות התביעה לתשלום פצויי הלנה בגין אי העברת כספים לקופת הגמל נתונה לקופה עצמה, ולא לעובד [סע' 19א ו-28 לחוק הגנת השכר; דיון (ארצי) נא/3-2 שפרה צח - דחף בע"מ, פד"ע כב 462, 468 (1991)].

אשר לפצוי מכוח חוק הגנת השכר – מקום בו קבענו לעיל כי התובע לא הוכיח את טענתו כי תלושי השכר שקבל היו פקטביים ולא שיקפו את אמתות תוכנם – אין מקום לקבל את תביעתו ברכיב זה. אכן פסקנו שעות נוספות בהתאם לחזקה שבדין כמפורט לעיל ולאור היעדרם של דוחות נוכחות, אך לא מצאנו לפסוק פיצוי בהתאם לחוק זה. סוף דבר תביעתו של התובע התקבלה בחלקה, כמפורט לעיל.

...

משכך, ומקום בו כאמור הנטל בעניין זה מוטל על התובע, אנו דוחים את תביעתו בכל הנוגע לזכאותו לחלף הודעה מוקדמת או פיצוי על פיטורים שלא כדין.

נוכח האמור, מקום בו המחלוקת בין הצדדים לכל הפחות בעניין שכרו של התובע ושעות עבודתו יכולה הייתה להיחסך עם קיומו של מסמך המבהיר את מתכונת ההתקשרות בין הצדדים, מצאנו לפסוק לתובע סך של 1,500 ₪.

אשר לפיצוי מכוח חוק הגנת השכר – מקום בו קבענו לעיל כי התובע לא הוכיח את טענתו כי תלושי השכר שקיבל היו פיקטיביים ולא שיקפו את אמיתות תוכנם – אין מקום לקבל את תביעתו ברכיב זה. אכן פסקנו שעות נוספות בהתאם לחזקה שבדין כמפורט לעיל ולאור העדרם של דוחות נוכחות, אך לא מצאנו לפסוק פיצוי בהתאם לחוק זה. סוף דבר תביעתו של התובע התקבלה בחלקה, כמפורט לעיל.

ביום 14.10.2018 הגישה הנתבעת תביעה שכנגד – סע"ש 30547-10-18 – תביעה כספית בגין חוב שלטענתה נותר חייב לה התובע.

במסגרת התיקון הפחית משמעותית את רכיב הפרישי השכר ורכיב הלנת השכר, הוסיף רכיבי פצויי פיטורים, גמול שעות נוספות והפרשי תגמולי פנסיה, כן העלה את שיעור הפצוי המבוקש עבור העדר שימוע ואי מתן הודעה מוקדמת ובקש החזר שכר אפריל 2018 שקוזז בתלוש שכר לאותו חודש.

בנסיבות מסוימות, בהן אף אם העובד אינו נימנה בין הדרג הבכיר באירגון, אפשר ויוחרג מהחוק בשל מאפייני תפקידו כגון – חשיפה למידע רגיש כגון חומרי הגלם של תלושי השכר, גישה וטפול בכספים, שכר גבוה, עצמאות תפקודית ועבודה בשעות לא שגרתיות, ראו גם ע"ע (ארצי) 380/09 וסילבסקי - ריביירה ייצור ושיווק רהיטים בע"מ (17.10.2010)‏.

אשר על כן אנו קובעים כי התובע אינו זכאי לתשלום הפרישי שכר בגין שעות נוספות.

עם זאת, ומשלא נמצאה כל ראיה התומכת בגירסת הנתבעת לגבי היתנהלות התובע עם עו"ד ברקוביץ אשר לתשלום שכר הטירחה באמצעות מתן סחורה מהחנות ללא תשלום, יש לקבוע כי הנתבעת לא הוכיחה את הנטען ועל כן, אין מנוס מלדחות רכיב תביעה זה. לסיכום תביעתו של התובע מתקבלת חלקית כלהלן – פצויי פיטורין 31,167 ₪ חלף הודעה מוקדמת 9,133 ₪ פיצוי בגין חוסר בתגמולים 7,163 ₪ הפרישי שכר 9,009 ₪ רכיבי התביעה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וגמול שעות נוספות נדחים.

...

" מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי המכתב השני הוצא ביום 12.04.2018, וכי נפלה טעות בתאריך הרשום עליו.

עם זאת, ומשלא נמצאה כל ראיה התומכת בגרסת הנתבעת לגבי התנהלות התובע עם עו"ד ברקוביץ אשר לתשלום שכר הטרחה באמצעות מתן סחורה מהחנות ללא תשלום, יש לקבוע כי הנתבעת לא הוכיחה את הנטען ועל כן, אין מנוס מלדחות רכיב תביעה זה. לסיכום תביעתו של התובע מתקבלת חלקית כלהלן – פיצויי פיטורין 31,167 ₪ חלף הודעה מוקדמת 9,133 ₪ פיצוי בגין חוסר בתגמולים 7,163 ₪ הפרשי שכר 9,009 ₪ רכיבי התביעה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וגמול שעות נוספות נדחים.

בשים לב לסכומים שנתבעו בכתבי התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ומנגד התביעה שכנגד החלטנו לפסוק לתובע הוצאות על הרף הנמוך בסך 3,000 ₪.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובע תוך שלושים ימים אחרת ישא הסכום ריבית והצמדה כדין.

בפני בית הדין תביעת התובע, עורך דין, שהועסק על ידי הנתבע עו"ד אף הוא, לגמול שעות נוספות, פיצוי פיטורים, הפרשות לפנסיה, הלנת שכר, אי מתן הודעה לעובד, ופצוי בגין אי תקינות תלושי שכר.

האם זכאי התובע להפרשי פנסיה, לגמול שעות נוספות, לדמי חגים, לדמי הבראה, לפדיון ימי חופשה ולפצוי בגין תלושי שכר לא תקינים לפי חוק הגנת השכר.

כאמור התובע עבר 12.5 חודשים אצל הנתבע ועל כן זכאי לפיצויים כחוק.

התביעה שכנגד בגין שעות עבודה הנתבע טען שהתובע הוציא במירמה כספים עבור שעות עבודה בהן לא עבד דה-פאקטו אלא היה בהפסקה, יצא ללא החתמת כרטיס, ישב עם אישתו וחבריו וזאת בכל יום במשך שעתיים.

...

הנתבע ישלם לתובע סך של 7,246 ₪ עבור פיצוי פיטורין.

הנתבע ישלם לתובע סך של 3000 ₪ בגין רכיב זה. מלוא התביעה שכנגד נדחית גם להודעה מוקדמת, גם לדמי חגים ומחלה וגם להחזר שעות.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות תביעה זו בסך 2000 ₪.

משפניותיו אל הנתבעת לקבל את המגיע לו לא נענו, הגיש תביעה זו, ובה עתר לקבל את הסעדים הבאים: פיצויים בגין אי עריכת שימוע כדין; תשלום הפרש שעות נוספות ופיצויי הלנת שכר; פיצוי בגין אובדן זכויות בקרן הפנסיה והפיטורים; פיצוי בגין אי מסירת הסכם העסקה; פיצוי בגין אי מסירת אישור על תקופת העסקה; פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל קיום חוזה עבודה בחוסר תום לב, תוך היתנכלות ותוך הרעת תנאים.

מבדיקה שערכה עולה כי התובע קיבל שעות נוספות מעבר ל- 10 שעות, שלא כדין, ושולמו לו כספים בשל טעות וחוסר תשומת לב מצד הנתבעת, ובגין סכומים אלה, מועלית טענת הקזוז, כאמור לעיל.

תשלום הפרש שעות נוספות ופיצויי הלנת שכר; נקדים ונתייחס לטענת הנתבעת, לפיה התובע עבד במשרת אמון, ונציין כבר עתה, כי אנו דוחים את טענתה, לפיה החריג שבסעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו.

...

אשר להכרעתנו דין התביעה ברכיב זה להתקבל, ולהלן נפרט נימוקינו.

אשר על כן, אנו דוחים את טענות הקיזוז שהועלו.

אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: פיצויים בגין עריכת שימוע שלא כדין – 30,000 ₪; תשלום בגין שעות נוספות (הפרשים) – 74,739 ₪; אי מסירת הסכם העסקה – 2,500 ₪; כל הסכומים דלעיל יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.