תביעה כספית בגין השקעה בפרויקט רפואי בהונגריה

הנתבע בתצהירו כותב כך: "למעשה סוכם בינינו שהסכם ההלוואה ישמש כערובה לקיום הסכם ההשקעה, במידה והפרויקט ההונגרי לא ייצא אל הפועל. עובדה היא ש'סכום ההלוואה' (הנקוב והמוכחש) זהה לסכום ההחזר הנקוב בהסכם ההשקעה מיום 1.1.08. אולם כאמור התנאים למימוש הערובה לא חלים בעניינינו, כך שלא היה כל סיבה לבקש את הסכום הנקוב בהסכם ההלוואה. מכל מקום לא יכול להיות חולק כי מעולם לא ביקשתי לקבל לידי כל הלוואה מהנתבע שכנגד" (ההדגשה והשגיאות במקור-מ.ק.) מאז אותו הסכם הלוואה ועד 2017 מאמצי התובע ובניו לקבל סכומים מהנתבע לא נשאו פרי.

בו ביום ניתנה החלטה לפיה הדיון יתקיים במועד, אולם ככל שתוגש חוו"ד רפואית לפיה נשקפת סכנה בריאותית לתובע אם יצא מביתו וייכנס לרכב שיובילו היישר לפתח בית המשפט, כי אז באותו מועד יישמעו רק עדויות התובע וייקבע מועד נוסף לשמיעת הנתבע.

הסעיף קובע כך: "גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובילבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו". באותה עת, גם הנתבע הבין והסכים שהפרויקט לא יצא אל הפועל באמצעותו, או באמצעות החברה שבשליטתו, והיות שלא היה מסוגל להשיב לתובע הכספים, הסכים או הציע מיוזמתו, כטענת אלון, שהחוב יומר להסכם הלוואה.

הטענה כי הפרויקט יוצא אל הפועל כעת, על ידי כונס הנכסים, 12 שנים מאוחר לחתימה על ההסכם, ולכן הסכם ההשקעה לא הופר ולא קמה הזכות לתובע לתבוע סכומים מהנתבע, מופרכת ואינה ראויה לדיון.

...

גם הבנקים כבדרך שגרה מסבים חובות של לקוחות בחשבון העו"ש הכולל ריביות בגין חריגות מאשראי למשל, או ממחזרים הסכמי משכנתא ובהסכמים החדשים כלולים כל הסכומים שהצטברו לחובת הלקוחות על פי הסכם, אף שבמקור הלקוחות קיבלו סכום נמוך יותר, ולכן הטענה כי מדובר בהסכם למראית עין נדחית.

אשר על כן אני דוחה את טענת הנתבע ואת תביעתו הנגדית להשבה.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 50 מיליון פורינט כערכם ביום 10.10.09 מהסכום הנ"ל ינוכו 170,000 ₪ ששילם הנתבע ו-6,000 יורו שהתקבלו מכונס הנכסים בהונגריה.

כמו כן, התבקש בית המשפט להורות לנתבעים לפצות את התובע בגין כספים שנטלו לכיסם שלא כדין ולהורות על פיצוי התובע בגין הנזק שניגרם לו כתוצאה מרשלנות שחורי, שגרם לאובדן הערבות הבנקאית אותה הייתה צריכה אנגל להעמיד בסך כולל של 2.55 מיליון אירו.

הסבר זה בדבר הדין הבולגרי ופרשנותו של העד לגביו – אינם משנים את העובדה הבסיסית כי הסכם הפשרה ביטל בפועל את ההיתקשרות בין הצדדים ואיין לחלוטין את תכליתה המקורית – בנייה בפרויקט, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי ההיתקשרות בין אנגל לבין החברות הוותה את הבסיס להשקעתו של התובע והצטרפותו כשותף בעיסקה.

התובע אף היתייחס לאירועים שונים אשר ארעו בשנת 2013 ולעובדה כי במהלך שנת 2010 עבר ניתוח בגין סרטן בארה"ב. לאור מצבו הרפואי של התובע הגביר רועי, חתנו, את המעורבות בפרויקט ונסע לבולגריה כדי לעקוב מקורב אחרי האירועים (סעיף 14 לתצהירו של רועי).

· התביעה שכנגד בגין ההוצאות אינני רואה מקום להדרש לבחינה פרטנית של המסמכים השונים (חשבוניות; כרטסות הנהלת חשבונות והעתק דוחות כספיים לשנים 2007-2014) - אשר צורפו לתצהיר שחורי כנספחים י"ד-י"ז בשפה הבולגרית, כאשר בשלב מאוחר יותר הוגש גם תירגום של המסמכים לעברית.

...

התוצאה היא כי דין התביעה שכנגד – להידחות.

סיכום התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל.

התביעה שכנגד –נדחית.

מבוא בפני תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בשל נזקים שלטענת הצדדים נגרמו להם כתוצאה מכשלונו של פרויקט בנייה בהונגריה, ששני הצדדים גם יחד (שרפן ובוקסר) השקיעו בו ונטלו בו חלק (בעצמם או באמצעות חברות זרות שבבעלותם ובשליטתם).

הפרויקטים היו: פרויקט אסתטיקה להקמת מרכז רפואי, פרויקט FSZM שהיה פרויקט נדל"ן, ופרויקט דובוזי – פרויקט לבניית 120 דירות למגורים בבודפשט.

דיון והכרעה המחאת זכות התביעה לשרפן תביעת שרפן מבוססת בעיקרה על המחאת זכויות מחברת סי.סי. זאת, מהטעם שאסי.סי היא שהתקשרה בהסכם עם בוקסר ולפי הנטען השקיעה כספים בפרויקט והיתה אמורה להפיק ממנו רווחים וכן שכר בגין ניהול הפרויקט.

...

לנוכח כל האמור, אינני מקבלת את הפרשנות של בוקסר לסעיף 7 להסכם מרץ 2005.

המסקנה העולה מן האמור היא כי לא הוכחה ערבות אישית של שרפן לחיוב של דובוזי להחזיר לבוקסר או לחברת בוקסר את הלוואות הבעלים נשוא התביעה.

סיכומו של דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

לפניי תביעה כספית שהוגשה לסך של 34,600 ₪ לתשלום יתרת התמורה החוזית בגין עבודת נגרות שביצע התובע עבור הפיצרייה אשר בבעלות הנתבע.

על מנת לקדם את הפרויקט, החליט התובע לבוא לקראת הנתבע, ורכש עץ חדש בגוון אשר אושר, פעם נוספת, על ידי הנתבע (נספח ה' לתביעה).

התובע מוסיף וטוען כי ייצר את הספסלים בהתאם לתיכנון, ולאחר שהשקיע כסף וזמן בייצורם, הנתבע טען כי אלו לא הספסלים שהוזמנו.

ראו: ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ואח' (31.12.1988); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל חנן ואח' (2.11.1998); ע"א 3056/99 פלוני נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936 (2002); ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מיתחם 5 (23.7.2006).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, שקילת טענות הצדדים ובחינת חוות דעת המומחה, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

סיכום לאור האמור, ומאחר שחיפוי העץ עליו הוסכם בין הצדדים לא הותקן בפועל במסעדה, הרי שדין התביעה להידחות.

בהתחשב בתוצאה שאליה הגעתי, ומאחר שלמעשה חיפויי העץ נותרו בפיצרייה ושולמה בגינם תמורה חלקית בלבד (המקדמה בסך של 20,000 ₪), אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

רקע עובדתי וטענות הצדדים טענות התובע התובע טוען כי בשנת 2009 הנתבע פנה אליו בהצעה להשקיע מכספו בפרויקט בהונגריה להקמת מרכז רפואי פרטי מודרני לאיבחון וניתוחים אלקטיביים בלבד (להלן: "הפרויקט").

עוד טוען לעניין זה הנתבע כי התובע ידע כבר בשנת 2013 על המצב הכספי של החברה, ועצם דרישת חתימתו על טופס העידר התביעות אשר היתייחס ספציפית להעדר תביעות התובע כנגד פריאל בגין הכספים שהשקיע התובע אצל הנתבע, היה סימן לתובע כי עליו לבדוק מה קרה עם כספי ההשקעה שהעביר לנתבע.

דיון והכרעה כאמור, התביעה דנן עוסקת בטענות התובע לכך שהוא שוכנע על ידי הנתבע להשקיע כספים בפרויקט שהנתבע קידם בהונגריה, והוא עשה כן על יסוד מצג והתחייבות של הנתבע, לפיהם הכספים יושקעו בקידום הפרויקט.

...

התובע טוען כי על רקע האמור חתם ביום 30.6.2009 על הסכם השקעה לפיו ישקיע סך של 50,000 יורו מכספו בפרויקט (לצד משקיעים נוספים) שהם 0.5% מהון המניות של חברת Medcent Kft – החברה שהחזיקה באותו עת בפרויקט, כאשר הבנתו הייתה שכסף זה מיועד לחברה ההונגרית שתוקם לצורך כך, ולהוצאות הראשויות המפורטות לעיל (להלן: "ההסכם הראשון").

מכל האמור לעיל עולה, שאין לתובע כל ראיה התומכת בטענה כי הנתבע השתמש בכספי ההשקעה למטרותיו הפרטיות, וטענותיו אלה נידחות.

לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בעילת ההתיישנות שהעלה הנתבע.

לטעמי, המועד בו החל מירוץ ההתיישנות לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות הוא, לכל המאוחר, מועד החתימה על מסמך הוויתור על תביעות, ב-21.5.2013, כך שהגשת התביעה באוקטובר 2020 נעשתה לאחר תום מירוץ ההתיישנות, וניתן היה לדחות את התביעה כבר מטעם זה. סוף דבר הפועל היוצא הוא כי דין התביעה להידחות.