מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין הפרת חוזה, נזיקין ועוולות מסחריות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה עיקרית וכתב תביעה שכנגד ועניינם כדלקמן: הראשון שבהם הוא תביעתה של חברת טריגו חברה להשקעות ושיווק בע"מ (להלן: "החברה" ו/או "התובעת") כנגד טל כהן (להלן: "מר כהן" ו/או "הנתבע") לפצוי בגין גזלת סודות מסחריים בנגוד לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") ובהתאם לפקודת הנזיקין, [הנוסח החדש], תשכ"ח-1968 (להלן: "פקודת הנזיקין"), השבת כספים שהושגו באמצעותה, לפצוי כספי בגין הפרת הסכם העסקה ומעילה באמון החברה, לשלילת פצויי פיטורין בגין גניבת קניין החברה וכן בקשה להטלת צוי מניעה קבועים וצו למתן חשבונות (להלן: "ההליך העקרי"); השני הוא תביעה שכנגד שהוגשה על ידי מר כהן כנגד החברה לפצוי בגין הוצאת דיבה, לשון הרע ופגיעה בפרטיות, לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, לפצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, וכן בקשה להטלת צו שיחרור קופות פנסיה ו/או גמל (להלן: "התביעה שכנגד").
...
בהקשר לזה נציין, כי בקשת התובעת לשלול מהנתבע את פיצויי הפיטורים שקיבל, בדיעבד – נדחית.
לטעמנו, לא נפל בהתנהגות הנתבע פגם המצדיק סנקציה קיצונית של שלילת פיצוי פיטורים.
סוף דבר: התביעה העיקרית - נדחית על כל מרכיביה למעט פיצוי בגין התנהלות מר כהן במסגרת יחסי העבודה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת (להלן: "בלוגרין"): הנתבעת 1 – אוריס חומרים מתקדמים בע"מ (להלן: "אוריס") – הפרה את ההסכם מיום 30.4.2015 והפרה את חובותיה כלפי התובעת מכוח חוק החוזים, פקודת הנזיקין, חוק עוולות מסחריות וחוק עשיית עושר ולא במשפט.
התובעת/בלוגרין – בסעיף 10 לכתב התביעה – מאשרת הסדר כספי זה. אני דוחה את טענת התובעת/בלוגרין שההסכם מיום 30.4.2015 בין לוכסמבורג לבין אוריס הוא הסכם שנחתם לטובת צד שלישי (בלוגרין).
עתירה שלישית: ליתן: " צו המורה לנתבעת שכנגד לשלם לתובעת את חובה אליה בסך 29,921.60 ש"ח בהתאם להתחייבויותיה על פי הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 18.6.2017, אותו הפרה הנתבעת כנגד ברגל גסה, בצרוף ריבית והצמדה כדין ממועד יצירת ההיתחייבות ולהווה, וכן פיצויים בגין הפרת החוזה". (מוצג 44 לתביעה שכנגד).
...
סוף דבר אני דוחה את התביעה אותה הגישה בלוגרין נגד אוריס ונגד לוכסמבורג.
אני מחייב את בלוגרין לשלם לאוריס סך של 5382 ₪ (כולל מע"מ) בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום 17.7.2018 (מועד "חשבון עסקה" מוצג 44 אוריס) ועד התשלום בפועל.
אני מחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה קטנה כספית בגין הטעייה במצג המוכר בעת ההיתקשרות למכירת רכב משומש בסכום של : 14,780 ₪ .
המסגרת הנורמאטיבית: החוקים המהוים את המשקפיים דרכם ניתן להשקיף ולראות מקרים צרכניים אלה ודומיהם הנם: הטעה- הוראות סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן"חוק הגנת הצרכן") והוראות סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים") הפרת חובת האמון והגילוי- מכוח חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח – 2008 (להלן: "חוק מכירת רכב משומש"), הפרת חובת תום הלב- בנגוד לסעיף 12 לחוק החוזים, אי התאמה – מכוח סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח- 1968 (להלן: חוק המכר"), רשלנות-מכוח סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין[נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") ותאור כוזב – מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") " כלל החוקים משמשים זה לזה, משקפיים לראייה מקרוב ולרחוק , גם במקרה דנן וגם עבור כלל הנורמות למסחר התקין והראוי בחברה המבקשת לבנות ערכי עם ואדם.
" סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973: במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שניגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים.
...
סוף דבר , חוות דעת השמאי המוסכם מטעם בית המשפט , הכריעה שמאית והעניקה הסבר מקצועי בכל הנוגע למונחים שעלו בדיון כמו גם התייחסה לגרסת הנתבע מקצועית בתחום זה .
לאור כל האמור , הריני מורה כדלקמן : · הנתבע ישלם לתובעים יחד סכום של 10,673 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין .
· נוסף לאמור ישלם הנתבע לתובעים יחד הוצאות משפט כולל חלקם בחוות דעת השמאי בסכום כולל של 2,500 ₪ .

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין רוחם,[footnoteRef:1] נקבע מבחן תלת שלבי לתיחום הסמכויות בין בתי הדין לעבודה לערכאות האזרחיות לגבי ס' 24(א)(1) הנ"ל: מבחן זהות הצדדים – דהיינו האם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק; מבחן העילה – האם העילה נסובה על יחסי עבודה; העילות עליהן נסוב כתב התביעה – האם העילה אינה עוולה נזיקית.
חלק מהעילות והסעדים בכתב התביעה שייכים במובהק לסמכות בית הדין לעבודה והם – שלילת פצויי פיטורים והודעה מוקדמת ומתן צו לשיחרור הכספים מקופת הפיצויים, פיצוי לא ממוני בגין הפרת חוזה העסקה, הפרת חובת אמונים והפרת חובת תום הלב.
דוגמאות נוספות לקשירת הגנתו בנוהלי עבודה, הנחיות והסכמה בשתיקה מצד המשיבה נימצאות בכתב ההגנה (ראו למשל: סע' 20(ד) לעניין העברת הדוחות השוטפים לגורמים שונים במשיבה, כי פעילותו הייתה תפעולית ולא היו ברשותו סודות מסחריים (סע' 27 שם), וכן הלאה).
...
במצב שאין מסקנה ברורה לגבי בחירת התובע בין עילה נזיקית או עילה חוזית, הרי, ככל הנראה, לא פירט התובע בכתב התביעה מפורשות כי מדובר בעוולה נזיקית, זאת כנטל שנקבע בעניין רוחם.
אנו דוחים את טענת המבקש, כי עילה מכוח חוק עשיית עושר, משעשיית העושר בוצעה באמצעות מעשי גניבה וגזל – אף אם אלו כלפי המעסיק, הינה, ככלל, בסמכות בית משפט השלום.
משקושרת המשיבה את המעשים המיוחסים למבקש לחוזה העבודה ולחובות האמון ותום הלב החלות על המבקש בהיותו עובד, ומשהמבקש עצמו טוען כי המעשים שעשה במסגרת עבודתו היו לגיטימיים וחלק מיחסי העבודה בין הצדדים, אנו סבורים כי מהות הסכסוך בין הצדדים נטועה ביחסי העבודה ביניהם ולפיכך הסמכות נתונה לבית הדין לעבודה.
אשר על כן הבקשה לסילוק התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

יפים לענייננו, באנלוגיה ובשינויים המחוייבים, הדברים הבאים מתוך רע"א 7452/96 מדינת ישראל, משרד הבטחון נ' חברה קבלנית האחים אהרון בע"מ, פ''ד נא (5) 874: "כששוכר נימנע מלהשיב את המושכר בתום תקופת השכירות, עשויים לעמוד למשכיר עילות שונות כדי לזכות בסעד כספי. כיוון שאי-השבת הנכס היא בגדר הפרה של חוזה השכירות (סעיף 20(א) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971), הרי שאם סבל המשכיר נזק כתוצאה מהעיכוב בהחזרת הנכס, רשאי הוא לתבוע פיצוי על ניזקו לפי סעיפים 10-14 לחוק התרופות. ואם נקבעו בחוזה פיצויים מוסכמים בגין הפרה זו, זכאי הוא לקבלם, אם יעדיף זאת על פני הוכחת ניזקו. שנית, אי-השבת הנכס עשויה להחשב כעוולה של הסגת גבול, ואם נגרם למשכיר נזק ממון, בכוחו לתבוע פצויי נזיקין. שלישית, השוכר עשוי להתחייב בתשלום דמי-שכירות למשכיר אם המשיך זה להשתמש בנכס ללא הסכמת המשכיר, כנגזר מהעקרון של מניעת התעשרות שלא על-פי דין [.......]. מבחינה עיונית יש שוני בין התביעות (תביעה לפצויי נזק בגין הפרת החוזה, תביעה לפצויי נזיקין ותביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט). אולם במקרה השכיח, וכל עוד לא הוכח אחרת, ישוה הסעד בגין כל עילה לסכום ששוכר היה משלם למשכיר בעד שימוש דומה בנכס על יסוד משא ומתן חופשי, הלא הוא הסכום המגלם דמי שכירות ראויים.
לו רצתה ב"כ הנתבעים לחלוק על קביעתו של מומחה בית המשפט לפיה השעור של 6% (כרווח יזמי) הוא השעור הראוי יותר לנכסים נישואי ההערכה, היה עליה לזמנו לחקירה נגדית ולהציג לו את טיעוניה – והיא לא עשתה כן. מלבד זאת, האבחנה שמנסה ב"כ הנתבעים ליצור, בין שימוש-בלתי-מורשה-מסחרי-שאינו חקלאי ובין שימוש בלתי מורשה מחמת העידר הסכמה והיתר, הנה איבחנה הגלומה ממילא במימצאי השומה עצמם.
...
נמצאנו למדים, כי עתירה להצהרה על זכות אין כאן, דרישה לתשלום אופרטיבי – יש ויש.
ב"כ הנתבעים לא השיבה לטענה זו בסיכומיה, ולא מצאתי כל סיבה שלא להיעתר לתביעה זו המייתרת התדיינויות נוספות בין הצדדים שלא לצורך.
סוף דבר – התביעה הכספית בגין דמי שימוש (עד ליום 31.5.2023) מתקבלת כך שעל הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 268,858.12 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.6.2023 ועד לתשלום המלא בפועל; בנוסף אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 20,688 ₪ והוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪; עוד אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת דמי שימוש בגין התקופה שמיום 1.6.2023 ועד למועד פירוקן של היחידות ו/או הסרתן ו/או הסדרתן בהתאם לערך הקרקע האחרון בזמן שקבע מומחה בית המשפט; כמו כן אני מורה לנתבעים להרוס ולפנות את כל המבנים שנבנו על המקרקעין ללא היתר ו/או הסכמה בכתב מאת התובעת, וזאת בתוך שנה מהיום; אני מסמיך את התובעת, או כל גורם אחר מטעמה, להרוס את המבנים הנ"ל המצויים במקרקעין, ככל שלא יעשו זאת הנתבעים בעצמם, בתום שנה מהיום; כפועל יוצא, ככל שהתובעת תהרוס את המבנים, אני מחייב את הנתבעים בהוצאות הפינוי וההריסה שתאלץ התובעת לשאת בהם; ניתן בזאת צו מניעה האוסר על הנתבעים ו/או אחרים מטעמם ו/או בשליחותם ו/או בשמם ו/או בשליטתם ו/או שהנתבעים אחראים באופן כלשהו להם ו/או למי מהם ו/או להתנהגותם ו/או שהנתבעים מצויים עמם בקרבה משפטית מחייבת, לגבי המקרקעין, לעשות כל שימוש שאינו חקלאי או מותר על פי דין וזאת בתוך שנה מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו