תביעה כספית בגין הפרת חוזה ספק לבין חברה

עסקינן בתביעה כספית על סך 989,000 ₪ (לצרכי אגרה) שעניינה הפרת הסכם מכר של דירה ברח' שפינוזה 22 בתל אביב (להלן: "הדירה") מיום 17.11.19 לפיו נמכרה דירה בבעלות והחזקה בלעדית של נתיב הכרכומים לידי המשיב - הקונה.

ת"א 63004-05-21 תביעת השבת הדירה בשפינוזה בבית המשפט המחוזי: כתב תביעה הוגש ביום 31.5.21 ע"י נתיב הכרכומים ומבקש 3 נגד המשיב ושני נתבעים נוספים (עו"ד משה בן בסט ובנק לאומי לישראל בע"מ) במסגרתו התבקש צו הצהרתי לפיו הסכם מכר הדירה שנחתם בין חברת נתיב הכרכומים למשיב ביום 17.11.19 בקשר לדירה מבוטל עקב הפרתו, פגמים בכריתתו והיותו חוזה פסול.

נקבע כי: "למען הסר ספק, ולאחר הערת עו"ד אטיאס, ב"כ הנתבעים 1,2,4, אין מקום לעכב או למחוק ההליך כאן בשל תביעה שהגישו הנתבעים 1,2,4 לבית המשפט המחוזי לאחר שהוגשה התביעה כאן. ככל שיעלו שאלות בדבר ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי בתביעת מאי 2021 במהלך קיום הדיון, אתייחס אליהן. כך או כך, משהוגשה התביעה כאן, הרי יש להתייחס אליה ולא להתלותה, לעכבה או למחוק אותה בשל הליך מאוחר יותר.". עוד נקבע כי תנתן החלטה בבקשה לגילוי מסמכים שהגישו המבקשים.

...

. אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה בימ"ש קמא שגה עובדתית בציינו שהתביעה בת"א 63004-05-21 הוגשה לאחר התביעה בתיק קמא.

איני סבורה כי יש בטענות הנוגעות להתנהלות המשיב בהליך גילוי המסמכים ובהליך בתיק קמא בכלל בכדי להוביל למסקנה כי המשיב עשה שימוש פסול בהליכי משפט ע"י הגשת תביעות מקבילות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית משפט השלום בבת ים ת"א 49013-10-18 יפרח ואח' נ' טשידלר ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אודי הקר תובעים 1. לוי יצחק יפרח ע"י 2. AZUR PASSION SARL ע"י ב"כ עוה"ד חור אוריאל ניזרי נתבעים 1. מיכאל טשידלר - נמחק 2. יוסף זבלוקי - נמחק 3. חברת דסטיניישן 613 – נמחק 4. קשרי תעופה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ערן פרזנטי ועו"ד יעל ליטוין צד ג' מיכאל טשידלר ע"י ב"כ עוה"ד יואל שמלה פסק דין

ב.מיכאל יחזיר לקשרי תעופה את המקדמה ששולמה לחברת השייט (ספק AZUR) עבור השיוטים הנ"ל ע"ס 107,212.5 יורו.

ביום 21.10.18 הגישו התובעים את התביעה דנן שעיקרה בשאלה: האם נכרת הסכם מחייב בין הנתבעת לבין התובעים לגבי 5 ההפלגות הנ"ל, האם ההסכם הופר על ידה והאם היא חייבת לתובעים כספים בשל כך, בפרט לאור הסכם פברואר.

...

סיכומו של דבר- הגם שמצאתי כי הזמנת חמש ההפלגות שנעשתה ביום 10.10.17 מהווה חוזה מחייב בין התובעים לבין הנתבעת, כחלק מהמיזם המשותף של הנתבעת ומר טשידלר.

סוף דבר: התביעה נדחית במלואה.

כן יישאו התובעים בהוצאות צד ג' בסך של 25,000 ש"ח, תוך שלקחתי בחשבון לעניין זה גם את החלטתי לעניין פסיקת ההוצאות מיום 17.11.21.

לחייב את רוני לפצות את החברה בגין הפרת הסכם ההעסקה, הפרת חובות הנאמנות הסודות ותום הלב שלו כלפי החברה במשך שנים על גבי שנים בסך של 150,000 ₪.

שלא להיות מעורב, במישרין ו/או בעקיפין, בהשגה או בניצול של קשר עבורו ו/או עבור אחרים קשר ו/או היתקשרות עם לקוח של החברה ו/או מי שהיה בעת עבודתו בחברה לקוח שלה ו/או עם ספק של החברה ולא לעבוד בשכר או ללא שכר ו/או לשם יעוץ ו/או להיות פעיל, במישרין או בעקיפין, בעסק של מי מלקוחות החברה, ו/או של מי מספקי החברה.

לאחר מכן מביא את הדברים לחברה ואז: "... אנחנו מתחילים לעשות ישיבות, בישיבות האלה משתתפים הרבה מאוד אנשים, משתתפים אנשים טכניים, משתתפים אנשים של מכירות, משתתפים אנשים של כספים, ביחד אנחנו מגבשים הצעה שאנחנו חושבים שתענה על הדרישות של הלקוח ואנחנו יכולים לספק..." מעדותה עולה כי כל רעיון שמובא לחברה, נחשף בפני "הרבה מאד אנשים" ביניהם אנשים טכניים, אנשי מכירות, כספים ועוד.

כך הצהיר סולודוצ'ו: "... חברת RD הייתה הגורם היחיד שקישר בין חברת רובוגרופ לבין מימשל פרגואי, והכל במסגרת תפקידי כסוכן מטעם חברת RD, וזאת לאור הכרותי האישית עם בעלי חברת RD, מר רודריגו גווינוארט ואימו גב' פרימוורה גרברינו". בעדותו אמר כך: לפני שנת 2014 האם היתה לך היכרות עם ממשלת פרגואי? לא. ולפני שנת 2014 אתה עסקת בתחום הטקסטיל.

בכל הנוגע לפצוי מכח דיני העבודה, בשים לב להתחייבות שנטל על עצמו באום בהסכם העבודה ולכך שפעל בפתיחת תקייה אישית במחשב של רובוגרופ, בנגוד לנהלי החברה ובחוסר תום לב, איננו מוצאים לפסוק פיצוי לבאום בעיניין זה. התביעה ברכיב זה נדחית.

...

בנסיבות אלה אנו קובעים כי קמה לרובוגרופ ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע" ראו לעניין זה דברים שכתבה כב' השופטת איצקוביץ בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 41363-03-13 אורי יוסקוביץ - טלרד נטוורקס בע"מ (נבו 15.10.2017), הרלבנטיים ונכונים גם לענייננו.

סוף דבר תביעת רובוגרופ מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

הוצאות משפט בשים לב לתוצאות פסק הדין ולהתנהלותו של באום במסגרת העבודה, כפי שפורט לעיל, ובשים לב לתוצאות ההליך, אנו קובעים כי באום ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, בהעדר הצדדים.

מסמכים שהגישו הצדדים להלן נסקור חלק מהמסמכים שהגישו הצדדים: * 3.8.1999 - בנספח לחוזה שנחתם ביום 7.6.1999 בין חברת "יפה נוף" לבין תמנון פורטו החובות והזכויות ונכתב: "התקנת שלטי פירסום על הגשר לתקופה של 10 שנים מיום מסירת הגשר... שלטי הפירסום יותקנו על ידי הקבלן בשטחים המיועדים לכך... התקנת שלטי הפירסום תיעשה על ידי ועל חשבון הקבלן... למען הסר ספק מובהר כי המתקן ואביזרי התאורה הנם רכושו של הקבלן ובתום תקופת הזיכיון מתחייב הקבלן להסירם". * 9.3.2004 - צורף עמוד ראשון להסכם בין תמנון לבין התובעת בו נכתב: "הואיל והחברה בנתה גשר להולכי רגל במרכז הקונגרסים חיפה על-פי חוזה עם חברת יפה נוף תחבורה ותשתיות בע"מ, באישור עריית חיפה; והואיל והחברה היא בעלת זכויות הפירסום על גשר מת"מ בחיפה (להלן "הגשר") ובעלת כל הזכויות והרשיונות הנדרשים לגבי שימוש בשטח זה; והואיל ולחברה זכות להתקין שלטי פירסומת על הגשר לתקופה של עשר שנים על-פי חוזה מיום 3.8.99 כך שזכות הפירסום מהוה את מירב התמורה לחברה עבור בניית הגשר; והואיל והחברה כרתה הסכם עם מגה קום פירסום חוצות בע"מ (להלן "מגה") לתקופה של עשר שנים מיום 21.10.99 ועד 20.10.09 באישור עריית חיפה וחברת יפה נוף לפיו נימסרו למגה זכויות פירסום בגשר בתמורה שעליה לשלם לחברה; והואיל וכוכב מגה פירסום חוצות מקומי (1999) בע"מ (להלן "מגה 1999") קבלה את הזכויות של מגה; והואיל ומגה 1999 הפרה את הסכם עם החברה בהפרה יסודית; והואיל והחברה מסרה למגה 1999 הודעה על בטלות ההסכם עימה עקב ההפרה היסודית.

בתביעה הנוכחית התובעת לא עתרה לסעד של קבלת הברזלים והמחוברים בחזרה לידיה אלא לסעד של פיצוי כספי בלבד בעילה של עשיית עושר והפרת חוזה.

...

התובעת ביקשה להחריג את הגשר מהמכרז עד להסדרת הסוגיה ולאחר שהבינה כי אין מנוס מהכללת הגשר במכרז ביקשה לנסות למכור את הברזלים לזוכה במכרז.

בהתאם לכתב התביעה ולנספחים עולה כי התובעת הייתה מודעת לכך שהנתבעת הבהירה לה כי בתום תקופת הפרסום לא תוכל התובעת לפרק את המחוברים, כפי שאף עלה מתוספת לטיוטת הסכם שלא נחתם בסופו של דבר וממכתבים ששלחה הנתבעת.

התוצאה אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

עילות התביעה, על פי בקשת האישור הן קפוח בעלי מניות המיעוט לפי סעיפים 191-192 לחוק החברות תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"), תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם לחוק החוזים האחידים תשמ"ג- 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), חוק פסול הנוגד את תקנת הציבור בנגוד לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובות נאמנות בנגוד לחוק הנאמנות תשל"ט – 1979 (להלן :"חוק הנאמנות").

אך אף אם נניח, טוענת אגד, לצורך הבקשה כאן, כי אכן הסכום ששולם לכל אחד מהחברים במועד פרישתו היה נמוך משוויה הריאלי של מנייתו במועד הפרישה, וכי שומה היה על האגודה לפדות את המניות בשווי ריאלי, הרי שלכל היותר עומדת למבקשים עילה לתביעה כספית בגין ההפרש בין שווי מניותיהם הריאלי במועד פרישתו של כל אחד (וכל אחד מחברי הקבוצה), לבין השווי שכל אחד קיבל מהאגודה.

עילת התביעה, איפוא, הנה הפרת הסכם הנאמנות ואי פרעון החוב הכספי וכאמור, ההיתחייבות בהסכם הנאמנות קמה רק בשל העדר זיקה למניה, היינו רק לאחר פדיונה ובגין הפסקת ההחזקה בה. משכך, לא אוכל לקבל את טענת המבקשים לפיה, עילת התביעה נובעת מהחזקה במניה, ההפך הוא הנכון; אילו היו מחזיקים המבקשים במניה לא היתה באה לעולם התביעה וזו קמה לאחר שחדלו מלהחזיק ולאחר שאיבדו את הזיקה למניה.

ההבחנה מבססת את העובדה כי לא כל מערכת הסכמים בין חברה ובעל מניותיה, נובעת מהחזקותיו של בעל מניות.

ספק באם תביעה בסכום שכזה עבור כל אחד מחברי הקבוצה מתאימה להידון כתובענה ייצוגית וממילא, משמדובר בתביעה בסכום שכזה, הצורך בהגשת תביעה פרטנית אינו מהוה שיקול המרתיע את אלו הסבורים כי יש ממש בטענה.

...

עילת התביעה התגבשה רק כעת במועד התכחשות הנאמן (האגודה והחברה) לנאמנות (ע"א 2159/19 אהרון דיוה נ' אורי סבן (9.3.2020)) ומשום כך, דין טענת ההתיישנות, כטענת סף, להידחות, שכן היא מחייבת בירור עובדתי באשר לאותה נאמנות נטענת.

לאור כל האמור לעיל, העובדה שהמבקשים בחרו לתבוע כי חובם יפרע באמצעות מניות (או לטענתם לא בחרו, אלא נכפה עליהם לקבל מניות כי כך בחרה אגד לחלק את נכסיה) והעובדה שמקור החוב הכספי בפדיון בחסר של המניה אינן מבססות עילה מכוח מעשה או מחדל הנובעים מעצם הזיקה למניה.

לאור כל האמור לעיל, דין בקשת האישור להימחק על הסף וזאת מן הטעם כי היא אינה מתאימה להידון כתובענה ייצוגית מכוח פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.