תביעה כספית בגין הפרת חוזה מכר דירה עם ליקויי בניה

לפיכך, המשיך להתברר בבית משפט השלום ההליך הראשון, דהיינו, תביעת המשיבה בגין ליקוי הבנייה שנגרמו לה. ביום 14.1.19, ניתן פסק הדין, לפיו נדחתה תביעתה כנגד המבקש מס' 1 (להלן: "יצחק") משנקבע, שאין למשיבה עילת תביעה מכוח הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, ו/או מכוח דיני החוזים כנגד יצחק, ואילו תביעת ליקויי הבנייה כנגד משה, התקבלה בחלקה.

התביעה הכספית בגין ליקויי הבניה היא התביעה שתמשיך לעמוד על הפרק בפניי".

כבר עמדתי על-כך, שבתובענה שבהליך הראשון ייחסה המשיבה לשני המבקשים רשלנות בבניית הבית (בנוסף להפרת חובותיהם לפי חוק המכר (דירות), הפרת הסכם, והפרת חובה חקוקה), וזאת הן בתובענה והן בסיכומיה שבכתב.

...

(3) בכל הנוגע למשה – אני דוחה את ערעורו.

(4) אני מחייב את משה לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל).

(5) אני מחייב את המשיבה לשלם ליצחק, באמצעות בא-כוחו, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל) וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

התובעים הגישו, ביום 12.4.2016, תביעה לפצוי כספי בגין הפרות הסכם מכר דירה וליקויי בנייה, אשר סכומה הועמד על סך של 260,000 ש"ח. ביום 31.5.2010 נחתם בין הצדדים הסכם מכר, במסגרתו רכשו התובעים מן הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת), שהיא חברה קבלנית העוסקת בתחום בניית דירות ומכירתן, דירה בפרוייקט בראשון לציון.

בהיתחשב באמור לעיל, אני סבורה, כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל ליקויי הבנייה שנגרמו בדירתם ושעימם היה עליהם להיתמודד, באופן שיבטא את התקופה הארוכה במהלכה נאלצים התובעים להיתמודד עם הליקויים בדירה בכלל ובעיית הרטיבות בפרט, ואת השפעת הדבר על חיי התובעים והנאתם הסבירה מן הדירה, ובהיתחשב במכלול נסיבות העניין, כפי שפורטו על קצה המזלג לעיל.

...

מעבר לצורך אציין, כי דין הטענה להידחות גם לגופה, שעה שהנתבעת לא הוכיחה כי נגרם לה עצמה כל נזק כתוצאה מן הבנייה הבלתי חוקית המיוחסת לתובעים.

ביתר טענות הצדדים לא מצאתי ממש, והן נדחות.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: בגין ליקויי הבנייה, לרבות הייבוש התת רצפתי ומגורים חלופיים– 60,226 ₪ בגין ירידת ערך: 40,500 ₪; בגין איחור במסירה: 35,417 ₪; בגין החזר הצמדה בגין החניה: 4,653 ₪; בגין פיצוי בגין נזק לא ממוני: 25,000 ₪; בגין החזר הוצאות: 25,000 ₪.

הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין ביום 2.7.13: ביום 7.9.2010 הגישה התובעת בביהמ"ש השלום בחיפה, תובענה נזיקית-חוזית כנגד המנוח ע"ס של 1,772,731 ₪ בשל הפרות לכאורה של הסכמי המכר שנחתמו בעיניין הדירות, פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם, ליקויי בניה וירידת ערך [ת"א (שלום חי') 10904-09-10].

בדיון זה ציין כב' השופט יואב פרידמן בהחלטתו כי: "רשמתי כי המשיבה באמצעות בניה תוסיף לפעול בשקידה לרישום", וזאת על יסוד הצהרת ב"כ התובעת, באמצעות בניה, שגיב וניסן בן שושן, שהיו נוכחים בדיון כי "אנו נפעל להשלמת הרישום בשקידה סבירה עד כמה שזה תלוי בנו". בהקשר זה, יצוין כי הנתבעת היא אמנם יורשתו היחידה של המנוח, ואולם לא ניתן להטיל עליה חיוב פוזיטיבי לרישום הדירות ע"ש התובעת מכוח הסכם שאינה צד לו. יחד עם זאת, אין בעובדה שלא ניתן לחייבה ברשום הבית המשותף, כדי לפטרה מפיצוי כספי לתובעת בגין הפרת ההיתחייבות לרישום הדירות, שניתנה על ידי המנוח, וזאת עד שווי העזבון.

...

בעניין נאות דברת [ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו(3) 350, 359 (1992)] נקבע כי "במקרים מיוחדים אפשר שייפסקו פיצויי עוגמת נפש לחברה אדם, והוא במקום שבו ניתן לזהות חברה ואדם". בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנעתי כי החברה התובעת מזוהה עם התובע באופן המצדיק פיצוי בגין נזק לא ממוני מאת הנתבעת.

בנסיבות אלו, סבורני כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת בשל העיכוב המשמעותי ברישום הבית המשותף ע"ש התובעת.

באשר להוצאות ושכר הטרחה: לנוכח סכומה המופרז של התביעה, והעובדה שחלק מן הסעדים שנתבעו במסגרתה, נמחקו במסגרת פסקי דין חלקיים שניתנו במסגרת הליך זה או במסגרת פסק דין זה, ומאידך בשים לב לכך שבעת הגשת התביעה המקורית ע"י התובעת, טרם נרשם הבית המשותף, וגם בעת הגשת התביעה המתוקנת טרם הודע לתובעים על רישום הבית המשותף הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, חלק מסכום האגרה ששולם על ידי התובעים בסכום כולל של 12,500 ₪, וכן לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 15% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ. הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מבוא תביעה כספית בגין ליקויי בניה והפרת הסכמי מכר.

לא נמצאה חריגה מהאמור בחוק המכר (דירות), שכן יש לראות בליקויים שדווחו בחוות דעת מומחי התובעים כאי התאמות אשר ניתן להחיל עליהן את הוראת סעיף 4א.(א)(2) לחוק המכר (דירות), ולכן התובעים היו רשאים להודיע עליהן לנתבעות "תוך זמן סביר". תובעים 3 ו- 4 תובעים 3 ו-4 תבעו בגין ליקויי הבניה סך של 34,916 ש"ח על סמך חוות דעת מהנדס מרדכי אדלר שביקר בביתם ביום 27.6.2014 (נספח 5א' לתצהירם).

לטענתן, תובעים 5 ו- 6 חיו לכאורה עם הליקויים שטענו בכתב התביעה המקורי במשך 7 שנים, ובסמוך לתום תקופת ההתיישנות תיקנו תביעתם, והגדילו אותה לאין שיעור.

...

סיכומו של דבר, מהערכת עלות התיקונים שקבע מהנדס נחמן יש להפחית: 800 ש"ח (סעיף 6.37), 3,700 ש"ח (סעיפים 6.60-6.63) ו- 3,000 ש"ח (סעיף 6.148).

סוף דבר הנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד: לתובעים 1 ו- 2: 38,473 ש"ח פיצוי בגין איחור במסירה, 2,586 ש"ח בגין עליית שיעור המע"מ, 7,382 ש"ח בגין עליית מדד תשומות הבניה, 5,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

בנוסף, הנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעים: את הוצאות התובעים בגין שכר מומחים, לרבות המומחה מטעם בית המשפט, ולרבות שכר עדות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה.

כללי וטענות הצדדים זו תביעה כספית ע"ס 450,000 ₪, בגין ליקויי בניה, ירידת ערך, ונזקים בלתי ממוניים.

נטען כי מסירת הדירה עם ליקויי הבניה, ואי תקונם מהוה הפרה יסודית של הסכם המכר.

...

" ( הדגשה שלי א.ש) משכך אני מקבל חלקית את דרישת התובעים בעניין, ומחליט כי זכאים להשלמת פיצוי בגין 19 חודשים ובקשר לאיחור במסירה.

גם בעניין זה, לא ראיתי לסטות מקביעת המומחה מטעם ביהמ"ש, לפיכך אני מחליט כי על הנתבעת לשלם לתובעים בגין תקופת האיחור שאושרה, 19 חודשים, בקיזוז הסכומים ששולמו לתובעים בעניין , וכלהלן : 6,000* 8 ח' * 1.5 = 72,000 ₪ 6,000 ₪ * 11 ח' * 1.25 = 82,500 ₪ סה"כ 154,500 ₪ בקיזוז סך 122,500 ₪ שקיבלו התובעים, סה"כ להשלמה 32,000 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק, מאמצע תקופת האיחור – 30.5.2016.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.