תביעה כספית בגין הפרת חוזה ביטוח נסיעות

התביעה הוגשה בגין השבת כספים בסך של 20,973.25 ששולמו למשיבה (להלן: "סקי דיל") עבור רכישת חבילת סקי בצפון איטליה לתובע – מבקש 1 והוריו – מבקשים 2 ו -3 ביום 11.7.2020 שהייתה אמורה להתקיים בין התאריכים 14.3.2020 – 21.3.2020; אולם לא יצאה לפועל בשל מגפת הקורונה.

נטען כי סרוב סקי דיל להשיב כספים ועמידתם על כך שאי קיום העסקה נופל תחת סעיף "דמי ביטול" ולכן על התובע לשאת בדמי הביטול למרות שהתובע לא הפר את העסקה, ובנוסף לכך היתנהגות לקויה של סקי דיל בתקופה שקדמה לחופשה ואחריה, מהוים חוסר תום לב בקיום החוזה בנגוד להוראות סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים").

לחלופין, עדיין חלה עליהם חובת השבה מכוח סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"ה – 1970.

אין חשיבות להיעדר עריכת חוזה ביטוח נסיעות ע"י המבקשים לעניין אחריות סקי דיל להשיב למבקשים את הסכומים ששלמו.

...

הקביעה של בימ"ש קמא לפיה אין בידי סקי דיל כספים להשבה הואיל והכספים מצויים בידי הספקים היא קביעה עובדתית ואין מקום להתערב בה. בימ"ש שהגיע למסקנה זו לאחר שעיין בכתבי הטענות והתרשם התרשמות ישירה משמיעת העדים.

לא מצאתי כי עניינינו נכנס לגדר החריגים גם בעניין זה.   זאת ועוד; יובהר כי ממילא בימ"ש בחן את הטענה של סקי דיל לפיה התובע התרשל כאשר לא בחר לרכוש ביטוח למקרים של ביטול חופשה ממילא כטענה חלופית ואין בה כדי להשפיע על המסקנה אליה הגיע בימ"ש קמא לפיה הוסכם כי לסקי דיל לא תהיה אחריות בנסיבות המקרה דנן ואין בידיה כספים להשבה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ענייננו בתביעה כספית בסך 10,837 ₪ שהוגשה ביום 16/3/21 בגין השבת כספים ששולמו ע"י המשיבים למבקשת (להלן: "דיסקברי") עבור רכישת חבילת תיור למרוקו ביום 28/11/19 שהייתה אמורה להתקיים ביום 15/3/20; אולם לא יצאה לפועל בשל מגפת הקורונה.

בטופס ההזמנה עליו חתם התובע כתוב לוודא שיש ביטוח נסיעות הכולל את ביטול נסיעה.

צוין כי לטענת דיסקברי, הכספים שקבלה אינם מצויים בידה והועברו לספקים השונים ולראיה הציג נציג דיסקברי את נ/1 – העברת כספים לסוכנות נסיעות במרוקו.

עוד נטען כי בהסכם ההיתקשרות בין הצדדים לא נכתב כי הפרת החוזה עקב מגפה פוטרת משיפוי, וכי בחלק המתייחס ל"גודל הקבוצה" המבקשת מבטיחה לשפות את המתקשרים בעיסקה ככל והקבוצה לא תתמלא והטיול יתבטל, ללא הגבלת מועד; מכאן התביעה לסעד של שיפוי.

סעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970 קובע: "הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים". (הדגש אינו במקור – א.כ.).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

מדובר במסקנה עובדתית שבימ"ש קמא הגיע אליה לאחר שעיין בכתבי הטענות, בחן את הראיות והתרשם באופן ישיר מעדויות הצדדים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפניי תביעה כספית להשבת הסכום של 12,316 ₪ (כלול בתוכו 122 ₪ אגרת בית משפט) ששלמו התובעות לנתבעת, בגין חבילה שכללה טיסות, שהייה בבית מלון וכרטיסים להופעה של האמנית 'סלין דיון' באמסטרדם, שנועדה להתקיים בחודש יוני 2020; שבוטלה בשל התפרצות והתפשטות נגיף הקורונה.

סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 (להלן- "חוק החוזים תרופות") קובע כדלקמן: "(א) הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהם או שלא ראה ולא היה עליו לראותם מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

ברי כי לנתבעת היו רווחים בשל רכישת החבילה על ידי התובעות, אולם, הנתבעת לא הציגה שום פירוט בעיניין זה. בנוגע לטענת הנתבעת לפיה התובעות לא רכשו ביטוח לביטול הנסיעה מכל סיבה שהיא אולם הן לא עשו כן, דין טענה זו להדחות שכן איני סבור כי הדבר פועל לרעת התובעות הגם שמדובר בטענה שניתן לטעון אותה כנגד הנתבעת עצמה.

...

לסיכום, לאור "התאונה המשפטית" שגרמה מגפת הקורונה לעולם ולצדדים כאן, כאשר אף אחד מהצדדים אינו אשם בתאונה (ביטול החבילה) וכאשר קיומה במועד שסוכם היה בלתי אפשרי אני סבור כי התובעות זכאיות להשבת הכספים ששילמו.

בשים לב לנסיבות ביטול החבילה ולמועד שבו בוטלה החבילה ובשים לב שבסיומו של דבר החבילה לא קוימה כלל וכלל ומשלא הוכח כי לנתבעת נגרמו נזקים כתוצאה מביטול החבילה הגם שלא הוכח כי הנתבעת עשתה מאמץ כלשהו לקבל את הכספים מהספקים בחזרה אני סבור כי התובעות זכאיות לקבל מלוא התשלום ששילמו עבור החבילה.

סיכום בהינתן הנקוב לעיל, אני קובע כי הנתבעת תשיב לתובעות הסכום ששולם עבור החבילה בצירוף האגרה ששולמה בתיק בית המשפט ובסך הכל 12,316 ₪.

התובעים, בני זוג נשואים, הגישו תביעה כספית בסך 50,000 ₪ כנגד הנתבעת שהיא חברה העוסקת בין היתר במכירה ושיווק פוליסות ביטוח חיים, נסיעות, רכב וכיו"ב. התובע 2, מועסק בחברת י.ט.ס מערכות בע"מ במשרה תפעולית כעובד שכיר.

כמו כן, הנתבעת הפרה את הסכם ההיתקשרות בינה לבין התובעים, כאשר הפרה היתחייבותה לשמירת פרטי המידע על התובעים כקבוע בחוק.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת וכפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה הן כי התובעים השתמשו בשירותיה הטובים של מזכירה בחברה בה הועסק התובע 1, על מנת לכרות חוזה ביטוח רכב עם הנתבעת באמצעות סוכנות הביטוח עימה הייתה למזכירה קשר עסקי בכל הנוגע לביטוחי הנסיעות לחו"ל של עובדי החברה.

אלא שביום 25.7.21 נשלח לתיבת הדואר של המזכירה דיוור נוסף מהנתבעת המיועד לתובעים והפעם בעיניין תביעה כספית בעקבות תאונה דרכים.

...

אשר על כן הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בהתחשב בכך שנחסכה ישיבת הוכחות בהליך זה. ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ג, 15 מאי 2023, בהעדר הצדדים.

משכך, ולפי נוסחו של כתב התביעה, משניתן לתובעת סעד האכיפה, ומשתבעה פיצוי בגין הפרת הסכם העבודה, כסעד חלופי בלבד לסעד האכיפה, אנו דוחים את התביעה לסעד כספי בגין הפרת הסכם עבודתה של התובעת.

פירסום 1 – כתבה מיום 18.7.2017 בYNET בכתבה זו מפנה התובעת לפרסומים הבאים: "באיגוד טוענים שבחודשים האחרונים הועמדו לרשות ויגדורצ'יק כל התנאים הדרושים, ובטול הנסיעה לאליפות העולם יגרום לבזבוז של עשרות אלפי שקלים לחינם" וכן: "עוד טוענים באיגוד שעל אף שויגדורצ'יק נחשבת לאחת המאמנות הטובות בארץ ובעולם, היא החלה את האימונים עם 18 בנות וכיום נשארה עם חמש בנות – לכאורה ראיה לכך שיש בנות שלא רוצות לבוא ולהתאמן תחתיה. בנוסף, לדבריהם היא קיבלה כל מה שרצתה, כולל המינוי של בתה רחלי ויגדורצ'יק לצידה, מחנות אימונים ומאמן לבלט מרוסיה, עם תקציב של מיליון שקלים" אמנם נכתב בכתבה "באיגוד טוענים", אך לא הוצגה בפנינו כל ראיה שתאפשר לקבוע האם אכן מדובר בטענת האגוד, בטענה של גורם באיגוד שלא פעל בשמו, או בטענה שהועלתה על ידי גורם מחוץ לאיגוד.

...

לכן הטענה ביחס לפרסומים אלו נדחית.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל מוחלט כדלקמן: התביעה לפיצוי כספי בגין פגמים בפיטורים – נדחית.

התביעה לפיצוי בגין פרסום לשון הרע מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 107,000 ש"ח. אשר להוצאות ההליך, בשים לב למשך ההליך ולתוצאתו ולאחר שנתנו דעתנו לחיוב האיגוד בהוצאות בגין ההליך הזמני בסך 10,000 ש"ח, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת בגין ההליך העיקרי שכר טרחה בסך 30,000 ש"ח והוצאות בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ד, (09 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.