זאת, מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה); תשל"א-1970; חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וחוק חוזה קבלנות.
אברהם התחייב בפני הנתבע כי הוא, באופן אישי, יהא אחראי לקיום מלוא התחייבויותיה של התובעת, ומשכך נטען כי הנתבע שומר על זכותו להגיש נגד אברהם תביעה כספית בגין הפרות התובעת כלפיו.
ויצוין, כי במכתב ששלח ב"כ הנתבעים לב"כ הקודם של התובעת ביום 18.09.19, היינו כחודש לאחר שהנתבעים עברו להתגורר בבית וכשלושה חודשים עובר להגשת התביעה דנן, נכתב כך (נספח 27 לתצהירו של יוספי, סעיף 14): "למרבה הצער גם העבודות שבוצעו ע"י מרשך בוצעו ברשלנות והכל כמפורט בחוו"ד חברת בדק תאום ניהול פקוח שיימסר למרשי בקרוב. העתק מחוו"ד יועבר/ו למשרדך".
יתרה מכך, כתב ההגנה המקורי, לו צורפה חוות דעתו של מהנדס הבניין – מר אוהד גרשון, ובה פורטו ליקויים נטענים בעבודות שביצעה התובעת, הוגש ביום 14.06.20, היינו טרם הסתיימה שנת הבדק.
...
אלא שכאמור, התובעת לא הציגה לוחות זמנים, יומני עבודה או ראיות כלשהן שיש בהן כדי לבסס רכיב תביעה זה, ומשכך דינו להידחות.
סכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המקורי (23.12.19) ועד למועד מתן פסק הדין (16.08.23), עומד על סך של 233,816.79 ₪ כולל מע"מ.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה באופן חלקי ומורה כדלקמן:
על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 233,816.79 ₪.
נוסף על כך, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 28,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך של 2,500 ₪, וזאת בשים לב לנסיבות העניין ולפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובעת בסופו של דבר.