תביעה כספית בגין הפרת הסכם קבלנות בניין

בפני תביעה ותביעה שכנגד לתשלום כספים בשל הפרת הסכם שנכרת בית הצדדים.

סעיף 16 להסכם כינרת (אחריות) קבע: "16.1 להבטחת אחריות הקבלן כלפי המזמין ו/או היזם ו/או הדיירים, לרבות הוראות סעיף 12 להסכם זה, ינכה המזמין מכל חשבון וחשבון שע"ח התמורה סך של 5% מהתשלום. בגמר תקופת הבדק והאחריות לפי הסכם הבצוע ובכפוף להשלמת העבודות לפי הסכם זה ולבצוע התיקונים שנדרשו, ככל שנדרשו, יעביר המזמין לקבלן את כספי הבטוחה. המזמין יהיה רשאי לקזז מכספי הבטוחה כל סכום שהקבלן חב לו ו/או לדיירים ו/או למי מטעמם לפי הוראות הסכם זה ו/או לפי הוראות הסכם הבצוע, וזאת מבלי לגרוע מכל סעד ו/או פיצוי העומדים להם לפי כל דין.

עבודות שכלולות בהסכם עוד לא אושרו העבודות שנתבעו בסעיפים הבאים, בשל היכללותן בכתב הכמויות: סעיף 17 – הכנת ברזי גן לאדניות בין ביניין B ל-C – עבודות נוספות לפי בקשת מנהל עבודה.

...

ו – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי הן התביעה והן התביעה הנגדית מתקבלות בחלקן: א. על הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 249,942 ₪; על התובעת לשלם לנתבעים סכום של 147,584 ₪.

אשר על כן, אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 102,358 ₪.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 56182-09-14 א.ע.ק. עאבד אימן קבלנות ביניין פיתוח ועפר בע"מ נ' אספלט אלפא בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אוסילה אבו-אסעד תובעת א.ע.ק. עאבד אימן קבלנות ביניין פיתוח ועפר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רמי חלבי ואח' נתבעת אספלט אלפא בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חובב ביטון ואח' פסק דין

התובעת מבססת את תביעתה על עילות מדיני החוזים ולחילופין על דיני עשיית עושר ולא במשפט, ותובעת את יתרת החוב שלא שולמה לה ע"י הנתבעת בשני האתרים, ובנוסף היא עותרת לפסיקת פיצוי ע"ס 70,000 ₪ בגין הפרת ההסכמים עימה, ובשורה האחרונה התובעת העמידה את תביעתה כנגד הנתבעת ע"ס 843,970 ₪.

בהיתעלם מן המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בנוגע לתשלומים האחרונים הנ"ל, עליה אעמוד בהמשך פסק הדין, עולה השאלה מדוע הנתבעת שילמה לתובעת כספים, באופן ישיר, בגין עבודות שבוצעו בשדה נחום, בטרם נחתם ההסכם גב אל גב? הנתבעת לא סיפקה תשובה ברורה לשאלה זו. בכתב ההגנה ובתצהירו של מר שלמה, הנתבעת טענה כי תשלומים שבוצעו על ידה לטובת התובעת, אם בוצעו, הם מכוח המחאת זכות שניתנה לה על ידי שמעון (ראו סעיף 12 לכתב ההגנה, וסעיף 10 לתצהיר של מר שלמה).

...

לאור המקובץ לעיל, הריני קובעת כי התובעת הוכיחה כי ביצעה בעבור הנתבעת עבודות בשני האתרים – שדה נחום וחפציבה, כאשר בגין עבודות אלו הנתבעת נותרה חייבת לנתבעת בסך של 347,238 ₪ (כולל מע"מ).

מסקנה דומה מתבקשת ביחס לטענת הנתבעת לסכומים ששולמו על ידה ביתר שאותם ביקשה זו לקזז מכל סכום שתחויב בו, טענות אלו נזנחו בסיכומי הנתבעת, וממילא במהלך ניהול התיק הנתבעת לא סיפקה ראיה כלשהי להוכחת טענה זו. סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי, ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 347,238 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 30/6/2014 ועד למועד מתן פסק-דין זה. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בסך של 25,000 ₪, וכן בשכר טרחת בא כוחה בסך כולל של 35,000 ₪.

הנתבעת תשלם את הסכומים הנ"ל לידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום, אחרת - הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק-הדין ועד למועד התשלום בפועל.

כתב התביעה התובעים הגישו ביום 25.11.16 כתב תביעה כספית בגין הפרת חוזה לרבות על פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן :"חוק המכר") ובגין טענות נזיקיות, בסך של 800,000 ₪.

להלן גרסאות הצדדים: גרסת התובעים התובעים טענו בכתב התביעה כי הנם זוג נשוי, ובזמן הנוגע לתובענה זו רכשו ביום 12.8.10 דירת מגורים ברחוב הכלנית 4/2 בגבעת זאב מאת משהב (להלן: "הדירה") וכי אופיר וזקן הם קבלני ביניין אשר ביצעו את העבודות באתר והם חבים כלפיהם בדיוק כמו משהב לכל דבר ועניין.

" העד מטעם משהב עו"ד חובב הסביר מהן הזכויות שנגזלו: "זכויות הבנייה, אני לא יודע אם יש או יהיו, אבל במידה ויש או יהיו והם ירצו להשתמש בזכויות האלה אז הזכויות האלה הן שלנו מהבחינה הזאת שנהיה זכאים לידרוש עבורם כסף או לחילופין אפילו ננייד אותן לבניינים אחרים או למגרשים אחרים שנמצאים שם בפרויקט." העד מטעם משהב, האדריכל שפנגטל, נישאל האם כאשר משהב גילתה על דבר הבניה בנגוד לחוזה, מנכ"ל משהב הנחה אותו לכלול במכתבו בעיניין אותה בניה דרישה מהרוכשים שביצעו בניה בנגוד לחוזה תשלום ועל כך השיב בשלילה.

...

אולם, המומחה מטעם ביהמ"ש הגיע למסקנה לגבי קיום אמצעי שווה ערך וביהמ"ש לא מוצא לשנות ממסקנתו, ובמיוחד כאשר התובעים לא חקרו אותו לגבי מסקנה זו. כמו כן, אופיר וזקן הפנו לפסיקה שונה של בית המשפט המחוזי בתל אביב התומכת בעמדת המומחה מטעם ביהמ"ש. לעניין מידות ארונות תקשורת.

ביהמ"ש ער למסקנת כבוד השופט עזריה אלקלעי בת.א. 28412-10-17 יוני כהן נ' משהב לפיה "לא יעלה על הדעת כי סיפוח שטח "החלל" לדירה, סיפוח שנעשה על פי המסקנה אליה הגעתי לפני מועד מסירת החזקה בדירה לתובעים, נעלם מידיעתה של הנתבעת, שהינה הקבלן הראשי ומסקנתי הינה כי משהב הסכימה בשתיקה לסיפוח "החלל" לדירה וכי היא ידעה בוודאות על סיפוח חלל זה לדירה".

סוף דבר ביהמ"ש מחייב כלהלן: בגין ליקויי הבניה, זקן תשלם לתובעים הסך של 211,106 ₪ ומשהב תשלם לתובעת הסך של 134,000 ₪, כך שהתובעים לא יהיו זכאים לפיצוי מעבר לסך של 211,106, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

ביום 27.12.2022 היתנהל בפניי דיון קדם משפט ראשון בתיק, במסגרתו עלתה הצעת בית משפט, שלפיה על התביעה לכלול סעד של פיצויים הכרוכים בסעד של אכיפה ומשלימים אותו, ואילו באשר הסעד של פיצויים בגין ביטול החוזה, ככל שהתובענה תדחה, יינתן צו היתר פיצול סעדים, זאת בהנתן העובדה כי ניהול תביעה כספית במקביל לניהול תביעת האכיפה יהיה כרוך בבירור מורכב אשר יצריך השקעת משאבים רבים מצד הצדדים כולם.

לענין זה נקבע בע"א 466/89 צברי נ' מסוארי, פ''ד מה(1) 177: "...גיבושו של הנזק אינו אמת המידה היחידה לשיקול הדעת של בית המשפט הבא להחליט בבקשת פיצול הסעדים. השיקול הדומיננטי הוא ייעול הדיון כדי לא להטריח את היריב ואת בית המשפט לשווא. כך, למשל, כאשר עילה אחת מקימה סעדים שונים שאינם מתיישבים זה עם זה וניתן לתובעם רק לחלופין (...) קיום דיון בכל הסעדים האפשריים רק יאריך את הדיון ללא צורך, בייחוד במקרים בהם הוכחתו של שיעור הנזק הנתבע כרוכה בראיות רבות. כך (...) סעד של אכיפה אינו מתיישב עם סעד של פיצוי על נזק בשל אי-קיום החוזה (...) הדרך היעילה היא דוקא לפצל את הדיון ולדון תחילה בשאלת האכיפה, שאם ייענה בית המשפט לסעד זה, יימצא הדבר מיותר לברר את שיעור הנזק היכול להיתבע רק לחלופין... 'אין מקום לידון בתביעתה השנייה של המערערת, המכוונת לפסיקת פיצויים בשל הפרת ההסכם, כל עוד לא ניתנה הכרעה סופית ומחייבת בעיניין תביעתה לסעד של אכיפת החוזה'...". באופן כללי יוער כי במקרים בהם עתר בעל דין לאכיפת הסכם, ובד בבד עתר לחלופין לפצויי קיום, אזי בית המשפט ייעתר לבקשה לפיצול הסעדים (רע"א 1399/11 קופת עליה - אגודה שיתופית לאשראי בע"מ נ' לזרום חברה קבלנית לבנין ופיתוח בע"מ, פס' 18 (נבו 19.01.2012); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 203 (מהדורה שנייה 2023)).

...

סוף דבר הנה כי כן, מצאתי ליתן היתר פיצול סעדים.

בהינתן התוצאה האמורה, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות בסך של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תואיל תדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

זאת, מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה); תשל"א-1970; חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וחוק חוזה קבלנות.

אברהם התחייב בפני הנתבע כי הוא, באופן אישי, יהא אחראי לקיום מלוא התחייבויותיה של התובעת, ומשכך נטען כי הנתבע שומר על זכותו להגיש נגד אברהם תביעה כספית בגין הפרות התובעת כלפיו.

ויצוין, כי במכתב ששלח ב"כ הנתבעים לב"כ הקודם של התובעת ביום 18.09.19, היינו כחודש לאחר שהנתבעים עברו להתגורר בבית וכשלושה חודשים עובר להגשת התביעה דנן, נכתב כך (נספח 27 לתצהירו של יוספי, סעיף 14): "למרבה הצער גם העבודות שבוצעו ע"י מרשך בוצעו ברשלנות והכל כמפורט בחוו"ד חברת בדק תאום ניהול פקוח שיימסר למרשי בקרוב. העתק מחוו"ד יועבר/ו למשרדך". יתרה מכך, כתב ההגנה המקורי, לו צורפה חוות דעתו של מהנדס הבניין – מר אוהד גרשון, ובה פורטו ליקויים נטענים בעבודות שביצעה התובעת, הוגש ביום 14.06.20, היינו טרם הסתיימה שנת הבדק.

...

אלא שכאמור, התובעת לא הציגה לוחות זמנים, יומני עבודה או ראיות כלשהן שיש בהן כדי לבסס רכיב תביעה זה, ומשכך דינו להידחות.

סכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המקורי (23.12.19) ועד למועד מתן פסק הדין (16.08.23), עומד על סך של 233,816.79 ₪ כולל מע"מ. סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה באופן חלקי ומורה כדלקמן: על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 233,816.79 ₪.

נוסף על כך, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 28,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך של 2,500 ₪, וזאת בשים לב לנסיבות העניין ולפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובעת בסופו של דבר.