תביעה כספית בגין הפרת הסכם למתן שירותי מימוש זכויות רפואיות

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית על סך של 11,047 ₪ לגביית שכר טירחה בגין מתן שירות בסיוע להגשת תביעות למימוש זכויות רפואיות כל זאת על פי כתב התחייבות לתשלום שכר טירחה מיום 11.5.2020 (להלן: "הסכם ההיתקשרות").

עוד מוסיף הנתבע וטוען כי התובעת הפרה בהתקשרותה עם הנתבע את הוראות תיקון 161 לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") בכך שלא פירטה בהסכם ההיתקשרות, כהוראות סעיף 315ז לחוק את מהות הטיפול, שלביו הצפויים והתשלום בגין כל שלב בטיפול, אופן חישובו, תנאיו ומועדיו.

עבור השרות, לרבות, הסיוע השוטף בעיניין מימוש זכויותיו הרפואיות מול המוסד (כך נרשם בהסכם ההיתקשרות – ו.ש.), התחייב הנתבע לשלם לתובעת: "עם חתימתי על הסכם זה הנני מתחייב שבעת קבלת תשלום הביטוח לאומי בעיניין הנכות אשלם דמי פתיחת תיק בסך של 800 ₪ + מע"מ, במידה ולא אקבל תשלום בגין נכות זמנית/צמיתה לא אשלם דמי פתיחת תיק". אם המוסד יכיר בזכויותיי הרפואית ואהיה זכאי לקבל מהמוסד כספים בגין זכויותיי הרפואיות, הנני מתחייב לשלם לזכות ויוזמה שכר טירחה כדלקמן: עבור מענק חד פעמי (9-19% נכות צמיתה) שכר טירחה של 13% מהמענק הכספי החד פעמי.

...

לפיכך, אין התובעת זכאית לשכר נוסף לזה שגבתה מהנתבע ותביעתה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ותיק ההוצאה לפועל 510326-10-21 יסגר.

למען הנוחות, על אף שהצדדים מכנים את המסמך נשוא התובענה בשמות שונים בהתאם לטענותיהם ופרשנותם למהותו, אתייחס להלן למסמך זה ולשירות שמסופק לפיו בלשון "החוזה". עילות התביעה המפורטות בבקשה הן: ביטול חוזה והשבה בגין חוזה פסול; עשיית עושר ולא במשפט; עילות מכח חוק הגנת הצרכן, לרבות הטעה; ביטול והשבה בגין הטעה מכח דיני החוזים; חוסר תום לב במשא ומתן; רשלנות; הפרת חובה חקוקה; ותנאים מקפחים בחוזה אחיד.

לפי חוו"ד שביט, האירועים המזכים את הפעלתו של החוזה אינם תואמים הגדרה של מקרה ביטוח, ולמשל, בנגוד לביטוח תאונות, אין הכרח שתתרחש תאונה כדי שתהיה זכאות להפעלת השרות; בנגוד לביטוח נכסים, אין כל נכס נשוא החוזה, אלא הוא מיועד לנהג עצמו בעוד שכיסוי נזקים או אבדן לרכב או לכל נכס אחר, במפורש אינם מכוסים בו; בנגוד לביטוח אחריות, אין בחוזה התניה של הווצרות חבות כספית כלפי צד שלישי כלשהוא, והוא מכסה אך ורק את שכר טירחת עורכי-הדין; בנגוד לכל מקרה ביטוח, הפעלת החוזה אינה מותנית בהתרחשות ארוע פיתאומי ובלתי צפוי (ולמשל ביצוע עבירות תנועה או נהיגה בשיכרות גורמית לתוצאות שאינן מפתיעות); בנגוד לפוליסות ביטוח, החוזה אינו מבטיח מענה להתממשות סיכון כלשהוא, ואינו מפצה או משפה בגין תוצאה כלשהיא, אלא מספק רק יעוץ וייצוג על-ידי עורך-דין ללא התחייבות כלשהיא באשר לסיכון או לתוצאתו; ובנוסף קבלת שירות משפטי לפי החוזה אינה כורח המציאות אלא בחירה רצויה לכל היותר.

אופיו המשפטי של השרות נשוא החוזה משפיע על סיווגו, במובן זה שבניגוד לשירותי גרירת רכב למשל, אשר אין הגבלה בדין על ספקי השרות ומעסיקיהם, שירותים משפטיים יכולים להנתן רק על-ידי עורכי דין, ולא ניתן לספק אותם בעקיפין מפאת הסגת גבול המיקצוע (ראו לדוגמא: ע"א 4223-12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לישכת עורכי הדין בישראל (נבו, 25.06.14)).

לפיכך אני מוצאת לנכון לאמץ את עמדת הרשות במקרה זה, מהנימוקים שפורטו בה. עילת התובענה: הפרת חובה חקוקה יסודותיה של עוולת הפרת חובה חקוקה מנויים בהוראות סעיף 63 לפקודת הנזיקין: "(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק-למעט פקודה זו-והחיקוק, לפי פרושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטביעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק: אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פרושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

...

אני מקבלת את טענות המבקשים בעניין זה, הן לגבי הגדרת יסודות העילה, הן לגבי התקיימותם הלכאורית במידה מספיקה כדי להיעתר לבקשת האישור.

לא שוכנעתי כי יש בטענות אלה, אף אילו הן נכונות, כדי להצדיק את דחיית בקשת האישור, בהעדר ניגוד עניינים או פגם מהותי שנפל ביושרם או ביושרתם של המבקשים ושל באי כח המייצגים.

סוף דבר בקשת האישור והמבקשים עומדים בתנאים הקבועים בחוק תובענות יצוגיות, ולכן אני מקבלת את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כבוד הרשם הבכיר אייל דוד) שניתן ביום 23.3.2020 בתא"מ 56927-05-18, שבמסגרתו חויב המערער לשלם למשיבה את סכום התביעה בסך 54,554 ₪, בצרוף הוצאות ושכר טירחת עו"ד. המשיבה - איתנים זכויות רפואיות בע"מ - היא חברה המסייעת ללקוחותיה בבירור ומימוש זכויותיהם הרפואיות לפני גורמים ורשויות שונים, כמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ומס הכנסה.

המערער היתקשר עם המשיבה בהסכם שירות מיום 6.7.2015 (להלן: "ההסכם"), שבמסגרתו התחייבה המשיבה לסייע לו בבירור ומימוש זכויות המגיעות לו עקב מצבו הרפואי, תמורת שכר כפי שפורטו בהסכם.

לצד טענת הטעייה ומצג שוא, טענת הגנה עיקרית שטען המערער בבית משפט קמא הייתה כי המשיבה הפרה את התחייבויותיה כלפיו ולא ביצעה את הפעולות שהתחייבה לבצען במטרה לסייע לו לממש את זכויותיו הרפואיות.

דומה כי בקביעה זו נתפס לכלל טעות, שכן הוראת סעיף 4 בהסכם עוסקת בקיזוז או עיקול כספים, ואילו השאלה המשפטית המתעוררת כאן אינה שאלה של קזוז כספים מתוך סכום הבסיס, אלא מהו סכום הבסיס לחיוב.

...

ואולם, המסקנה כי הפעולות שנקטה המשיבה אינן מהוות הסגת גבול המקצוע התבססה על פירוט הפעולות שנזכרו בסעיף 8 לכתב התביעה שניסחה המשיבה, ולא על בחינה מהותית שלהן.

בעניין זה קבע בית משפט קמא כי הוראות סעיף 4 להסכם ברורות, וכי דינה של טענת הקיזוז להידחות (סעיף 14).

לאור כל האמור, ונוכח העובדה שלצורך ההכרעה בעניין נדרשים בחינה וניתוח מחדש של הראיות אשר הובאו לפני בית משפט קמא, אני מורה על החזרת התיק לבית משפט קמא אשר ייתן את פסק דינו מחדש, תוך התייחסות לקביעות שבפסק דין זה. המשיבה תישא בהוצאות המערער בגין הערעור ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

בפניי תביעה קטנה, שעניינה ביטול העסקה באופן של השבה כספית, פיצוי בגין עוגמת נפש וכן פסיקת פיצויים לדוגמה.

הנתבעת הנפיקה חשבונית מס עבור תשלום זה (להלן: "העסקה") (הסכם למתן שירות בין הצדדים מיום 25.08.20 צורף לתביעה כנספח 2 והעתק נספח תמורה צורף כנספח 3) (החשבונית צורפה כנספח 5 לתביעה).

לפי סעיף 13ד(א) לחוק, הלקוח יכול לבטל עסקה מתמשכת בכל עת. כבילת ידיה של התובעת, לטענתה, ממימוש עצמאי של זכותה לפטור בשל מצבה הרפואי כתנאי לביטול העסקה, אף מהוה הפרה בוטה של האוטונומיה הצרכנית שלה מכוח ח"י: כבוד האדם וחרותו.

...

משכך, אני דוחה את התביעה במלואה.

אשר על כן, גם הטענה בדבר עסקה מתמשכת נדחית.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

לפניי תביעה שהגישה התובעת לתשלום שכר טירחה בגין סיוע שהעניקה לנתבע במימוש זכויות רפואיות.

לדבריה, הנתבע התחייב למסור לה שני שיקים להבטחת שכר הטירחה, אולם בפועל לא מסר דבר ובכך הפר את ההסכם בין הצדדים.

בטפסים עליהם חתם הנתבע באות לידי ביטוי שתי האפשרויות, אולם מאחר שהנתבע הציג מיסמכי עבר מהמוסד לביטוח לאומי, ובנסיון לחסוך בכסף, פנתה התובעת תחילה באפיק הגשת ערר למוסד לביטוח לאומי לצורך הארכת הנכות הכללית שכבר ניתנה לנתבע עד ליום 30/6/18, תוך עשיית שימוש בהחלטה הקודמת לשם קבלת החלטה חדשה ובעקבותיה פטור ממס הכנסה.

מעיון בהסכם למתן שירות עולה כי התובעת התחייבה כלפי הנתבע לסייע לו בבניית תיק רפואי הכולל את רכוז המסמכים הנדרשים לבחינת הזכאות על ידי המוסד הרלוואנטי, למלא טפסים רלוואנטיים, ולעמוד בקשר עם המוסד הרלוואנטי במטרה למצות את זכויותיו, זאת עשתה גם על פי גרסת הנתבע.

...

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 34,960 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.