תביעה כספית בגין הפרת הסכם הטמנת פחים

מבוא לפניי תביעה על סך 4,000,000 ₪ שהוגשה על ידי חברת פי.אס.אי אקולוגיה בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד עריית רחובות (להלן: "הערייה" או "הנתבעת"), בעילות של פירסום לשון הרע, רשלנות וגרם הפרת חוזה.

סיכומו של דבר, אני סבורה כי לנוכח המפורט לעיל, משעה שהפחים רובם ככולם (למעט פחים ספורים אף לשיטת התובעת) סופקו לפני שנת 2008, התובעת נשענת על הסכם פשרה שהסדיר את סיום ההיתקשרות ובכלל זאת את הבעלות בפחים ומשעה שההתקשרות הסתיימה בשנת 2009 כפי שעולה מעדויות עדי התובעת עצמה, אין מקום לקבל את טענות התובעת כנגד האמור במכתב מיום 26.12.12 בהקשר זה. לאור האמור, אינני מקבלת את טענות התובעת כנגד האמירה במכתב מיום 26.11.12 לפיה: "החברה סיפקה לעירית רחובות שירותי פינוי פחים מוטמנים עד יוני 2009, ואין זה נכון שרכשה מהחברה פחים בשנים 2010 – 2008". מעבר לכך, יצוין כי יש בכך כדי ללמד על הקושי המהותי בהגשת טופס ההמלצה נשוא התביעה על ידי התובעת לעריית באר שבע, במתכונת בו הוגש, ועל הגשת תביעה זו כנגד הנתבעת, בכל הנוגע לנזקים שלפי הנטען נגרמו לתובעת בהקשר למכרז האמור.

לכתב התביעה צורף, כמפורט לעיל, טופס המלצה הנחזה להיות חתום על ידי הגזברית ומנהל אגף שפ"ע שבו לא מולאו הסכומים הכספיים.

...

מאותם טעמים שפורטו לעיל ביחס לתביעה בדבר לשון הרע, אף לא שוכנעתי שהנתבעת התרשלה בעצם פרסומם של המכתבים.

אינני מקבלת את טענת התובעת בנוגע לצורך בניהול פרוטוקול בישיבה.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

בבקשה נטען כי המשיבה מפעילה מזה 21 שנים אתר הטמנת פסולת בלב יער ביריה, בשם "תאנים". נטען כי היתנהלות המשיבה גרמה למפגעים סביבתיים רבים בדגש על הזרמת תשטיפים מזוהמים ורעילים לנחלים ויערות בסביבה, תוך זהום מים, קרקע, פגיעה בערכי טבע ומפגעים נוספים.

עוד נטען כי פעולותיה של המשיבה נוגדות את הוראות החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב – 1992, את הוראות חוק המים, תשי"ט – 1959 והוראות דין נוספות, וכן מהוות עוולה של מיטרד לרבים, רשלנות והפרת חובה חקוקה וכן התעשרות שלא כדין.

במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה פירטו הצדדים את הסכמותיהם, לפיהן המשיבה תפעל בלוחות-זמנים קצובים שהוסכמו, למיזעור סיכון אפשרי של הישנות המפגעים הנטענים ותוך הבאת תועלת לציבור הרלוואנטי, פעולות ששווין הכספי המצרפי הוערך על-ידם בסך 3,400,000 ₪.

פעולות אלה כוללות: ביצוע פרויקט חינוכי-סביבתי-מדעי לילדי רשויות מקומיות באיזור האתר, וזאת בתוך חמש שנים מיום אישור ההסדר; עמידה בתכנית השקום שאושרה לאתר ובצוע שקום יתר למטמנה (מעבר לדרישת משרד להגנ"ס) באמצעות שתילת עצים נוספים במטמנה, וזאת בתוך שלוש שנים מיום האישור; שקום חלק מכביש הגישה למטיילים ביער ביריה, קירצוף וריבוד מכיוון צומת מחניים לעמוקה, וזאת בתוך חמש שנים ממועד האישור; הקמת פינות ישיבה ותצפית בכביש הגישה למטיילים לרבות שולחנות, ספסלים, הצללה ופחים, וזאת בתוך חמש שנים ממועד האישור.

מובהר כי אין בכך להוות מעשה בי"ד ביחס לתביעות פרטניות בגין ניזקי גוף שגרמו נכות מכל סוג בקשר עם האירועים המתוארים בבקשת האישור (כאמור בסע' 20 לבקשה לאישור הסכם פשרה).

...

במכלול אלה, אני סבורה כי הסכם הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בדרך זו היא יעילה והוגנת בנסיבות העניין.

אינני רואה צורך במינוי בודק במקרה דנן, וזאת בשים לב למהות המחלוקת והנזקים הנטענים (שעיקרם נזקים לא ממוניים), ומהות הסכם הפשרה, ומשלא שוכנעתי כי נדרש סיוע שבמומחיות מקצועית לבחינתו ושקילתו בצורה מושכלת, כך שמינוי בודק לא יהיה בו בנסיבות לקדם צורך מהותי ולצד זאת יהיה בדבר ליקר ולסרבל את ההליך.

סוף דבר: אני מאשרת את הסכם הפשרה על כל הוראותיו (בכפוף לאמור לעיל בסע' 14 לעניין מועד התשלום האחרון של שכה"ט), ונותנת לו תוקף של פס"ד. פסה"ד מהווה מעשה בית דין כלפי המבקש וכלפי חברי הקבוצה בקשר לעילות ולסעדים המפורטים בבקשה.

עלות העבודה הוערכה בסך 95,000 ₪ בתוספת מע"מ. התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את ההסכם עימו ועל כן הוא זכאי לפצוי בגין נזקיו – סך של 111,150 ₪ בגין עלות תיקון עבודות האיטום, אשר קובע המומחה מר בן שלוש, שיש לבצע, סך של 6,340 ₪ בגין חוות הדעת וסך של 23,400 ₪ לחברת D.B.A עבודות חשמל, בגין תיקון ניזקי חשמל וצבע.

עלות עבודה זו הועמדה על סך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ. לגבי הפחים הרקובים בגג, המומחה קבע כי אלו לא היו צריכים להיות מוחלפים, בהתאם להזמנת העבודה, אולם, מששימשה הנתבעת כמאתרת ויועצת האיטום, הרי שמחובתה היה לגלות כשלים אלו ולא להסתפק בבצוע איטומים גמישים בין הפחים הישנים ובין קירות גג הרעפים.

אציין, כבר כעת, שהתובע לא כלל בתביעתו סעד של עוגמת נפש או כל סעד אחר בשל אי איתור ליקויים במועדם, כך שלא ניתן לפסוק כל פיצוי כספי בגין רכיב זה. בנוסף, המומחה הבהיר, שבסעיף 2 להזמנת העבודה כתבה הנתבעת שיש לפרק את הבטונדה במרפסת כדי להגיע אל קו התפר.

...

ראש נזק נוסף הינו חשבונית על סך 2,340 ₪ (כולל מע"מ) בגין עריכת חוות דעת מומחה מטעם נתי המרכז לבידוד ואיטום בע"מ. חוות הדעת וכן החשבונית הוגשו ועל כן אני מאשרת ראש נזק זה. התובע צירף חשבונית נוספת מטעם חברת D.B.A עבודות חשמל, כאשר לטענתו היה עליו לצבוע את הבית ולבצע תיקוני חשמל לאחר האיטום.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 42,100 ₪ (כולל מע"מ).

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות בסך השבת מלוא האגרה ששולמה וכן התשלום שבוצע למומחה בית המשפט.

המועצה הוסיפה וטענה כי ג'י. בי. אף. לא מילאה אחר חיוביה על פי הסכם ההפעלה בתחום הטמנת הפסולת, וכי תחת כסות של פעילות מחזור מחקרית, אגרה באתר פסולת אסורה, כגון צמיגים וניילון, וגבתה שלא כדין כספים ששולמו בעד הטמנת הפסולת.

עולה מהראיות כי ההחלטה שלא להאריך את הסכם ההפעלה מקורה בשיקולים עינייניים, נוכח הפרה של הסכם ההפעלה מצדה של ג'י. בי. אף. האבחנה בין 'תקיפה ישירה' של מעשי הרשות לבין ה'תקיפה העקיפה' נדונה לא אחת בפסיקה.

נראה כי המועצה אכן נימנעה מלהגיש תביעה נגד התובעים, כפי שטענה, בשל חילוט הערבות וקיזוז יתרת הזכות, על כל פנים בנסיבות העניין, בשים לב להפרות הסכם ההפעלה ולנזקים שנגרמו למועצה, החילוט שבוצע סביר ומדתי, כך גם הקזוז, ובנסיבות אלו לא מצאתי שיש להורות על השבת סכום כלשהוא לידי התובעים.

...

הרושם המתקבל בסיכומו של דבר על יסוד העדויות הוא כי מלבד קליטת הפסולת מהמפעלים הסמוכים, אשר נעשתה על ידי מר קווטירו, כמו בעבר, לפני החתימה על הסכם ההפעלה, לא נעשתה פעילות של ממש על ידי התובעים לשם מחזור הפסולת או הטמנתה, אף שהסכם ההפעלה נחתם בדיוק לשם כך, וכי לא היה בחתימה על הסכם הפעלה, כדי להביא לשינוי במצבו הקודם של האתר.

לסיכום נקודה זו, הרושם המתקבל הוא כי התובעים הם אלו שהפרו את הסכם ההפעלה, ולא המועצה, ובוודאי שלא עלה בידם להוכיח הצלחה בניהול הפיילוט, מבחינה מחקרית או מבחינת ניהול האתר.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

עירית טלמור (ניתן פסק דין) עופר בראון (ניתן פסק דין) עתיד מהנדסים 2016 בע"מ ע"י עו"ד דוד הרצוג פסק-דין לפניי תביעה כספית ע"ס 2,045,503 ₪, שעניינה תשלום עבור עבודות שבוצעו במסגרת מיכרז ושתמורתן לא שולמה; וכן תביעה שכנגד ע"ס 1,141,668 ₪, שעניינה השבה של סכומים ששולמו ביתר, בקשר עם ביצוע אותן עבודות ותשלום פיצוי בגין הפרה נטענת של החוזה שנכרת בין הצדדים.

עבודות פינוי הפסולת ואגרות ההטמנה בקר-משיח תבעה, בגין ראש נזק זה, סכום כספי ע"ס 638,330 ₪, בגין העמסת הפסולת, הובלתה מאתר ביצוע העבודות לאתר הטמנה, ותשלום אגרות ההטמנה.

...

תביעתה של בקר-משיח נגד עתיד, נדחית, אפוא, וכן ההודעה לצד ג' ששלחה העיריה לעתיד, נדחית אף היא, כאמור.

באשר לתביעה שכנגד שהגישה העיריה, הרי שגם תביעה זו נדחית, והכל כפי שפורט לעיל.

עם זאת, הגנתה הייתה ככלל זהה בכל ההליכים הללו ומשכך, אני סבור כי שכר הטרחה הריאלי שיש לפסוק לטובת עתיד, בגין כל ההליכים, עומד על 100,000 ₪.