מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין הפרת הבטחת נישואין ועוולות נלוות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מיוחד (תא"ח) שהוגש בשנת 2016 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

כנגד התובע הוגש לבית משפט השלום ברמלה בשנת 2008 תיק פלילי 1015/08 בו הואשם התובע בעבירות מס, וכן הוגש כנגדו תיק פלילי 2212/08 בו הואשם התובע בעבירות שוחד ועבירות נילוות (להלן-"התיקים הפליליים").
מועד תחילת המאסר נדחה בארבעה חודשים, והתובע הפקיד פיקדון כספי בסך 20,000 ₪ להבטחת התייצבותו לרצות את עונש המאסר.
התביעה הוגשה נגד הנתבעת 2 בלבד, ובכתב התביעה נטען שהנתבעת 1 נשואה לנתבע 1, תקופת השכירות תמה וכי עליה לפנות את הדירה ששיטחה 60 מ"ר. התובע הגיש תצהיר משלים אליו צירף את מפת המדידה של המודד פואד חאג' יחיא, והנתבעת 2 לא חלקה על מיקום יחידת הדיור נשוא תביעת הפינוי.
התובע נימק את תביעתו בכך שהנתבעים הפרו את חוזה השכירות, הנתבע 1 מאיים אליו ומתנהג שלא בתום לב ושלא בדרך מקובלת, והתובע הגיש תלונה במישטרה נגד הנתבעת 1 בגין האיומים שהוא מאיים עליו.
...
דהיינו, הנתבעת 2 טענה שהיא מתגוררת במושכר שהשכיר התובעת לנתבע 1 ששטחה כ- 80 מ"ר, ולא ביחידת הדיור ששכרה מאת התובע ששטחה כ- 60 מ"ר. מאחר והתובע אישר שחתם עם הנתבע 1 על חוזה השכירות, זה ניתן פסק דין בבית המשפט בראשל"צ הדוחה את התביעה בנימוק כדלקמן: "בדיון היום התברר כי התובע מכיר בתוקף ההסכם מיום 10.6.12 (נספח ז' לכתב התביעה) בין התובע לבין מר גבי אסרף בן זוגה של הנתבע. על פי ההסכם השכירות נמשכת עד ליום 10.6.16. בהינתן שזה מצב הדברים, סבורני כי הנתבעת זכאית להיות בנכס מכוח היותה בת זוגו של מר אסרף, אשר על זכותו להיות בנכס עד ליום 10.6.16, אין התובע חולק, ולפיכך אין חשיבות לשאלה האם יש לה זכות להיות בנכס מטעמים אחרים." מר אסרף היה נוכח בעת הדיון ביום 10.4.16.
סבור אני שיש לדחות את טענת הנתבע 1 מהסיבות כדלקמן: 1) קיים ספק רב באותנטיות המסמך אודות טיפולו של הנתבע 1 במשק בתקופת המאסר של התובע, כפי שפורט לעיל; 2) מחוזה השכירות עולה חשש כבד שהכספים שטוען הנתבע 1 שהתובע חייב לו מקורם בהלוואות חוץ בנקאיות שלא מילאו אחר הוראות החוק, ולמעשה הן בטלות; 3) בחוזה השכירות מיום 10.6.12 עולה שהתובע פרע לנתבע 1 את ההלוואה שנטל ממנו באמצעות מתן זכות מגורים במושכר לתקופה של 48 חודשים; 4) עדותו של הנתבע 1 בעניין זה הינה עדות יחידה במשפט אזרחי, עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות.
סבור אני שהתנהגות זו צריכה לבוא לידי ביטוי בהוצאות המשפט.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן: 1) אני מורה לנתבעים וכל הבאים מכוחם לפנות לאלתר את יחידת הדיור במשק 56 במושב ישרש (להלן-"המושכר"), אותה סימנתי בצהוב על גבי מפת המדידה ת/1 המהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין, לסלק ידיהם מהמושכר ולמסרו לאלתר לתובע בהתאם להוראות חוזה השכירות שצורף לכתב התביעה וסומן כנספח ד'; 2) לשלם, ביחד ולחוד, לתובע כדלקמן: (1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; (2) שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללי עניינו של הליך זה תביעה כספית לתשלום פיצוי בסך 200,000 ₪ בגין פגיעה נטענת בשמו הטוב של התובע ובפרטיותו וכן תביעה להסרת הפרסומים נשוא ההליך.
בחודש ספטמבר 2013 גילה התובע, כי הנתבע פתח על שמו שלו פרופיל משתמש ברשת החברתית פייסבוק, אליו הוספו חברים הידועים בנטייתם המינית ההומוסקסואלית, וזאת לטענת התובע, על מנת להציגו כנמנה על קהילה זו. כן הוסיף הנתבע לפרופיל זה תמונות בעלות אופי מיני ומגונה, אשר יש בהן לטענת התובע, כדי לבזותו ולהשפילו במיוחד בהיותו בעל מישפחה נשוי ואב לילדים (עותק מתצלום הפרופיל צורף כנספח 6 לתצהיר התובע).
טענות הצדדים טענות התובע - לטענת התובע, פירסומי הנתבע עולים לכדי הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע) וחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות).
דיון והכרעה אחריות חופש הביטוי הוכר כאחת מחירויות היסוד של האדם בישראל ונאמר עליו, כי הוא בא לאפשר ליחיד להגשים את עצמו, לסייע בחשיפת האמת ולהבטיח חילופי דיעות חופשיים בציבור.
הצדדים, מטעמיהם, בחרו שלא להציג את הסירטון עצמו בבית המשפט, ומכאן שהכרעתי נוגעת לכיתוב הנילווה לסרטון (נספח 8 לתצהיר התובע), כדלקמן: "העבריין והשטינקר של המישטרה שאול ימין ביחד עם המאהב שלו מר ויקטור
לטענתו, בהתאם לסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, פירסום לשון הרע הנו עוולה נזיקית, תוך שסעיף 7א' לחוק קובע את סמכותו של בית המשפט לפסוק פיצוי בסך של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין כל פירסום העולה לכדי פירסום לשון הרע, וכן סך של עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק במקרה שהוכחה כוונה לפגוע.
...
בתרגום השיקולים הנ"ל ונסיבות המקרה הכוללות לסכום פיצוי הולם, אני סבורה כי יש מקום לפסוק לתובע פיצויים בסך 10,000 ₪.
סיכום נוכח האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה, כי התביעה מתקבלת בחלקה, ביחס לסרטון הנדון לעיל, כך שעל הנתבע לשלם לתובע פיצוי כספי בסך 15,000 ₪.
כן אני מורה לנתבע לפעול לאלתר להסרת הסרטון הנדון וכל כיתוב אשר נלווה אליו, באם טרם הוסר, וזאת לכל היותר בתוך 7 ימים מקבלת פסק הדין.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

כמו כן הובטח לו ע"י המערער כי לאחר נחיתתו בארץ ,ישלח אדם נוסף לאסוף את המזוודות והמעטפה משדה התעופה.
בחקירת האם, (הגב' יהודית ז'ראדון,) אמרה גם היא שהכספים הם של המערער, והוסיפה כי בחתונה בה הישתתפו היו עוד שני אנשים שטענו כי לקחו מזוודות מהמערער, באותה הטיסה, וכי שיקרו לגבי התכולה, כך שבנים הוא רק אחד מבלדרים שהעבירו לישראל כספים עבור המערער .
" הוראת תקנה 19 בתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב-2001 משווה את העירעור על פי החוק הנ"ל לערעור אזרחי בקבעה: "הוראות פרק ל' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יחולו על ערעור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנידון, ואם אין בענין הנידון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם פרק ל' האמור". מתקנה 424 בפרק ל' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, למדנו: "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בעירעור". בית המשפט העליון אימץ זה מכבר בפסיקתו מבחן פונקציונלי בעת בחינת השאלה מיהו "צד" להליך, אשר יכול לערער על החלטה שניתנה בו. על פי מבחן זה, "צד" להליך הוא מי שמתקיימים בעיניינו שני תנאים מצטברים: האחד, שהתקיים הליך נילווה בו הוא היה בעל דין בפועל וניתנה בו החלטה משפטית הקובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת; והאחר, שההחלטה האמורה משנה את מערך הזכויות שהיו נתונות לו והחובות אשר חלו עליו בטרם מתן ההחלטה.
במאמר מוסגר יצוין ,כי לא מצאתי ליתן משקל לטענת ב"כ המשיבה כי היתנהלותו העבריינית של המערער עצמו אינה יכולה להקנות לו מעמד חוקי לנוכח הכלל של" מעילה בת עוולה לא תיצמח זכות תביעה".
ההסתייעות במחקר השוואתי של ההחלטות שהתקבלו על ידי הועדה במקרים אחרים בגין הפרת חובת הדיווח שבסעיף 9 בחוק , כמו גם מעיון בפסיקה שעסקה בשיעור העיצום הכספי שהוטל במקרים נוספים, וכך נעשה על ידי, יכולה ליתן אמות מידה לבחינת סבירות העיצום ,אם כי יוטעם שההכרעה לעולם תעשה על פי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה לגופו.
...
משהמשיב 2 לא הגיש ערעור על החלטת הוועדה, הרי שזו הפכה חלוטה, כך שדין הערעור להידחות על הסף, ולו מהטעמים האמורים.
המסקנה הנלמדת מהחקר ההשוואתי היא כי שיעור העיצום הכספי שהוטל על ידי הוועדה במקרה דנן חורג ממתחמי הפסיקה , וכנראה ממתחם הסבירות.
אני סבורה, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים לדבר, כי בהתחשב בחומרת הנסיבות של המקרה הקונקרטי שבפניי, שאכן חמורות , (סכומים של למעלה מ- 2 מיליון ₪, הסלקה מתוחכמת, שימוש בבלדר), ניתן דגש לשיקולי החומרה מבלי לציין קיומם של שיקולי נגד אפילו לטובת המפר , כמו שיתוף הפעולה בחקירה גם של המערער והצגת מקור עיקר הכספים ומטרתם, כמו גם העובדה כי מדובר בהפרה ראשונה ומבלי לתת כלל את הדעת לסכום הפטור מחובת הדווח .
סיכומו של דבר, נוכח העובדה כי מצאתי את החלטת הוועדה מפורטת, מנומקת וסבירה למעט בנוגע לשיעור העיצום אני מורה על הפחתת שיעור העיצום לסכום של 1,400,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בסיכומם של דברים שאלה התובעת את נציג הנתבעת: "האם באמת כמו שסיכמנו לפני הארוע, שתדאג לנו למנות עיקריות מצולחתות של שף, שיוגש לנו פלפל חריף, ואבטיח. האם קיבלנו את מה שהבטחת לנו?". התשובה היתה דבר והפוכו: "כן. קיבלת. על אבטיח ופלפל לא מחזירים 33,400 ₪" (עמ' 5, שור' 14-12).
לעניין טענות הנתבעת לגבי איומים של החתן שהצהיר שלא יוכלו לגבות ממנו כספים כי הוא עבר הליך של פשיטת רגל (סעיף 26 לכתב ההגנה) וכן שהארוע היה הפסדי עבור בני הזוג (סעיף 4 לפרוטוקול הפגישה אשר רשם מר סרוסי ביום 20.6.2017), הבהיר החתן בדיון כי היה כסף בחשבון (ככל הנראה מדובר בחשבון ע"ש רעייתו-התובעת) עוד זמן רב טרם החתונה וכי כל ספק שביצע את מלאכתו נאמנה קיבל את שכרו במלואו, ללא שום כוונה או ניסיון להיתחמק (עמ' 6, שור' 14-12).
ברי כי משהחליטו התובעת ובעלה לתבוע החזר כספי מהותי מהנתבעת אזי ממילא אין היא מחוייבת לאותו הסדר.
הנתבעת רשאית לתבוע תשלום עד מלוא סכום עסקת היסוד וכן תשלומים נלווים (הוצאות וכיו"ב).
חולשות בטענות התובעת גם לגירסאות התובעת ישנן חולשות: העידר כימות ואף לא נסיון לכימות הנזקים; העידר ראיות של ממש להקף הפרת ההסכם על ידי הנתבעת בעיניין המזון; העידר ראיות בנושאים נוספים.
...
הפחתה זו, של 26% מהתמורה החוזית, משקפת נאמנה את כלל הליקויים בתפקוד הנתבעת באירוע ובכל הכרוך בו. בהתאם לתוצאת התביעה הראשית, התביעה שכנגד נדחית במלואה.
משהוגשה התביעה שכנגד ללא בסיס אך לא הוגש כנגדה כתב הגנה שכנגד, תשלם התובעת שכנגד הוצאות לנתבעת שכנגד (התובעת) בשיעור 1,500 ₪ בלבד.
סוף דבר הנתבעת 2 תשלם לתובעת 10,000 ₪ בתוספת 1,500 ₪ הוצאות משפט (נוכח קבלה חלקית של התביעה הראשית, לא נפסקות לגביה הוצאות משפט; ההוצאות האמורות נוגעות לדחיית התביעה שכנגד כאמור לעיל).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענת התובע היא אבסורדית, שהרי לפי שיטתו לעולם לא הייתה מתיישנת תביעת זכות כספית בשל 7 שנים אחרונות לפני הגשת כל תביעה עתידית, יהא אשר יהא המועד העתידי והרחוק בו היה מוצא לנכון (הוא, ואולי גם יורשיו העתידיים) להגישה, והדעת לא סובלת הרחבה כזו של דיני ההתיישנות.
התביעה הכספית הנוכחית אינה תביעה מכוח עילה מתמשכת, אלא תביעה של פיצויים והפסדים בגין רווחים והכנסות שנמנעו מהתובע עקב אי יכולתו לפתוח את המסעדה-מזנון-קיוסק בנכסי חדרה ונתניה (ואז מועד היוצרות העילה הוא מועד חתימת הסכם חדרה והסכם נתניה, או מועד השקעותיו בנכסים אלה, או מועד הפרת ההתחייבות שהוא מייחס לנתבעת, או לכל המאוחר מועד תפיסת הנתבעת את החזקה בחזרה בשני נכסים אלה, שחל להיות בראשית שנת 1991.
בכך, דומה סטאטוס זה לסטטוס של נישואין, שאין בן זוג רשאי להכריז על עצמו כמופטר מסטטוס זה, כפי שבסטטוס של אבהות והורות אין אב או אם רשאים לפטור עצמם מזיקה כזו אל ילדם.
אין, ולא היתה לתובע, זכות קנויה לתוספות בנייה או לקבלת רישיון עסק במושכרים, והנתבעת לא הבטיחה לו דבר בנידון, ולא היה עליה להשיג לו רישיון כזה או לממן לו ביצוע תנאים הדרושים לקבלת רישיון כזה.
התובע הסתכן מרצון, וראוי להחיל לגביו את העיקרון של "אין הרוצה נפגע", במובנו של סעיף 5 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969, שכותרתו "הסתכנות מרצון", ושלפיו: "בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו", וזאת בנטלו על עצמו סיכון, מחושב או נצפה, כי הפיכת מזנון למסעדה כרוכה בקבלת רישיון עסק וכרוכה בהתאמת המבנה של המזנון למבנה משופר של מסעדה עם מטבח מתאים ומחסן מזון מתאים ותנאים נלווים נדרשים כדין, ובפתחו את מסעדת חדרה ללא קבלת רישיון עסק, כאי ידיעת הוראות החוק הישראלי או עצימת עיניים בפניו אינה פוטרת אותו מאחריות למעשיו ולמחדליו.
...
יוער, בהערת אגב, כי על היות התביעה מושתתת גם על ניהול יומרני של מסעדה בלא רישיון עסק ולנוכח עבירה פלילית בהתאם, בה הורשע התובע ואשר בהיתעלם מנסיבת העדר רישיון עסק עד עצם היום הזה בשני המושכרים כאחד בונה הוא תילי תילים של תביעות וטענות, משל היה מדובר בתביעה "בתנאי מעבדה", כלשון המומחה שמטעמו – על שיקול אחרון זה, של אי חוקיות התנהלות התובע, איני מבסס מסקנה כלשהי, שכן די והותר ביתר הנאמר לעיל לשם דחיית התביעה מכל וכל.
סופו של דבר: עקב כל המפורט לעיל-התביעה נדחית.
עקב דחייתה, ובהיתחשב בעמל הצדדים בהכנת ההתדיינות וכתבי בי-דין, בסכום התביעה ובשלביה נהולה, במספר העדים וביתר הנסיבות הצריכות לעניין – אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בצרוף מע"מ כחוק ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית שנתית צמודה מירבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו