במסמך זה, שיידון בהמשך, נרשם כי תסופק ערבות אישית על ידי הנתבעים 1-2, יימסרו 12 המחאות חדשות בגין דמי השכירות, נרשם כי קיימת הסכמה לפיה גובה החוב של הנתבעת 3 לתובעת עומד על 100,000 ₪, כשסכום זה כולל חובות דמי שכירות, ארנונה, חשמל ומים, ומדובר בסכום סופי לגבי כל התקופה של השכירות בגין החודשים יוני 2014 עד פברואר 2016.
בנוסף לכך, הצטבר לנתבעים חוב נוסף בסך מיצטבר של 196,081.28 ₪, עבור התקופה שבין מרץ 2016 עד דצמבר 2017 בגין הוצאות שימוש במושכר (מים, חשמל, ארנונה וגז).
החל מדצמבר 2016 לא שולמו לתובעת כספים בגין דמי שכירות וחשבונות שוטפים שכן לתובעת חוב כלפי הנתבעת 3 בסך 555,620 ₪.
הרמת מסך - באשר לתביעה האישית כנגד הנתבע 1 - הנתבע 1 טוען כי אין יריבות בינו לבין התובעת היות והנתבעת 3 היא שחתומה על הסכם השכירות וזכאית בחיוב או זכוי בכל הקשור להליך זה.
טענת קזוז - הנתבעים טוענים כי הם זכאים לקזוז בגין חוב נגדי של התובעת כלפיהם לפי הפרוט הבא:
חיובי חשמל – עד להתקנת המונה בשנת 2015 הנתבעים חויבו על ידי התובעת במחיר של 80 אג' לקוט"ש בעוד עיקר פעילותם בערבים ובסופי שבוע, בהם התעריף עומד על 30 אג' לקוט"ש, וכן בחיובי יתר בגין חשמל ששמש למשרדי התובעת ותאורת רחוב.
...
לסיכום:
בגין התקופה החל ממרץ 2016 ועד לדצמבר 2017 הנתבעת 3 נותרה חייבת לתובעת את הסכומים הבאים:
חוב דמי שכירות, בצירוף הוצאות שוטפות בגין המושכר והוצאות הפינוי - הכל בסך של 668,488 ₪, פחות הסכומים ששולמו על ידי הנתבעים ועומדים לזכותם בסך של 222,144 ₪.
בסך הכל תשלם הנתבעת 3 לתובעת סך של 446,344 ₪, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
בנוסף, בשים לב להתמשכות ההליכים, אי עמידה בהסכם הפינוי ומשיכת הזמן, שנבעה בעיקר מהתנהלותם הכושלת של הנתבעים 1 ו- 3 החל מאי עמידתם בהסכמות הפינוי בשנת 2017, שקיבלו תוקף של החלטה שיפוטית, שהוסיפו הוצאות לתובעת בגין חודשי שכירות נוספים, ועד להתנהלות בתיק שהובילה להוצאות ניכרות שחלו על התובעת וניתן היה למנוע אותן כבר בשנת 2016, ישלמו הנתבעים 1 ו- 3, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪ ושכ"ט בסכום של 60,000 ₪.
