תביעה כספית בגין דמי שכירות במקרקעין

יש להתיר לה לפצל את סעדיה באופן בו תביעה כספית בגין דמי שכירות ו/או דמי שימוש ראויים ו/או נזקים נוספים תוגש לאחר פינוי המקרקעין ו/או עם קבלת תחשיב מתאים.

...

מנגד, הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה הן על הסף והן לגופה.

סוף דבר התובענה נדחית.

הבקשה לפיצול סעדים – נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

בנוסף התובע הגיש גם תביעה כספית לתשלום פיצוי בגין דמי השכירות שהתובע נידרש לשלם בשל העובדה שלא נחתם עימו חוזה פיתוח במועד האמור לעיל, וכן את הפרש התייקרות תשומות הבנייה ופצוי בגין עוגמת נפש ובסך הכל 579,000 ₪.

טוען התובע כי מסכום השומה יש לקזז את דמי השכירות שנידרש לשלם ואת ההפרשים הנובעים כתוצאה מעליית מדד תשומות הבנייה וגם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. טענה זו נדחית על ידי, שכן ברור כי מצד אחד התובע הסתכן ביודעין שעה שלא הסכים להצעת הפשרה של המנהל שכן הוא ידע על עליות מחירי הקרקע, ועליות מדד תשומות הבנייה, דבר שקורה כל הזמן בישראל, וכן היה יכול להעריך את ההוצאות שנגרמות לו באופן ישיר כתוצאה מהעיכוב בחתימה, ומצד שני הכסף נותר במשך שנים ארוכות בידיו והוא היה יכול למצוא לו השקעה חלופית או לכל הפחות לחסוך את הריביות על ההלוואות וליהנות מהן.

...

אילו סבר המנהל מלכתחילה שייפוי הכוח אינו מספיק הרי שהיה עליו לנקוט בצעדים אחרים שיובילו לפתרון המחלוקת, ומשלא עשה כן הרי שאני מתרשמת כי המנהל סבר שייפוי הכוח הינו מספיק ואז חזר בו. על כן אני קובעת כי המועד הקובע לעריכת השומה הוא המועד משנת 2013.

על כן אני קובעת כי המועד הנכון לשומה הוא המועד הקובע משנת 2013 ודוחה את כל טענות המנהל כי יש לערוך שומה חדשה נכון למועד פסק הדין הנוכחי.

טוען התובע כי מסכום השומה יש לקזז את דמי השכירות שנדרש לשלם ואת ההפרשים הנובעים כתוצאה מעליית מדד תשומות הבנייה וגם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. טענה זו נדחית על ידי, שכן ברור כי מצד אחד התובע הסתכן ביודעין שעה שלא הסכים להצעת הפשרה של המנהל שכן הוא ידע על עליות מחירי הקרקע, ועליות מדד תשומות הבנייה, דבר שקורה כל הזמן בישראל, וכן היה יכול להעריך את ההוצאות שנגרמות לו באופן ישיר כתוצאה מהעיכוב בחתימה, ומצד שני הכסף נותר במשך שנים ארוכות בידיו והוא היה יכול למצוא לו השקעה חלופית או לכל הפחות לחסוך את הריביות על ההלוואות ולהנות מהן.

ההליכים המשפטיים בין דלקנית לחסון ועסקת המכר בין דלקנית לנתבעת 2: בעקבות אי עמידת דלקנית בהסכם המכר וכן בהסכם השכירות (מלבד קיום החיובים כלפי סרוג'י בהתאם להוראות ההסכם), כנטען על ידי התובעת, הגישה התובעת כנגד דלקנית וחסון, תביעה לביטול הסכם מכר מקרקעין [ת"א (מחוזי חי') 36780-01-15], וכן תביעה כספית בגין דמי שכירות [ת"א (שלום חי') 23833-02-15].

...

אני סבורה כי תשובתו הספונטנית עת השיב בשלילה לשאלה אם יצליח לקנות דונם בכפר מנדא, תמורת 2 מיליון ₪, והשיב בשלילה, וכן תשובתו כי: "אפשר להגיד שלא לפרוטוקול גם 2 מיליון ₪ וגם 3 מיליון ₪, אין לזה סוף", משקפות מדויק ונכון יותר את שווי השוק של המקרקעין בכפר מנדא.

לאור היחס שקבע המומחה בחוות דעתו, יוערך שווי שוק של קרקע לבניה בכפר אבו אלהיג'א ע"ס 1,662,666 ₪, ולכן הפיצוי לו זכאית התובעת כממוצע יעמוד ע"ס של 1,906,333 ש"ח. לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 1,906,333 ₪.

מכח סמכותי לפי סעיף 132 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 אני מורה על עיקול זכויות הנתבעות במקרקעין הידועים כחלקה 27, גוש 17562 בכפר מנדא וזאת להבטחת חיובי הנתבעות על פי פסק הדין.

התובע הנו הבעלים של נכס מקרקעין הידוע כדירה ברח' אברהם אבינו 40, באר שבע (להלן: "הדירה").

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה כספית לפצוי בגין דמי שכירות שלא שולמו ובגין פיצוי מוסכם ועוגמת נפש.

...

מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי הנתבעת היא ששכרה את הדירה בהתאם להסכם.

לנוכח האמור אני דוחה את בקשתה של הנתבעת לביטול פסק הדין.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 4,000 ₪.

לא יהיו למשפחה כל תביעות כספיות מהאגודה בגין דמי שכירות משנים קודמות.

העברת הבעלות בבית למשפ' סמדג'ה: החוזה בין האגודה לבין משפ' סמדג'ה לעניין נחלה 37 הוא חוזה לטובת צד ג', שהוא בנם עמיחי של בני הזוג סמדג'ה. מאחר והבית היה בבעלות האגודה הרי שהייתה יכולה להעביר הבעלות בבית למר עמיחי סמדג'ה. זאת מכיוון שההסתדרות בעצמה עשתה הבחנה בין הבעלות על הבית לבין הבעלות על הקרקע, והיא מושתקת מלטעון שמי שהקרקע שלו, אזי גם הבית שלו, שכן טענה זו הנה בנגוד לפעולותיה בגביית כספים מאת האגודה.

...

סבור אני שיש לקצוב את מועד הבנייה לזמן ריאלי של קבלת היתר בנייה ובניית הבית, וסבור אני שתקופה של 3 שנים הינה תקופה סבירה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: אני מורה לנתבעות 3 ו-4 ביחד ובמשותף לבנות בתוך 3 שנים מהיום בנחלה אחרת פנויה במושב גיתית (שכן לפי העדויות יש 80 נחלות במושב ויש כ-30 נחלות פנויות) בית בגודל המקורי של הבית שהיה בנוי על חלקה 37; מיד לאחר בניית הבית תיערך הגרלה בין משפ' אביב למשפ' סמדג'ה איזו נחלה תקבל כל אחת מהמשפחות.

ואז הרישום של גב' מטר אביב בספרי ההסתדרות כברת רשות בחלקה 37 יישאר על כנו, והתובע עמיחי סמדג'ה יירשם בספרי ההסתדרות כבר רשות בנחלה בה ייבנה הבית החדש; בתקופה זו של שלוש השנים יש להשאיר את המצב הקיים על כנו, באופן שהרישום של הנחלה על שם גב' מטר אביב יישאר על כנו, ואילו החזקה בבית ובמגרש שסביבו תישאר בידי מר עמיחי סמדג'ה, כאשר על מר עמיחי סמדג'ה המתגורר בבית לשלם את כל המיסים המוניציפליים בגין מגוריו בבית במגרש 37 כל עוד הוא מתגורר בו או מחזיק בו; מאחר והנתבעים 1 ו-2 הם אלו שגרמו להליכים אלו שבפני עקב כך שלא צירפו את התובעים וגורמים נוספים במושב לתביעה שהגישו לבית המשפט בפתח-תקוה, ישלמו הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.