מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין גניבת אופנוע בלתי שמיש

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשיחה זו נישאל הצד השלישי כמה זמן עבד אצלו התובע והשיב: "חודש...פחות אפילו". בהמשך ציין: "הוא לא היה אמור בכלל לעלות על הקטנוע הזה, הוא אמור לעבוד עם הקטנוע שלו הפרטי, זה היה ההגדרה שלו עובד עם הרכב שלו מהתחלה...לא יודע למה עלה על הקטנוע הזה אבל הוא לא אמור לעלות על הקטנוע הזה, הוא ידע שהוא בא לעבוד עם האופנוע שלו". בהמשך נישאל אם מדובר בשימוש שאינו ברשות והשיב: "אל תיתפוס אותי הוא לא גנב אותו...שימוש הוא היה צריך לעשות עם הקטנוע שלו". הוא נישאל אם זו הפעם הראשונה בה התובע עלה על האופנוע המעורב בתאונה והשיב "באמת שאני לא יודע, אני צריך לבדוק את זה...הקטנוע הזה היה למכירה בכלל...ולכן הבאתי שליחים פרטיים". הוא טען כי הוסבר לתובע שהאופנוע הוא ללא ביטוח "ואז הוא אמר לי שגם האופנוע שלו בלי ביטוח הפרטי". הוא נישאל שוב אם הוסבר לתובע "כבר ביום הראשון" שהאופנוע הוא ללא ביטוח והשיב: "לא, הוא לא אמור לעלות עליו בכלל...הוא יודע מראש הוא בא לעבוד ואך ורק, אתה יודע היו לי שם שליחים בלי סוף שרצו לעבוד, לא לקחתי אנשים כאלה לעבוד כי אני...הוא קטנוע שהיה למכירה ...אני לא יודע אם הוא ידע שעומד למכירה...הקטנוע הזה פורסם למכירה ובודאי שהוא עמד בחוץ ואף אחד לא נסע עליו". כאשר התובע לקח את האופנוע הצד השלישי לא היה במקום: "אני הייתי בנסיעה עם הרכב שלי...יכול להיות שהוא הבין שהאופנוע שלו בלי ביטוח, אז הוא עלה...אני לא הייתי שם". כאשר נישאל שוב אם אמר לכל השליחים שהם לא מורשים לרכוב על האופנוע שלו כי הוא ללא ביטוח ומועמד למכירה השיב: "עוד פעם אני אדייק, לא אמרתי שהוא מועמד למכירה הם לא צריכים לדעת מה עומד או מה לא...אני אמרתי בפירוש האופנוע הזה אין לו ביטוח ולא עולים עליו, בגלל זה אני עושה עם האוטו שלי ולכן גם חפשתי אנשים עם קטנוע פרטי". הצד השלישי נישאל שוב בחקירתו מדוע האופנוע לא היה מבוטח והשיב: "האופנוע לא היה מבוטח כי הוא נגנב לפני כן ולא היה שמיש, אז לא ביטחתי אותו שוב" (עמ' 34).
לשאלה אם קיבל תשלום כלשהוא השיב: "לא. אכלתי שם והחזרתי חוב למי שהייתי חייב לו כסף מהעבר. אני לא יודע מי הבעלים כי הכניסו אותי לעבוד. הייתי בבלאגן ומסובך בשוק האפור...היו עלי איומים והכניסו אותי לשם כדי שאסגור חובות. אני הייתי אחראי משמרת. היה בעל עסק שהיה מגיע לשם. אם אני אחראי משמרת אני דואג להכל, אבל אני לא בעל העסק. אני לא משלם לספקים ולא עושה דברים הקשורים בבעל העסק" (עמ' 39).
קרנית טוענת כי לפי עדות הצד השלישי, בעל האופנוע, התובע נהג האופנוע ללא רשות ולכן דין תביעתו כנגדה להדחות.
הצד השלישי חוזר בסיכומיו על גירסתו כפי שנרשמה בכתב ההגנה וכפי שפירט בעדותו: הוא לא היה בעל הפיצרייה אלא רק עבד בה, האופנוע נגנב ולכן הופסק ביטוחו, לאחר שהוחזר האופנוע לא חודש הביטוח, הוא יועד למכירה ולכן הוא אסר לעשות בו שימוש, התובע ידע על כך ועשה בו שימוש בעת התאונה ללא היתר.
...
גם אם טענת הצד השלישי נכונה – ואין לכך כל רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת שבהליך זה - אין בכך כדי למנוע מסקנה כי בעסק היה אופנוע נוסף, לאו דווקא זה שעוקל אלא אחר.
כדי לסתור מסקנה זו רשאי היה הצד השלישי להביא לעדות עובדים שעבדו בעסק באותה העת, אך, כאמור, זאת לא נעשה.
התביעה כנגד הנתבעים 3-2 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר, שעילתן ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 15.03.2015, בין כלי רכב, מ"ר 43-044-31 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 49-934-13 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 והתובע שכנגד ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "האופנוע") (ולהלן: "התאונה").
באשר למחלוקת בעיניין הקף הנזק הנטען בתביעה שכנגד אומר כי מאחר שהנזק הנטען שניגרם לאופנוע נתמך גם הוא בחוות דעת שמאית, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק ומאחר שהצד שכנגד אף לא ביקש לחקור את שמאי התובע שכנגד על חוות דעתו, הרי שסכומי ראשי הנזק בגין נזק לרכב (להוציא מע"מ מאחר והאופנוע לא תוקן בפועל וגם לא שולם מע"מ בגינו) ושכ"ט שמאי, בדין יסודם.
באשר לראש הנזק בגין ירידת ערך נטענת אומר כי מאחר שהאופנוע נגנב טרם תקונו, כך שלמעשה האופנוע כלל לא תוקן לאחר התאונה, הרי שלא ניתן לדעת מה הוא אחוז ירידת הערך שניגרם לתובע שכנגד.
...
אני סבור כי אכן סטייתו שמאלה של רכב התובעת גם אם נעשתה לאחר שנהג רכב התובעת נתן אות (על ידי איתות) היא נעשתה באחת, ובאופן חד (עמ' 3, שורה 20 לפרוטוקול) ומבלי לוודא כי דרכו פנויה.
סבורני כי נהג האופנוע, שהיה בעת התאונה מתמחה בעריכת דין, נסע במהירות מאחר שמיהר לעניין שהיה לו בבית המשפט בתל אביב הסמוך למקום התאונה.
לפיכך, התביעות מתקבלות חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החייב הגיש תביעה כספית בגין נזקים שגרם המוסך ומנהלו לאופנוע שלו ובגין עכבון שבוצע ע"י המוסך ואשר לטענתו, נעשה שלא כדין (להלן: "התביעה").
רשימת הנזקים כוללת רכיבים אלו: מחשב מנוע שנגנב, גרירת האופנוע למוסך, קזוז "הונאת האגזוז", תיקון מיכל דלק, נזק לכנף אחורית, ירידת ערך הרכב, הפסד שעות ההגעה בתחבורה הציבורית, שעות ההגעה לטפול המשטרתי, סך הזמן שהושקע בהכנת התביעות והבקשות, עלות שכירת אופנוע, הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית, אגרות בהמ"ש, תכולת מיכל דלק ונזק לפנס האיתות.
...
ראו גם החלטתי בפש"ר 20545-12-15 עו"ד אורן צורן נ' לירון כהן (16.8.17) וכן: פש"ר 21837-01-15 בר גיל נ' עו"ד שוורץ (13.4.16), פש"ר 30868-11-15 אלקובי נ' כנ"ר (26.5.16)).
אני סבור כי לאור הקושי שבהלכת ידידיה, יש לפרשה באופן מצמצם.
סיכומו של דבר: מאחר שהחייב הגיש תביעה שמוקדה הוא נזקי רכוש, גם אם נוספו לתביעה רכיבים בגין ההוצאות שנגרמו לחייב בעקבות הפגיעה ברכושו, הפיצויים לא נכללים בגדר נזקי גוף והם שייכים לקופת הפש"ר. לכן, הבקשה נדחית והכספים יועברו לקופת הפש"ר. ניתנה היום, ו' טבת תשע"ט, 14 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 27.8.15 נתגלע סיכסוך כספי בין האחים בן משה ובין מוסא וחיים והאחים דרשו ממוסא וחיים לתת להם כסף לצורך רכישת אופנוע.
לפיכך לא היתה בשלב זה כל היתייחסות להתכנסות בני החבורה לצורך איומים, אולם בחיפוש שנערך ברכבו של הנאשם נתגלו שישה פלפונים סלולאריים החשודים כגנובים ולפיכך עיכב רס"ל מנגיסטו את הנאשם לחקירה.
התביעה טוענת כי התלונה שהגיש הנאשם במישטרה בקשר לגניבת הקטנוע היא כוזבת, ומיוחסת לו עבירה של ידיעות כוזבות לפי סעיף 243 סיפא לחוק העונשין.
...
לאור זאת אני קובע כי הנאשם שימש ככלי שרת בידיו של בן משה ומילא אחר הוראותיו, אולם תלונתו במשטרה על גניבת הקטנוע לא היתה בגין עובדה שבידיעתו אלא עקב הוראה שקיבל ממשה לדווח על הגניבה, והודעתו במשטרה היתה כוזבת ועל כן אני מרשיעו בעבירה שיוחסה לו בפרט אישום זה. בפרט האישום השלישי נטען כי הנאשם נהג בקטנוע טימקס בלא שיש בידיו רישיון לנהיגה בסוג זה של קטנוע, וזאת ללא אישורו של בעל הקטנוע.
מלכתחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, אולם בהמשך משהתייצבו השוטרים למתן עדות בבית המשפט, חזר בו הנאשם והודה בכל העובדות המפורטים בפרט האישום השלישי, ועל כן אני מרשיע אותו בכל העבירות שיוחסו לו בפרט אישום זה. בפרט האישום הרביעי נטען כי ביום 11.11.15 הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם כדי לבצע צו מעצר שהוצא נגדו.
השוטרים העידו בבית המשפט ולאחר מכן הנאשם הודה בעובדות ולאור זאת אני מרשיע אותו בכל העבירות שיוחסו לו בפרט אישום זה. ניתנה היום, כ"ג באדר תשע"ז, 21 במרץ 2017, במעמד הצדדים צבי גורפינקל, שופט עמית

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בסופו של דבר, עתרה התביעה להטלת 30 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס כספי, פיצוי למתלוננים, כל אחד על פי חלקו בכתב האישום, פסילת רישיון, וכן פסילה על תנאי.
ב"כ הנאשם טען כי עמדת התביעה מחמירה באופן בלתי מידתי, שכן קיימים מקרים דומים רבים בהם הסתפק בית המשפט בעבודות שירות, ויש להתייחס לגניבת אופנוע באופן מקל לעומת גניבת רכב.
הטענה לפיה יש נסיבה לקולא בכך שהנאשם ביצע עבירות כלפי אופנועים ולא כלפי כלי רכב בעלי 4 גלגלים אינה יכולה להיתקבל באופן חד משמעי, שכן במקרים רבים נקבע כי הערך החברתי שניפגע כתוצאה מן העבירות זהה בשני המקרים (עפ"ג 37710-05-16 מד"י נ' אזגילה (14.9.16), ולא פעם נגזרו בגין גניבת אופנועים עונשי מאסר משמעותיים (ראו לדוגמא: עפ"ג 17725-07-16‏ ‏שוויקי נ' מד"י (11.5.2017); ת"פ 15529-11-17‏ ‏מד"י נ' חמיד (16.4.2018); ת"פ 49201-07-13 מד"י נ' עבדללה (לא פורסם); רע"פ 4789/13 ‏מיכאלי נ' מד"י (28.8.2013); ת"פ 34138-05-14 מד"י נ' סלאימה (7.12.2014); עפ"ג 38077-05-14‏ ‏ קוריאקו נ' מד"י (לא פורסם); ת"פ 49182-07-13‏ ‏ מד"י נ' מוסא (7.1.2014); ת"פ 4613-11-12 מד"י נ' אבו סנינה (13.3.2013); ת"פ 35991-01-16 מד"י נ' מואפי (7.6.2016); ת"פ 47008-09-17 מד"י נ' זהרה (23.1.18); ת"פ 57323-12-17 מד"י נ' גודה (15.7.18); עפ"ג 37710-05-16 מד"י נ' אזגילה (14.9.16)).
...
ועוד יש לקחת בחשבון את העובדה שבגין שלושת התיקים הנידונים, שהה הנאשם במעצר מאחורי סורג ובריח למשך תקופות המצטברות לכדי 30 ימים סה"כ. לדעתי, מכלול הנסיבות הללו, בצירוף לעובדה שעסקינן בעבירות רכוש אשר בסופו של עניין לא נגרם בעטיין נזק ממשי, מובילים למסקנה לפיה ראוי להקל עם הנאשם משיקולי שיקום, שכן שליחתו לכלא תמוטט את עולמו ותקשה עליו לחזור לאורח החיים הנורמטיבי שגיבש לעצמו מזה 6 שנים.
גזירת הדין לאחר כל האמור, אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין שלושת האירועים כדלהלן: 9 חודשי מאסר בעבודות שרות, ללא ניכוי ימי המעצר.
אני מורה כי שרות המבחן יפגוש את הנאשם לפחות אחת לחודש, וישלב אותו בתכנית טיפולית סדורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו