תביעה כספית בגין ביטוח נסיעות מקוצר עקב פטירת קרוב משפחה

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות העירעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת מישפחה של המבקשים.

באשר לטענת המבקש בסיכומים כי הביטוח שהוצע הוא ביטוח בריאות קבע בימ"ש קמא כי מן המפורסמות הוא שביטוחי הבריאות לנוסעים כוללים גם ביטוח ביטול או קיצור נסיעה, בין היתר עקב פטירת קרוב מישפחה.

נטען כי טעה בימ"ש קמא שעה שהיה סבור שלא הייתה הפרה של ההסכם בין הצדדים ולפיכך אין סיכול העסקה, כאשר בפועל הייתה הפרה יסודית של ההסכם נוכח הסרוב להחזר כספים בנסיבות המתוארות בכתב התביעה ובסיכומים.

...

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות הערעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפיצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת משפחה של המבקשים.

באשר לטיעון בדבר עשיית עושר ולא במשפט לפיו המשיבה מכרה את כרטיסי הטיסה של המבקשים לאחרים ובכך התעשרה שלא כדין על חשבונם, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא כי המבקשים לא הוכיחו טענה זו. משלא הוכחה הטענה כי הכרטיסים נמכרו לאחרים, דין הטענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט להידחות ואין מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא לעניין זה. בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור על פסק הדין של בימ"ש קמא, זאת בפרט לאור העובדה שמדובר בפסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות שלא נפל בו פגם מהותי הדורש התערבות או מתן רשות ערעור.

נעיר, בטרם סיום, כי הגם שדין הערעור להדחות בהעדר עילת התערבות בפסק דינו של בית משפט קמא מעוררת התנהלות המשיבים תהיה בכל הנוגע להתחשבותו של ספק השירות בנסיבות אישיות של לקוחותיו.

מבלי לגרוע מההערה לעיל, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

ביום 10.6.21 הגישו התובעים תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות כנגד הנתבעת, עימה התקשרו ביום 7.11.2019 בביטוח נסיעות לחו"ל, לאור נסיעתם לברזיל בין התאריכים 25-13 לפברואר 2020.

בכתב התביעה נטען כי ביום 8.2.2020 אחיו של התובע אושפז עקב ארוע מוחי קשה שהרופאים לא ידעו להעריך את חומרתו ובהיוועצות עם בני מישפחה החליטו התובעים לנסוע לברזיל כמתוכנן ולהתעדכן במצבו של האח על בסיס יומי.

ביום 22.2.2020 התבשרו התובעים כי אחיו של התובע נפטר ולפיכך שבו ארצה באופן מידי בכדי להגיע להלוויה.

חרף הגשת כל המסמכים הדרושים על אשפוזו של אחיו של התובע, הנתבעת דחתה את תביעת התובעים לקבלת החזרים בגין תשלומים עבור קיצור הנסיעה.

ההחלטה לנסוע, למרות האישפוז של האח, הייתה בשקול דעת מהטעם שהרופאים לא ידעו בשלב זה אם וכמה זמן יחזיק מעמד ולראיה נפטר רק כעבור 15 ימים.

בית המשפט ממליץ לנתבעת בטרם תשלום ההוצאות לבוא בדברים ישירות עם התובעים ולשלם הכספים לצורך סיום התיק בפשרה, תחת תשלומם לצורך ביטול פסק הדין בלבד.

...

מעבר לכך, התובעים הגישו תביעתם בגין סכומים וראשי נזק להם אין כיסוי ביטוחי דוגמת כפל פיצוי בגין טיסות לארץ ולפיכך דין התביעה להידחות.

" דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על קבלת הבקשה.

סוף דבר: לאור האמור, בנסיבות המקרה דנן אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו עד ליום 13.1.22.

הביטוח כלל גם "ביטול וקיצור חופשה". ביום 3/3/20 ולאור הפרסומים הרבים בעיניין מגיפת הקורונה שהתמקדו באוסטריה (מקום הסקי) ובשים לב לצורך בחיוב בבידוד לשבים מחו"ל החליט לבטל את החופשה ובקש את החזר הכספים מהביטוח.

מוות או אישפוז של המבוטח ו/או בן מישפחה קרוב ו/או מלווה לנסיעה.

הפוליסה ברורה עד מאוד בכל הקשור לתנאים לכסוי בטוחי בשל ביטול או קיצור חופשה, אין מקום לקבל תביעתו לכסוי בטוחי שלא נרכש.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבות וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" ע"י יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לעמדתן של הנתבעות כפי שעולה מסיכומיהן לפניי, אין לקבל את הערכת המומחה מטעם בית המשפט בענין קיצור תוחלת החיים שיש לייחס למצבו הרפואי של המנוח טרם הארוע שהוביל לאישפוזו, באשר "בהמשך לתשובות המתחמקות לשאלות ההבהרה, המשיך המומחה מטעם בית המשפט להיתחמק גם בדיון משאלות נוקבות למשל הערכת קיצור תוחלת החיים כפי שגם אני ואדוני ניסינו לפנות ולבקש מהמומחה באמת לתת הערכה מספרית לשם כך התכנסנו, הוא חזר שוב ושוב על התשובה שהוא לא יכול להעריך. במקום להיתמודד באמת עם ספרות שהוצגה לו או ספרות משלו. לבית המשפט הוצגו מאמרים רבים, למעשה ע"י שני המומחים גם פרופיסור קובי אסף שהיה מטעם התביעה וגם שטען לתוחלת חיים ממוצעת של 7.5 שנים. ופרופסור לבוא שטען לתוחלת חיים ממוצעת של שנה וחצי. למקרה חוות דעתו הלאקונית של ד"ר אמיר שחר עלו תהיות רבות. תחילה מדוע בנגוד לבקשת בית המשפט הנכבד הוא נימנע מלהתייחס לשאלת קיצור תוחלת החיים". הנתבעות גם מפנות גם לכך שלנוכח הצבר של שלל המחלות מהן סבל המנוח, מצא המוסד לביטוח הלאומי לייחס למנוח, טרם מותו, נכות מיצטברת משוקללת בשיעור של 77%.

מדובר במומחה, שכאמור, מצא כי ניתן לייחס לצבר מחלותיו קיצור תוחלת חיים של לפחות תשע שנים מתוחלת החיים המליאה שהיתה להבנתו למנוח בעת שנפטר (בחוות דעתו הוא מדבר על תוחלת חיים מאקסימאלית למנוח - של 10 שנים, למול - 19 שנים לאדם אחר בגילו; כאמור, למען הדיוק - תוחלת חיים של גבר בישראל בן 67 בשנת 2018, נכון לרגע פטירת המנוח, היא קרוב ל-18 שנים).

שיטה זו נועדה לחלץ את ערכה הכספי של ידת הקיום של הנפגע.

עזרת הזולת התובעים טוענים כי בני המשפחה לא משו ממיטת המנוח עד לפטירתו, משך חודשיים במשמרות, וכן כי אלמנת המנוח נסעה הלוך וחזור מביתה לביה"ח מדי יום בתחבורה ציבורית.

בית המשפט פיצה במקרה זה בגין קיצור תוחלת חיים את היורשים בסך 100,000 ₪ (על בסיס 12 שנים תוחלת חיים), ובגין כאב וסבל (מתוך מודעות להילכת פרוייליך), בסך של 150,000 ₪ בלבד; כאשר מתוכם פיצה ב-50,000 ₪ את בני משפחתה על המראות, שהיו מאוד קשים באותו עניין.

...

סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעות ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 681,135 ₪.

עוד ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד, החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 159,386 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד - החזר הוצאות המומחים שהוצאו בתיק זה (לפי חשבוניות), וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 712 ₪, כשלכל הוצאה המוחזרת, יש להוסיף ריבית והצמדה כדין מיום הוצאתה.

האם הייתה הסכמה ל"יום עבודה מקוצר" בימי א' ו-ג' לצורך לימודי התובע? תחילה נבחן את טענת התובע שלפיה טרם תחילת העבודה הוא הגיע עם הנתבעת להסכמה שלפיה בימי ראשון ושלישי בכל שבוע הוא יסיים את עבודתו מוקדם, כך שיתאפשר לו להישתתף בקורס סוכני הנסיעות החל מהשעה 17:00.

] התובע טוען בכתב התביעה המתוקן כי אי מסירת תלוש השכר פגעה בו בכך שהוא לא היה זכאי למענק השמה עבור הכשרה שביצע, אך בחר שלא לתבוע סעד כספי בגין פגיעה זו מהנימוק כי הוא סבור שלאחר שהנתבעת תצרף את תלוש השכר הוא יהיה זכאי למענק תוך שהוא שומר לעצמו את הזכות לתבוע גם בגין עילה זו[footnoteRef:80].

אשר לשהיית התובע במחלה החל מיום 17.3.20 טוענת הנתבעת, כי יש להטיל ספק במהימנות האישור הרפואי, שכן הוא ניתן על ידי קרוב משפחתו של התובע.

התובע טען כי ביום זה עבד חצי יום עבודה (בהודעות הוטסאפ אף מציין כי יצא מוקדם לאור פטירת דודו), כך שעל הנתבעת לשלם לתובע עבור חצי יום עבודה סכום של 131 ₪ (32.75 ₪ * 4 שעות).

לאמור הוסיף, כי התובע טוען לקבלת פצויי הסתמכות שמטרתם לפצות על הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הפרת החוזה ואי קבלת שכר, בעוד הוא אינו מביא בחשבון את העובדה כי הוא קיבל דמי אבטלה החל מהיום הראשון בו הוא פוטר ולמשך שנה לאחר מכן מהמוסד לביטוח לאומי.

...

התביעות לתשלום פיצוי בגין מעבר על תקנות התעבורה, פיצוי בגין כפיית דרכי תשלום, פיצוי בגין הרעת תנאי עבודה והסתמכות, פיצוי בגין התעמרות בעבודה ועגמת נפש, הפרשות פנסיוניות ושכר עבודה עבור יום 13.3.20- נדחות.

בהתחשב בסכום התביעה לעומת הסכום שנפסק לזכות התובע ובסעדים הרבים שנדחו, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שחלק גדול מטענות התובע ומרכיבי התביעה נדחו, סברנו, כי מן הראוי שהתובע ישלם את הוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך.