תביעה כספית בגין אספקת מעקים פגומים

עקרי טענות הצדדים התובע טען בכתב התביעה, בעקרי הדברים, שהוא קבלן עצמאי לבצוע עבודות מסגרות; ביום 1.2.2018 הצדדים חתמו על הסכם לבצוע עבודות מסגרות (להלן: "ההסכם"); התובע ביצע את העבודות באופן מקצועי וללא דופי; הנתבעת הפרה את ההסכם בכך ששילמה 160 ₪ בצרוף מע"מ לכל מ"ר של תבנית בטון במקום 180 ₪ בצרוף מע"מ, כפי שהוסכם בין הצדדים; התובע נידרש לבצע מדידות באתר העבודה וזאת בנגוד להסכם; התובע נידרש להביא את המוצרים לאתר העבודה ללא תוספת תשלום וזאת בנגוד להסכם; הנתבעת לא סיפקה ציוד בטיחות ומוצרים תקינים במועד; ביום 5.7.2018 הנתבעת מסרה לתובע תכנית עבודה לבצוע עד ליום 23.7.2018 שכללה תיקונים לעבודות שהתובע לא ביצע והתובע ביקש מהנתבעת להציג את העלויות הנוגעות לעבודות; ביום 22.7.2018 התובע נפגש על בעל השליטה בנתבעת, יוסי חמו, על מנת לסכם את עלות העבודה ונימסר לו שלתובע לא מגיע תשלום עבור העבודות שביצע ומשכך הנתבעת הפרה את ההסכם ונותרה חייבת לתובע סך של 81,076 ₪; התובע דאג לכסוי בטוחי והודיע לנתבעת שככל שגרם לנזק היא יכולה לפנות למבטחת; הנתבעת דחתה את בקשתו של התובע לתשלום וטענה שמגיע לו תשלום בסך של 15,177 ש"ח בצרוף מע"מ; הנתבעת צרפה למכתבה מיום 23.7.2018 תמונות שאינן קשורות לעבודות שביצע התובע; הנתבעת טענה שיש צורך לבצע מחדש את העבודות שביצע התובע, טענה המוכחשת על ידו, אך גם אם יש ממש בטענה זו עלות התיקונים עומדת על סך של 5,120 ₪ ו-450 ₪ בצרוף מע"מ; הנתבעת טענה לתיקון עבודת צביעה בסך של 7,200 ₪ אך התובע לא ביצע כלל עבודות צביעה; התובע צבע מעקה שהגיע עם פגמים בצביעה ובקש תשלום על הצביעה אך בקשתו נדחתה על ידי הנתבעת; הנתבעת לא שילמה לתובע את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; היתנהגות הנתבעת עולה לכדי הפרת הסכם בחוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט.

הדיווחים נעשו במשך חמישה ימים ולאחר מכן התובע עזב את האתר ללא הודעה מוקדמת וגרם לנזק לנתבעת ולמזמין; מנהל הנתבעת הודיע לתובע שיעכב תשלום של כספים עד אשר ישלים את העבודות; טרם הגשת התביעה קזזה הנתבעת את הנזקים שנגרמו לה מהסכומים שהגיעו לתובע והסכימה לפנים משורת הדין לשלם סך של 15,177 ₪; בשים לב לנזקים נוספים שהתגלו בהמשך התובע חייב כספים לנתבעת כפי שפורט בכתב ההגנה; פוליסת הביטוח מתייחסת לניזקי גוף בתביעות כלפי צד ג' וחבות מעבידים ואינה מכסה נזקים כספיים או ליקויים בבצוע עבודות; עבודת ההרכבה כוללת ריתוך, השחזה ותיקוני צבע; יש מקום לדחיית התביעה.

...

בנסיבות העניין הנתבעת לא הוכיחה את הנזק הכספי הנטען על ידה ודינה של טענת הקיזוז להידחות.

הנתבעת הוסיפה וטענה טענות קיזוז נוספות בסעיפים 20-30 בטבלה האמורה אך גם אם אניח שיש לקבל את כל טענותיה לגבי הליקויים והתיקונים, סבורני שלא עלה בידה להוכיח את הנזק שנגרם לה מהטעמים שפורטו לעיל ובכלל זה אי הצגת ראיות לגבי העלות הכספית שנגרמה לה בפועל בגין הליקויים והתיקונים הנטענים בשים לב לכך שהעבודה הנטענת בוצעה על ידי עובדים מטעמה ולא על ידי קבלן חיצוני.

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובע את החיובים הכספיים הבאים- סך של 44,647 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

עסקינן בתביעה כספית בגין ליקויי בנייה שהופיעו בדירה שרכשה התובעת מהנתבעת.

בנסיבות אלו, אדון בכל רכיב נזק בנפרד, כמפורט להלן: ליקוי בטון מרפסת בכתב התביעה ונספחיו עלו טענות רבות בדבר ליקויים במפרסת, לרבות ליקויי רטיבות במרפסת, בנייה והתקנה לקויה של דלת המרפסת, ליקוי בקירות בטון המרפסת, ליקוי בלוח הזכוכית במעקה המרפסת, מנעול לקוי וליקוי בתיקרת המרפסת.

במידה ובית המשפט לא יקבל את הסברה של הקבלן הרי שעלות התיקונים תהיה בסביבות 500 ₪ + מע"מ. 8.2 בסלון קיימים כ- 7 אריחים עם פגמי שבר סוג ב' שהם סיבולת מותרת (פחות 10%), כמצוין בתקן 314 מוסף א, סעיף א-1.

טענות המומחה מקובלות עליי ולא שוכנעתי כי הנתבעת מחויבת לספק לתובעת אריחים נוספים מעבר לאריחים שקבלה, קל וחומר שטענות התובעת לנזקים ביחס לרכיב זה נדחו וככל וקיימים נזקים לא ניתן לשלול כי נגרמו כתוצאה מהאכלוס לאור הזמן הרב שחלף.

...

סוף דבר בנסיבות האמורות, דין התביעה להידחות ברובה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4,095 ₪.

לאור תוצאות פסק הדין וכן כי חוות דעת המומחה בכל זאת קבעה כי נגרמו לתובעת נזקים אם כי קיים פער בין הסכום הנתבע לסכום שקבע המומחה, סביר וראוי בעיני שלא לחייב את התובעת בהוצאות המומחה ולהותיר את החלטתי מיום 29.3.22 בסעיף 3 על כנה.

בין לבין, הגישה הנתבעת תביעה כספית, בסדר דין מקוצר, נגד התובעת.

נהפוך הוא, שניהם נתלים בו, כל אחד והסעיפים הרצויים לו, כל אחד והפרשנות המתאימה לו. מדובר, למעשה, בתביעות מראה, כאשר מחד - התובעת טוענת כי שכרה לא שולם ויש לפצותה בגין כך ומאידך - הנתבעת טוענת כי חלק מהעבודות לא בוצע כלל, בחלק נפלו פגמים שהצריכו תיקונים שבוצעו על ידה והדירה נימסרה לידיה באיחור.

מיסמך זה מתייחס לעבודות פירוק אדנית מבטון אדמה ופינוי, יציקת חגורת בטון להגבהת מעקה מרפסת, יציקת עמוד בחזית חלון חדר שינה הורים ויציקת עמודון ברוחב 35 ס"מ להקטנת פתח חלון המרפסת.

התובעת לא הציגה ראיה כלשהיא שתתמוך בטענה, לפיה שונה ההסכם המקורי וכי מס רכוש אמור היה לספק פיגום לבצוע פריט עבודה זה. אני דוחה, איפוא, את טענות התובעת בנושא זה. בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים, היה על התובעת לבצע את העבודה, ותמורתה (כולל פיגום) כלולה בהסכם.

...

כפועל יוצא מכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 26,427 ₪, בגין יתרת התשלום עבור עבודות הבניה והשיפוץ שביצעה בדירה.

בשים לב לסכום התביעה שהגישה התובעת (146,208 ₪), הסכום שנפסק לזכותה (כ - 18% בלבד), סכום התביעה שהגישה הנתבעת (141,027 ₪), הסכום שקוזז בסופו של דבר (42,957 ₪), ואופן ניהול התיק על ידי הצדדים, יישא כל אחד מהם בהוצאות אגרת התביעה שהגיש ובהוצאות עדיו.

הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

בקשת התובע מהנתבע לרשום על גבי החשבונית "עבודת מסגרות" שלא בוצעה, שתזכה אותו, לטענתו, בהחזר מע"מ, יש בה טעם לפגם.

מדוע לרשום על גבי החשבונית "עבודות מסגרות" במקום "מדרגות ועמודי נבל לבית". מדרגות עם "לקה" או בלי "לקה"? התובע טוען, כי אמנם הנתבע סיפק והתקין מדרגות ומעקה ו"המסה העיקרית" של העבודה בוצעה, אך עדיין נותרו "פינישים" (תיקונים קטנים) וצביעת המדריגות ב"לקה".

טעם שני מקורו בדברי התובע בעדותו לפניי באומרו: "סיכמתי עם הנתבע על עמודי נבל שיתקין לי 22 עמודים בנוסף למדרגות...הוא לא עשה זאת. הוא התקין לי את המדריגות והמעקה...הוא נעלם באמצע והבאתי איש מיקצוע שעשה לי ושלמתי לו 3,500 ש"ח". הנה כי כן, מעדותו של התובע עולה, כי חשבונית התיקון אותה צירף לתביעתו, כוללת גם השלמת סיום התקנת "עמודי הנבל". למעלה מן הצורך אוסיף, כי אף אם בפירוט חשבונית התיקון לא מוצג תת-רכיב "סיום התקנת עמודי נבל" במפורש, עדיין, על-פי עדותו של התובע, ניתן לקרוא אליה רכיב זה, כפי שקבעתי לגבי תת-רכיב ה"לקה".

טעם שלישי מקורו בטענות הנתבע באשר להתקנה חלקית של "עמודי הנבל", וכי לא סיים להתקינם מאחר שחיבורם לתקרת הבטון דרך תיקרת הגבס שמתחתיה לא מאפשר יציבותם: "למה שבן אדם ייתן לי כסף אם לא סיימתי להתקין צנורות? אני אומר שלא סיימתי כי נתקלנו בתקלה. הצנורות נכנסים לתקרה של הנמכת הגבס. לחבר אותם לבטון זה בעיה כי זה מיתנדנד" (ר' עמ' 4 ש' 4-5 לפרוט') ולכן: "הצעתי לחבר אותם בשרוולים עם טבעות לקיר והם לא אהבו את הרעיון. הצעתי לעשות מעקה שלם עם מסגרת וגם לזה לא הסכימו" (ר' עמ' 4 ש' 4-7 לפרוט').

...

אני מקבל טענות הנתבע ודוחה רכיב תביעה זה משלושה טעמים שיפורטו להלן.

לאחר שקילת הנתונים והשיקולים שהובאו, אני סבור, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

ובקיזוז 3,000 ש"ח יתרת ההפרש לתשלום לטובת הנתבע, הנתבע ישלם לתובע סך של 510 ש"ח. כמו כן, לאור התוצאה שפורטה ולרבות העובדה, כי מרבית רכיבי התביעה נדרשו ללא כל בסיס ראייתי, ולאור העדר תום לב הדדי, אני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

כללי וטענות הצדדים זו תביעה כספית בגין נזקים נטענים בסך 202,744 ₪ ובקשר לליקויי בניה, ירידת ערך ונזקים בלתי ממוניים.

ביום 7.11.14 נחתם הסכם מכר בין הצדדים, לפיו רכשו התובעים מהנתבעת, דירת מגורים בקומה 9, רח' ההתיישבות 16 בראשל"צ, בפרוייקט יוקרתי "גינדי Gardens ". לטענת התובעים, בתחילת הפרוייקט הקבלן המבצע היה חב' "אורתם סהר", לה הוצא ביום 26.10.16 צו הקפאת הליכים, ובמקומה היתקשרה הנתבעת עם קבלן מבצע חלופי "דניה סיבוס". לטענתם, קיימים בדירה ליקויי רטיבות, וכן ליקויים נוספים וחוסרים בדירה, כגון: דלת כניסה עם נעילה ל-2 כיוונים במקום 4, ליקויי גימור ופגמים באדני חלונות, מסגרת חלונות, מעקה המרפסת, אי ביצוע ממשקי הפרדה בהקף האריחים במרפסת ובדירה, חוסר במישקים אנכיים בחיפוי האבן שבמרפסת בנגוד לתקן, מעקה מרפסת מנוגד לתכניות המכר ומותקן באופן לא תקין, ללא שפוע כלפי פנים, בנגוד לתקנה 5.36, שפוע ריצפת מרפסת לא תקין ופחות מ 1%, שטח חלונות קטן מהנדרש בתקנות התיכנון והבניה, דוד שמש נטוי על צידו ובנגוד לכללי המיקצוע.

נטען לנסיון עשיית עושר ולא במשפט, וכי התביעה הוגשה בחוסר תו"ל. בנוגע למערכת המיזוג, נטען כי התובעים התקשרו באופן ישיר ועצמאי עם חב' "ארקום", ולנתבעת אין אחריות על היתקשרות זו. והנתבעת לא התחייבה להתקין, ו/או לספק מערכת מיזוג אוויר, אותה בחרו התובעים להתקין בדירתם.

...

לאחר עיון בחומר שבתיק, וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ואלו נימוקי: ליקויי בניה הוגשו חוו"ד הנדסיות בעניין הליקויים, וחוו"ד שמאיות לעניין ירידת הערך, מטעם שני הצדדים, וכפי שפורט לעיל .

לאור האמור לעיל , הדרישה בעניין נדחית.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, בגין ליקויי בניה, סך 8880 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק, החל מיום חוו"ד המומחה מר לזר 6.11.22, ועד לתשלום בפועל .