תביעה לתשלום תגמולי ביטוח הנובעים מפוליסה המכסה "מחלות קשות". המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחובת הגילוי בעת עריכת פוליסת הביטוח.
לאחר שראה, כי בחשבון הבנק שלו יורדים כספים רבים בגין פרמיות הביטוח, יצר התובע קשר עם הנתבעת ואז נודע לו, כי בנוסף לפוליסת תאונות אישיות, קיימת עבורו גם פוליסת מחלות קשות.
התובע ביקש לבטל את הפוליסה, שעלותה גבוהה, ואף ביקש החזר כספים בגין פרמיות הביטוח ששולמו לנתבעת החל ממועד עריכת הביטוח.
פלג: מה שאני עושה זה דבר כזה, הזיכוי שאתה בעצם תראה זה באיזור ה- 650 שקלים, או קיי? באיזור ה- 650 שקלים שזה אומר שבכמעט חמישה חודשים הקרובים אתה לא משלם שום דבר, או קיי? זה בעצם אתה ממשיך להיות מבוטח ונטו בעצם יורד מיתרת הזכות שנוצרת לך פה. זאת אומרת הביטוחים ממשיכים כמו שהם בצורה רציפה.
...
לסיכום: לאור הנתונים הנל מדובר בחולה מורכב אשר פיתח איספיקת כליות כרונית הדרגתית משנת 2005 שהתקדמה במשך השנים ל- ESRD.
בת"א (תל אביב-יפו) 20861-04 צדוק שלמה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו ניתן 19.03.09 ) עמד כב' השופט חאג' יחיא, על יסוד האיזון הקבוע בסעיף 43 לחוק בהיבט חלוף הזמן ממועד עריכת הביטוח :
"37- המחוקק בסעיף 43 לחוק חוזה הביטוח, ככל הנראה צפה אפשרות כי מבטח, לאחר שיבדוק את עברו הרפואי של מבוטח, מעבר להצהרת הבריאות עליה חתם המבוטח, יגיע למסקנה כי אילו ידע את עברו הרפואי האמיתי של המבוטח , לא היה מבטח אותו, ועל כן העמיד לרשות המבטח 3 שנים מיום תחילת הביטוח , לבטל את חוזה הביטוח, ומשלא עשה כן בתוך שלוש שנים אין הוא יכול לעשות עוד. בסעיף 43 הונח יסוד האיזון בין הסתמכות טוטלית של המבטח על הצהרת המבוטח, ובין חובתו של המבטח, מנקודת הראות של האינטרס שלו עצמו, לבדוק , בנוסף להצהרת המבוטח, תוך שימוש בכתב הויתור על סודיות רפואית שהמבוטח חותם , את עברו הרפואי של המבוטח , ולהחליט , על סמך מידע שהוא עצמו משיג , אם להמשיך בחוזה הביטוח או להודיע על ביטולו או שינוי תנאיו. אין הדעת סובלת, כי מבוטח ששילם דמי ביטוח למשך תקופה שיכולה להגיעה לעשרות שנים, יגלה ביום הדין כי אין לו כיסוי וכי למעשה פוליסת הביטוח שבידו אינה שווה את הנייר עליו היא כתובה . גם למבוטח הזכות להסתמך על כך כי אם המבטח אינו מבטל את פוליסת הביטוח או משנה את תנאיה במשך תקופה סבירה , שלא יוכל עוד לעשות כן ושיהיה מחויב על ידי תנאי הביטוח ."
הנני סבורה, כי מעבר לשיקול האמור, חלוף הזמן בפוליסות העוסקות במצבו הרפואי של אדם, מעיד על אפשרות גבוהה להעדר קשר סיבתי בין ההצהרה ובין האירוע המזכה בפיצוי ומכאן, שעה שלא התרחש אירוע מזכה בתוך תקופה בת שלוש שנים ממועד כריתת חוזה הביטוח, יש להניח, כי האירוע אינו מושפע מאותו מידע שלא נמסר.
סוף דבר,
סוף דבר, התובע הרים הנטל להוכיח זכאותו לתגמולי הביטוח ואני מחייבת אפוא את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 170,000 ₪.
