מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין אי תשלום יתרת תמורה בדירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרוכש עמד על כך במפורש שמעולם הוא לא "שיכנע" את הרוכש בדבר שווי הדירה של מיליון ₪, מעולם לא הציג לרוכש כי מתוקף מקצועו הוא יודע ששווי הדירה הנו מיליון ₪ אלא בסך הכל אמר לו את דעתו מתוך ניסיונו כמתווך באיזור, מהו להערכתו שווי הדירה בשים לב למצבה, כאשר מנגד המוכר טען לשווי גבוה יותר אך הרוכש מצדו אמר לו שזו התמורה שהנו מוכן לשלם ולא יותר.
(3) אי-תשלום יתרת התמורה מחמת אי-שתוף פעולה של המוכר ו/או אי-חתימתו על המסכים הנדרשים, לא ייחשב הפרה מצד הרוכש.
במקרה שכזה, עלות שכ"ט כונס הנכסים, אותה אני מעמיד על 5% משווי העיסקה קרי על סך כולל של 50,000 ₪ כולל מע"מ, ובצרוף הוצאות הכנוס ככל שיהיו, יושתו באופן מלא על המוכר, וככל שהמוכר לא ישלם לרוכש את עלות כנוס הנכסים כאמור לעיל בתוך 30 יום ממכתב דרישה, יהיה רשאי הרוכש ו/או כונס הנכסים להגיש תובענה כספית כנגד המוכר בגין הסכום הנידרש.
...
(6) אני ממנה את ב"כ הרוכש עו"ד גיא יעקב ככונס נכסים להשלמת העסקה, ברם מינויו זה ייכנס לתוקף רק במידה והמוכר יסרב לשתף פעולה ו/או יסכל את השלמת העסקה ו/או לא יחתום על מסמכים נדרשים, במקרה שכזה תישלח למוכר הודעת התראה בכתב לכתובתו בדירה מושא התובענה, וככל שהמוכר לא יחזור לשתף פעולה באופן מלא כנדרש, בתוך 10 ימים מיום ההמצאה כדין, יכנס לתוקף מינויו של ב"כ הרוכש ככונס נכסים.
(7) בנוסף, אני מחייב את המוכר לשלם לרוכש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 70,000 ₪: בעניין זה נתתי את דעתי למגוון שיקולים, לרבות: אופן ניהול ההליך מצד המוכר אשר התעקש להיות לא-מיוצג, התעקשותו לקבלת פסק-דין למרות שהוצע לו בסיום מועד ההוכחות להסכים להשלמת העסקה ללא צורך במתן פסק-דין, מידתיות והכרחיות, התעריף המינימלי המומלץ בשים לב לכך שמדובר למעשה בשתי תביעות ובשתיהן הפסיד המוכר, כמו כן הבאתי בחשבון את התנהגותו חסרת תום הלב של המוכר כמפורט בסעיפים 49-54 לעיל.
אמנם הרוכש מצידו לא הזכיר במסגרת הסעד של אכיפת חוזה המכר, גם את הסכם האופציה, המוכר מצידו גם הוא לא עתר לאכיפת הסכם האופציה (שכן הוא עתר לביטול הסכם המכר), ברם כפי שהבהרתי בסעיף 9 לעיל, להתרשמותי הצדדים ראו ורואים בשני ההסכמים מיקשה אחת, ועל כן ובמסגרת סמכותי ומתוך הגינות כלפי המוכר, והואיל והבעתי את דעתי לעיל שניתן לראות בהסכם האופציה כחלק מהתמורה הכוללת גם לשיטת המוכר שסכום התמורה שנקבע בהסכם הינו נמוך משווי הדירה, הרי שאני קובע שאכיפת הסכם המכר מתייחסת גם להסכם האופציה ויש לראות בשני ההסכמים כמקשה אחת, תוך שאני מבהיר למען הסר ספק, כי המועדים הנקובים בהסכם האופציה ו/או שאליהם מתייחס הסכם האופציה, אינם משתנים, ואין בעובדה שכתוצאה מההליך המשפטי דנן העסקה תושלם שלא במועדה המקורי עפ"י ההסכם, בכדי לדחות ו/או להאריך את המועדים שבהסכם האופציה, שכן דחיית השלמת העסקה נגרמה בגלל המוכר והתנהגותו חסרת תום הלב, ו"לא יצא חוטא נשכר".

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה כספית בסך של 750,000 ₪, שהגישו רוכשים של דירת גן כנגד החברה אשר מכרה להם את דירת הגן בגין אי התאמות, ליקויי בניה, איחור במסירה והפרות נטענות של הסכם המכר.
ביום 17.04.16 הודיע ב"כ נקר כי לנוכח המחלוקות שבין נקר לאלמוג אין נקר מעוניינים לשלם לאלמוג את יתרת התמורה אלא להפקידה בנאמנות בידי עו"ד. ביום 09.05.16 השיבה אלמוג כי היא דוחה טענות נקר וכי ללא תשלום יתרת התמורה לא תמסר הדירה לנקר.
בית המשפט העליון כבר הדגיש בעבר בע"א 594/75 חיים ג'רבי נגד הייבלום, ל(2) 673, (22.04.76) כי: "מקום בו על שני צדדים או יותר, לקיים חיובים מקבילים, אין האחד יכול לתבוע את רעהו בשל הפרתו של החוזה אלא אם קיים - או לפחות היה נכון לקיים - את חלקו הוא בחיובים המקבילים" במקרה דנן, אלמוג הראתה נכונות חד משמעית לקיים את חלקה במסירת הדירה לנקר בטרם חלפו 60 ימים ממועד המסירה החוזי ומנגד נקר הראו חד משמעית את העידר נכונותם לקיים את חלקם בתשלום יתרת התמורה לאלמוג עד 7 ימים לפני המסירה, אלא ביקשו לדחות את העברת התמורה לאלמוג עד להכרעה בתביעה אשר באותה עת טרם הוגשה.
ריבית פיגורים בהתאם לסעיף 14.2 להסכם הייתה זכאית אלמוג לריבית פיגורים בגין אי תשלום יתרת התמורה על ידי נקר, אשר החליטו על דעת עצמם שלא לפרוע את יתרת התשלום, ומצאו לבצע את תשלום יתרת התמורה, ללא הפרשים, ביום 08.09.16.
...
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה בגין רכיב זה. איחור במסירה המועד החוזי למסירת הדירה לנקר היה 24 חודשים לאחר אישור היתר הבניה.
לפיכך אני מוצאת לקבוע כי אי ביצוע המסירה בטרם חלפו 60 יום מהמועד החוזי נבעה מסירוב נקר להעביר לאלמוג את יתרת התמורה, בניגוד להסכם שבין הצדדים, ועל כן נקר אינם זכאים לפיצוי בגין איחור במסירה ותביעתם בגין רכיב זה נדחית.
תביעת נקר בגין יתר רכיבי התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית לקבלת פיצויים בגין איחור במסירת דירה ועוגמת נפש, ותביעה שכנגד לקבלת פיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם מכר הדירה.
להשלמת התמונה אציין, כי לאחר הגשת התביעה, הדירה נימסרה לתובעים ואלה שילמו את יתרת תמורת המכר, וזאת ביום 3.6.2018, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם ביניים, שקבל תוקף של פסק דין חלקי.
התביעה שכנגד התובעת שכנגד טענה כי הנתבעים שכנגד הפרו את הוראת סעיף 12 להסכם, בכך שלא שילמו את התשלום האחרון במעמד מסירת הדירה.
...
אך גם אם אצא מתוך הנחה כי הודעת הביטול נמסרה כדין – ואיני סבורה כך, וכי סעיף הפיצוי המוסכם חל בענייננו – ואיני סבורה כך, שוכנעתי כי הנתבעים שכנגד לא הפרו את הוראות ההסכם, וזאת מהטעמים המפורטים לעיל.
מהמקובץ לעיל, דין התביעה שכנגד להידחות.
לסיכום מהמקובץ לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעים פיצויים בסך של 308,000 ₪ בצירוף סך של 24,176 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת הוצאות משפט בסך של 9,459 ₪ בגין האגרה ששולמה, ובתוספת סך של 3,042 ₪ בגין הוצאות המגשר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כתב התביעה התובע הגיש תביעה כספית בסך 3 מיליון ₪ נגד הנתבעים שעיקרה טענות בגין ליקויי בנייה.
לפי הנטען בכתב התביעה, התובע רכש דירת דופלקס בשכונת רחביה בירושלים תמורת סך העולה על 20 מיליון ₪, והוא שילם את מרבית התמורה זולת סך של 0.5 מיליון ₪ שלא שולם לאחר שלטענתו התגלו בדירה ליקויים (בעיקר ליקויי רטיבות ואיטום) בסך העולה על 0.5 מיליון ₪.
הנתבע טען בכתב הגנתו כי מדובר בתביעה שנועדה לשמש כמשקל נגד לתביעה שהגיש נגד התובע בגין אי תשלום יתרת התמורה בסך 0.5 מיליון ₪ ובגין הפצוי מוסכם (תא"ק 8243-07-17, מחוזי י-ם).
...
לעניין טענת החברה כי יש לסלק את התביעה נגדה על הסף מחמת שהסכום הנתבע ממנה אינו מגיע לגדרי סמכותו של בית משפט זה: דין הטענה להידחות.
על כן, כאמור, דין טענת החברה בעניין זה להידחות.
מטעמים אלו, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לטענת התובע לפיה יש לבטל את ההסכם בשל הפרתו; בשל אי תשלום יתרת התמורה ו- 25% מדמי השכירות על השכרת הדירה לצד ג', טוען הנתבע, שבהתאם להסכם, התשלום השני ישולם ביום רישום הדירה על שם הרוכשים.
באשר לטענת התובע כי לא שולמו לו 25% מהסכומים שנגבו בגין שכר הדירה לאורך השנים, אזי ואף אם היה מוכיח התובע כי לא שולמה לו יתרת התמורה וכי הוא זכאי לתשלום דמי השכירות כפי שנקבע בהסכם, הרי וכפי שנקבע בפסק הדין בתביעת הרוכשים אין בין תשלום שכר הדירה לבין ההסכמים מאומה, ולכל היותר המדובר בתביעה כספית שהיה על התובע להגישה.
...
לכל האמור לעיל יש להוסיף כי בהתאם לסעיף 2ב' להסכם התשלום השני ישולם "ביום רישום הדירה בשמו של צד ב' (הרוכשים – ע' ר') בלשכת רישום המקרקעין". אף בפסק הדין בתביעת הרוכשים נקבע שעל התובע לרשום את הבעלות על שמם של הרוכשים בכפוף לתשלום יתרת התמורה.
מכאן, והיות והתובע היה בהליך פש"ר זכויות התביעה הוקנו לנאמן, והוא משיקוליו החליט שלא להגיש תביעה בעניין זה. סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך של 2,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו