תביעה כספית בגין אי תשלום חוב בסדר דין רגיל

מבוא התובעת, שבכל הזמנים הרלוואנטיים לתביעה בוטחה ע"י הנתבעת בפוליסת ביטוח אשראי, הגישה נגדה תביעה כספית בסדר דין מהיר ע"ס 64,776 ₪ לתשלום תגמולי ביטוח המגיעים לה, לטענתה, בעקבות ארוע בטוחי שהתרחש בשנת 2020.

במסגרת תביעה לתשלום תגמלי ביטוח אותה הגישה התובעת לנתבעת בעקבות אי תשלום החוב ע"י דוקטור בייבי, הנתבעת שילמה לה תגמולי בטוח בסך של כ-258,000 ₪ וזאת ביום 21.10.2015 (אבהיר, כי בין הצדדים לא נוהל הליך משפטי, כאשר תגמולי הביטוח שולמו לאחר הגשת דרישה מגובה במסמכים).

הפוליסה, תשלום תגמולי הביטוח (אותם דורשת הנתבעת להשיב לידיה) ותכתובות דוא"ל הפוליסה מושא התביעה אינה פוליסת ביטוח "רגילה" אשר לפי תנאיה, לאחר תשלום תגמולי הביטוח למבוטח, המבטחת רשאית להגיש תביעת שבוב נגד צד ג' המזיק וכל הנידרש מהמבוטח הוא שתוף פעולה מלא אל מול המבטחת, שייסע בידה לממש את זכות השבוב העומדת לה הן מכח הפוליסה והן על פי הדין.

...

כל האמור לעיל מחליש אף הוא את טענת התובעת באשר לאותו סיכום בעל פה. בכתבי הטענות של התובעת לא צוין כלל מהו המועד המדויק בו נערך אותו סיכום בעל פה ואף עניין זה תמוה למדי, בעייני.

סיכום מחייב לא היה ולא נברא! סיכומו של דבר: התביעה העיקרית נדחית במלואה ואילו התביעה שכנגד מתקבלת במלואה.

אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 216,948 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד מתן פסק הדין וכן אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.

לטענת הנתבעת, התובעת היא שנותרה חייבת כספים בגין אי תשלום מלוא יתרת ההיטל.

ביום 14.12.2019 הוריתי על העברת התביעה לפסים של סדר דין רגיל וביום 9.6.2020 קבעתי שהתצהיר יהווה כתב הגנה.

אני מורה לנתבעת למחוק מספריה את הרישומים בדבר יתרת חוב בגין היטל השבחה, ולהחזיר תוך 30 יום מהיום לתובעת את הערבות הבנקאית שהופקדה בשעתו להבטחת תשלום היטל זה. כמו-כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (1) 5,312 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 27.8.2019, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצרוף הפרישי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טירחת עורך-דין בסך 5,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מ ועד לתשלום המלא בפועל.

...

אשר על כן, אני מקבל את התביעה.

אני מורה לנתבעת למחוק מספריה את הרישומים בדבר יתרת חוב בגין היטל השבחה, ולהחזיר תוך 30 יום מהיום לתובעת את הערבות הבנקאית שהופקדה בשעתו להבטחת תשלום היטל זה. כמו-כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (1) 5,312 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 27.8.2019, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מ ועד לתשלום המלא בפועל.

בתביעה שהוגשה ביום 7.2.2017 (בסדר דין מקוצר) תובעת מקורות סך של 3,682,772 ₪ שהוא החוב שהצטבר, כך נטען, בגין ששת החודשים הראשונים של שנת 2010, בתוספת ריבית פיגורים.

בהחלטה מיום 16.1.2018 (כב' השופטת י' רז-לוי) הורה בית המשפט על מחיקת הכותרת והעברת התביעה לסדר דין רגיל.

אשר לשהוי, קובלת הערייה על כך שמקורות השתהתה משך כימעט שבע שנים ובחלוף שבע שנים נידרשת הערייה לשאת בתשלום בגינו אין מקור כספי, לאחר שאף ביצעה השקעות ניכרות.

...

אין בידי לקבל את טענת העירייה כי מרוץ ההתיישנות החל ביום 30.1.2010.

משכך, לא שוכנעתי כי לעירייה היה יסוד ממשי להסתמך על כך שהחוב יימחק.

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

עדותה של הנתבעת הייתה מבולבלת ורצופה אי דיוקים: העידה כי היא לא משלמת שכר דירה בגלל מצבה הכלכלי הקשה ולא בגלל מצב הדירה, הודתה שעדכנה את עמיגור שהנתבע עזב רק בשנת 2014, הודתה שסרבה להכניס את עמיגור לדירה לאורך השנים, הודתה שבוצע שפוץ בדירה והייתה מרוצה, וכי הבעיות בדירה החלו שנתיים לאחר השפוץ בשנת 2016, ואם כך לא ברור מדוע לא פנתה לעמיגור שתבדוק את הדברים ותתקן ככל שיעלה צורך.

תביעת עמיגור מסתמכת על תביעת 2014 שהיא תביעה כספית ופינוי בסדר דין רגיל, ושונה במהותה מתביעה זו, שהוגשה בתחילה בסדר דין מהיר.

עמיגור טוענת כי באופן מתמשך מזה שנים בן דוד הפרו וכיום הנתבעת מפרה את סעיפים 4א' (אי תשלום דמי שכירות), ו- 9ח' (כניסה ותיקון המושכר) בהסכם השכירות, שכן לא אפשרו לעמיגור להכנס לדירה ולבדוק את מצבה, למעט בשתי הפעמים שבית המשפט אילץ אותם לעשות כן. בתביעת 2014 הצדדים הגיעו להסכמה שבן דוד יאפשרו לעמיגור להכנס לדירה, שכן עמיגור לא הייתה מודעת למצבה, ועל בן דוד היה לשלם שכר דירה בתוספת תשלום על חשבון החוב.

...

כפי שהעידה גב' סוטיל, דמי השכירות נקבעים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בין היתר, לפי מצב כלכלי ולפיכך דינה של טענה זו להידחות (ראו בהקשר זה: אפריאט נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בירושלים (פורסם בנבו, 11.11.07)).

תביעת עמיגור נגד הנתבע נדחית.

התביעה שכנגד שהגיש הנתבע נגד עמיגור נדחית.

מדובר בתביעה כספית ע"ס 230,006 ₪ בסדר דין מקוצר של התובעת שבכותרת נגד ששת הנתבעים שבכותרת.

עניינה של התביעה בחוב כספי בעיקר בגין אי-תשלום סך של 228,576 ₪ שנוגע לדמי ניהול בתקופה שמחודש אפריל 2016 ועד חודש מרץ 2019 לגבי שתי חנויות שהופעלו בתחנה המרכזית החדשה בת"א, וגם בגין אי-תשלום "עבור התקנת גלאים בסך 1,430 ₪" (כתב התביעה גופו אינו מיפרט את תקופת ואת תחשיב החוב אלא מפנה לתדפיסים רלוואנטיים המצורפים אליו).

הדיון הוקלט בהקלטה רגילה מטעם הנהלת בתי המשפט (לא בפרויקט תעוד דיונים), וביום 30.8.2023 הוטמע פרוטוקול הדיון (להלן – "פרוטוקול ההוכחות").

...

שאלת הקטנת הנזק על בסיס ניתוח של מכלול הטענות והראיות, לא שוכנעתי לקבל את טענת הנתבעים כי התובעת לא עמדה בנטל הקטנת הנזק באופן השולל ממנה את הזכות לתשלומו.

שוכנעתי כי התובעת כן פעלה לאורך כל הדרך (גם אם לא במלוא המרץ האפשרי) במטרה להתריע על קיום החובות הכספיים הרלוונטיים ובטרה לגבותם: הוכח שהתובעת הגישה תביעה קודמת בגין אי-תשלום חוב דמי ניהול [אותה תביעה שנסתיימה בהסדר גישור בלתי שנוי במחלוקת - בת"א (שלום ת"א) 65163/04]); הוכח כי התובעת שלחה ומסרה לנתבעים לפחות שני מכתבי התראה רלוונטיים; ומשאלה לא הביאו לסילוק החובות ומשנצברו חובות נוספים הוגשה התביעה שבנדון (יוזכר כי החוב הסופי מושא התביעה הינו גם בגין תקופה מאוחרת לאחר הגשת התביעה בשנת 2019).

יישום הלכה זו במקרה שלנו מוביל למסקנה מתחייבת לדעתי, לפיה הנתבעים, כנושים של החייבים העיקריים (צ"ג 2-1), הפרו את חובת תום הלב כלפי הערב, צ"ג 4.