תביעה כספית בגין אי פרעון שיקים עבור שירותי קידום עסקי ברשתות

זאת ועוד, טענה כי סוכם בין הצדדים גם על שירותי קידום ברשתות החברתיות, והתובעת התחייבה זה מכבר בשל כך בפני צדדים שלישיים.

על פי סעיפים 10-11 להסכם ההיתקשרות הנתבע אינו יכול לבטל את ההיתקשרות ו/או לקבל החזר כספי- "לא ניתן לבטל את ההיתקשרות לאחר שהלקוח אישר אותה אלא בהתאם לאישור החברה בכתב ומראש או בהתאם להוראת דין ככל וקיימת בעיניין בלבד, ככל ויעשה ביטול כלשהוא על ידי הלקוח בנגוד לקבוע במסך זה, הרי שיהיה חייב מלוא תקופת ההיתקשרות בין הצדדים". כן מצוין בהסכם ההיתקשרות כי "ידוע ללקוח כי בכל מקרה לא יהיה החזר כספי בגין ההזמנה שביצע בשל התחייבות החברה לצדדים שלישיים וכמו כן לא ניתן לבטל את ההסכם בשום שלב שהוא". הנתבע מנגד, מבקש לדחות את התביעה.

ואולם, גם אם יש ממש בטענות הנתבע לכשלון תמורה מצד התובעת, וטענה כי ההסכם לא חתום ולחלופין הסכם היתקשרות שאינו מחולק לתשלום לפי שלב (ומשכך מדובר בטענה לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב ועל כן, טענה בדבר רשלנות או ליקוי בשירות או טעות בשקול דעת איננה בבחינת כישלון תמורה חלקי קצוב, באשר היא צריכה הערכה, בירור שיעשה בראיות) – הרי מקום בו מדובר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, הרי שזוהי טענה שאינה מהוה הגנה לחייב בפני תביעה לפירעון שטר (שלום לרנר דיני שטרות בעמ' 295).

אולם, הוא שולח ביום 11.1.2016 מייל לפיו הוא מבקש להקפיא את העניין בנתיים (ביודעין כי השיק ניתן ליום 15.1.2016, וסמיכות הזמנים אף היא מחזקת את הטענה כי כן היתקשר בעיסקה משמסר את פרטיו ואת השיקים לשלם תשלום עבור העסקה מסר כשלושה שבועות קודם לכן אולם בתשלום נדחה ומספר ימים בודדים לפני מועד הפירעון).

הוא לא טוען כנגד ההסכם שלא צורפו התנאים בדבר קבצי המקור והדומיין אלא "אני לא רוצה לחתום על החוזה כרגע. אני לא מעוניין כרגע באתר. אני צריך לעשות שעורי בית לגבי תקציב ומה אני צריך שיהיה לי באתר. אני רוצה להיות בטוח לפני שאני מבצע תהליך הקמה של האתר. אבקש לא להפקיד את הצ'קים. אני גם אבטל אותם ליתר בטחון". רוצה לומר, כי הוא מתחרט לא בשל פגם בהסכם מצד התובעת או בשל הטעה אלא כי הוא מבין שמדובר בעיניין מורכב יותר עבור העסק שלו והוא לא יודע אם הוא רוצה להכנס לתהליך הזה.

...

ראשית, כי יסוד ההסכמה להתקשרות בחוזה נעדר לחלוטין - במובן זה ש"קיים שוני קיצוני בין המסמך שהחותם האמין כי עליו חתם לבין המסמך שעליו חתם למעשה" – דבר שאינו מתקיים במקרה דנן משום שבסופו של דבר התובעת הסכימה לתנאי שצירף הנתבע בכל הנוגע לשמירת קבצי המקור, כאמור.

לא שוכנעתי כי זהו המקרה בו יש להחיל דוקטרינה זו. מכל מקום, בנסיבות אלו, איני סבורה כי יש לפצות את התובעת בפיצויי ציפייה או בפיצויי הסתמכות, אולם כן סבורה שיש לפצות אותה על הפרת תנאי ההתקשרות.

סך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 4356 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ח' אדר א' תשע"ט, 13 פברואר 2019 ת"ק 64333-11-17 דואר נ' המרכז הישראלי ל.ע. ברשת בע"מ מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע התובע עודד דואר הנתבעת המרכז הישראלי ל.ע. ברשת בע"מ פסק דין

התובע היתקשר עם הנתבעת בהסכם לבניית אתר אינטרנט בעלות 3,799 ₪ ולקידום עסקו בפייסבוק בעלות 9,480 ₪ לשש יחידות (חשבונית והזמנת עבודה מיום 23/3/17, נספח לכתב התביעה).

התובע טען כי מספר שבועות לאחר ההיתקשרות הודיע לנציג הנתבעת, מר רן, כי אינו מעוניין באתר, ובמשך ארבעה חודשים ביקש דיווח כמה כסף הופקד לפירסום בפייסבוק, ולא נענה.

ההגנה הנתבעת טענה כי התובע קיבל את השרות, עליו שילם מחיר מופחת במבצע, אף חילל צ'קים שמסר, ותביעתו מופרזת, חסרת בסיס ונועדה להקדים את הגשת התביעה על ידי הנתבעת.

התובע אף פרע רק תשלומים בסך 11,110 ₪, אך תובע את מלוא סכום העסקה.

הפעם הראשונה בה עלתה השאלה בעיניין הנה בדוא"ל מיום 26/9/17: "רן שלום, אני מבקש ממך לקבל גם פירוט של התשלומים שנעשו עבור הצירוף המנצח לטובת פירסום בפייסבוק בששת החודשים האחרונים אמרת שזה אפשרי". הסיכום הנו כי התובע לא הוכיח את תביעתו, או איזה מחלקיה, ולא עלה מהראיות שהגיש כי ביטל את ההיתקשרות או איזה מחלקיה מיום ההיתקשרות 23/3/17, ועד אי כיבוד הצ'ק הראשון, 15/8/17.

...

לאחר ששמעתי את העדים, אני קובעת כי התובע לא הוכיח תביעתו, ואילו הנתבעת הוכיחה כי קיימה את התחייבויותיה לפי ההסכם, והתובע הוא שהפר את התחייבותו וחילל שני תשלומים בסך 4,444 ₪.

משנקבע כי התובע לא הוכיח את תביעתו לעניין הפרת ההסכם על ידי הנתבעת, אין צורך לדון בכך שלא הוכיח את נזקו, הנטען עקב כך. גם התביעה להשבת מלוא סכום העסקה, אף שהתובע לא שילם את מלואו, ועוד סכום מופרז של עגמת נפש, מעידה על ניהול הליך משפטי שלא בתום לב. התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ₪.

הנתבע לא הציג דו"חות המפרטים את שעות הטלמרקטינג שבוצעו עבור כל תובע וטען "אני יכול לשלוח אותו לבית משפט... אתה מחפש לתפוס אותי בדברים שאני לא עו"ד" (עמ' 169, ש' 7), מתי בוצעו השיחות, על ידי מי, מה היה תוכנם ומה היתה התוצאה; הנתבע נימנע מלהציג צלומי כתבות או פרסומים ספציפיים בקשר עם התובעים ואף לא הציג צלומי 'דפים' שבנה ברשתות החברתיות.

מר טריגר העיד כי התרשם מנציגיו של הנתבע ונתן בהם אמון, ולכן לא דאג להעלות את כל התחייבויות על הכתב, לרבות עניין הבאת קבוצות מאורגנות ועליה גדולה במחזור הכספי של העסק, והוא אינו זוכר אם נציגת הנתבע הבטיחה להעלות את הדברים על הכתב, כפי שהעידה התובעת 1 (עמ' 39 לפרוטוקול ש' 18-23, עמ' 40 ש' 1-8).

לאור האמור, עותרת התובעת בכתב התביעה להשבת הסך של 13,800 ₪, בגין 6 שיקים שנפרעו, לאסור גביית 4 שיקים נוספים שבידי הנתבע בסך של 9,200 ₪ ולהשיבם לידיה (לאחר שהנתבע השיב 2 שיקים), פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪, עלות ביטול השיקים בסך של 104 ₪ ועלות יעוץ משפטי בסך 1,000 ₪.

שירותי אינטרנט- בניית אתר ופירסום ברשתות החברתיות: בתצהירה טוענת התובעת כי באתר האנטרנט שהוקם לה, לא נעשה קידום מכירות והאתר, כמו גם עמודי הרשתות החברתיות, ניבנו באופן רשלני ובלתי מקצועי, תוך שימוש בנסוח עילג ופירסום תמונות שלא תואמות את העסק.

תובע מס' 12- נתי אנטולי זיקייב התובע מס' 12, מורה לפיתוח קול באולפן הקלטות וזמר המופיע באירועים שונים תחת שם הבמה "נתי גייל". ביום 11.1.15 חתם הנתבע 12 על הזמנה מס' 0974 (נספח כא' לתצהיר התובע מס' 12), ולפיה, תמורת תשלום הסך של 18,000 ₪, יספק לו הנתבע את השירותים הבאים: בניית ואחזקת אתר בין התאריכים 11.1.15- 11.1.16, תוך שצוין כי "אתר קיים תוספת רוסית שפה+קידום"; רשתות חברתיות פייסבוק ואדנוקלסניקי לתקופה שמיום 11.1.15 ועד 11.1.16 ; 180 שעות טלמרקטינג, 4 שעות ביום; תחת שירותים נוספים והערות נכתב – "כתבה קיימת צריך לפרסם באתר + בלוג" וכן, "אנו מתחייבים להביא לנטי 4 אנשים תוך 45 ימים". בעקבות היתקשרות הצדדים, שילם התובע 12 לנתבע את הסך של 18,000 ₪ ב-12 תשלומים.

...

ביחס לזה האחרון, הרי שפרופיל העסק של התובעת 8 נחסם בה ואני סבורה כי מקום בו התחייב הנתבע לתת שירותים בנוגע לעמוד העסק של התובעת ברשת, במשך 4 שעות ביום לאורך שנה, לא ניתן לקבל טענתו כי אינו אחראי על תחזוקה שוטפת של הדף.

יצוין כי הנתבע לא הכחיש ההתכתבויות, והמסקנה בדבר ביטול, בשל טיבם ואיכותם שירותי הנתבע עולה גם מתרגום ההתכתבות על ידי הנתבע עצמו בסעיף 118 לתצהירו.

סוף דבר: תביעות התובעים מתקבלות בחלקן, כמפורט לעיל בעניינו של כל תובע.

לפניי תביעה שטרית, המתנהלת בסדר דין מהיר, שעניינה אי פירעון שיק בסך 7,651 ₪ שמשכה הנתבעת לפקודת התובעת עבור הקמת אתר אינטרנט עסקי ושירותים נלווים.

עיקר טענות הצדדים התובעת היא חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי אינטרנט שונים לרבות בניית וקידום אתרים ושירותים נלווים.

ניתן היה לצפות כי גרסת הנתבעת תמצא ביטוי כלשהוא במסמך בכתב, אך לא הוצג מיסמך כאמור ואף לא קבלה עבור השיק הרשום בה נסיבות פירעון השיק; השלישית, לא רק שלא הוצג מיסמך התומך בגירסת הנתבעת, אלא שחשבונית המס וחשבונית העסקה אשר מתייחסות למתן זכוי בשובר שווה ערך כסף (בלבד) במקרה של הפסקת היתקשרות - מדברות בעד עצמן וסותרות את גרסת הנתבעת כי השיק ניתן על תנאי; הרביעית, הנתבעת לא זימנה למתן עדות את מר אמנון שהיה הנציג מטעמה בהתקשרות מול התובעת ועניין זה של אי הזמנת עד יש לזקוף לחובתה, כפי שציינתי בסעיף 42 לעיל; החמישית - העובדה כי השיק ניתן כשיק דחוי אינה מביאה למסקנה כי מדובר בשיק על תנאי מאחר ומדובר בהתקשרות עסקית בין שתי חברות וסביר להניח כי תנאי התשלום בעיסקאות עסקיות יהיו בתנאי שוטף + 30 או 60 ואף 90 יום.

בהתאם להלכה הפסוקה במקרים שבהם ניתן להוכיח את הסכום הנתבע באופן מדויק, מוטלת על התובע חובה להוכיח לא רק את עצם קיומו של החוב, אלא גם את סכום החוב, כך שאפילו אם הוכיח התובע קיומו של חוב, ככל שלא הוכיח את סכומו - תדחה תביעתו [ראו: תא"מ (עכ') 66945-01-18 המרכז הישראלי ל.ע. ברשת בע"מ נ' לוין (29.02.2020) והאסמכתאות המצוטטות שם].

...

סוף דבר לאור האמור והמקובץ לעיל, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות המיוחדות של התיק וחרף התוצאה אליה הגעתי ולאחר שבחנתי התנהלות הצדדים לא מצאתי לעשות צו להוצאות ואני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

מאחר ובתיק מופקד ערבון כספי על סך 1,500 ₪ על ידי הנתבעת, אני מורה על החזרת הערבון והעברתו על פירותיו לטובת הנתבעת באמצעות ב"כ הנתבעת.

לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעניינה אי פירעון שיקים של הנתבע בסך של 25,740 ₪ בגין עבודה לקידום עמוד פייסבוק עסקי ופירסום ברשתות, אשר סופקה על ידי התובעת לנתבע לפי הזמנתו.

לטענת הנתבע, לאחר שקבל מנציג התובעת פירוט פעולות השיווק ושרותי הפירסום שהוצעו לו כמפורט בסעיף 11(ז) לכתב ההגנה, סוכם בין הצדדים להיתקשר בהסכם לקבלת שירותי פירסום וקידום בפייסבוק במשך שנה כאשר התקציב החודשי עומד על סך 2,000 ₪ + מע"מ, המורכב מ- 1,000 ₪ עבור מימון הפירסום ברשתות, ו- 1,000 ₪ עבור דמי שירות לתובעת.

מאחר ולא ניתן להעריך את שווי העבודה שבוצעה בהיעדר היתייחסות מפורשת לשלבי התשלום בטופס הזמנת העבודה, ולאור אי צירוף חוות דעת מטעם הצדדים ואי צירוף מיסמכי תעוד השקעה כספית והוצאות מטעם התובעת, ראיתי להעריך את העבודה שבוצעה בנסיבות העניין לפי הוראת סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) אשר קובע כי "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה" ולפי עקרונות ההלכה הפסוקה כפי שהתוו בע"א 136/92 ביניש נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993)).

...

לפיכך, ומאחר ושיק אחד נפרע בטרם הגשת התביעה ובשים לב לכך שלא הוגשה תביעה של הנתבע נגד התובעת להשבת הכספים ששולמו, אני קובע כי יש לחייב את הנתבע בפרעון שיק נוסף.

סיכום לאור האמור והמקובץ לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת, בנוסף לשיק שנפרע, סך של 2,340 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ביום 02.01.2018 ועד היום.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת אגרות בית משפט בסך 753 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.