הנאשם 1 בן 56, נשוי ואב לשתי בנות בגירות.
לאחר שהשלים 12 שנות לימוד ושירות צבאי, נתן ידו בעסקים שונים, ביניהם שיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, יבוא אישי של מכוניות, שיווק תכשיטים ועוד.
במהלך תקופה זו פתח עם שותף חנות לבגדי נשים, ומשהסתבך בחובות, לאחר ששותפו מעל וברח, נאלץ להפסיק את לימודיו והקדיש כל זמנו לעסקיו.
בשל הקושי בגילוין של עבירות אלה, הנזק הנגרם לכלכלת המדינה ולקופה הציבורית, ופגיעתן הקשה בעקרון השוויון בנשיאת נטל חובות המס, על מדיניות הענישה לשקף הרתעה מספקת, ועל ההיבט הצבורי להכריע כל היבט אישי.
ב"כ המאשימה טוען כי אף שבכתב האישום ננקבו מחזורי ההכנסות של הנאשמים על פי הקף ההפקדות הכספיות בחשבונות הבנק בהם פעלו, ולא סכומי המס שהושמטו, אין לכך במקרה דנן משמעות רבה, לאור פעילות הנאשמים בהסתרת עצם פעילותם העסקית מעיני רשויות המס, על פני תקופה ממושכת ובאופן שיטתי.
יצוין לעניין זה כי המתלוננים, בני הזוג אריאלי, הגישו תביעה אזרחית בסדר דין מקוצר נגד הנאשם 1 ואחרים, וביום 1.11.04 נפסק לזכותם, לאחר שהנאשם 1 לא הגיש בקשת רשות להתגונן, סך 506,240 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ברם, עד היום שילם הנאשם 1 בגין חובו סכומים זעומים בלבד ונכון ליום 4.9.07, עומד חובו למתלוננים ע"ס 706,815 ₪.
...
לאור כל האמור לעיל, טוענת המאשימה כי רמת הענישה שנקבעה בהסדר הטיעון חורגת לקולא מרמת הענישה הראויה והמקובלת.
נוכח כל האמור לעיל, ולאחר שנתתי דעתי גם לעונשים שהושתו על נותני שירותי מטבע אחרים שפעילותם העבריינית נחשפה בפרשת "יועץ סתרים", בשים לב לעבירות בהם הורשעו, הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
הנאשם מס' 1:
מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 9 חודשים.
באשר לנאשם 1 – הנני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 30.12.07.
באשר לנאשם 3 – הנני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 15.11.07.