תביעה כנגד רו"ח נדחתה על ידי בית המשפט העליון בגין רשלנות מקצועית

במהלך ישיבת הוכחות שניה, נחקרו מר אחמד איאד – רו"ח של התובע, הגב' כהן, מר חנן מוסקוביץ', שמאי מטעם הנתבע, (בגין רכב הניסאן), מר זכאי (מי שאצלו אוחסנו הרכבים ומי שערך שמאות בגין משאית המרצדס, הגרור הראשון, משאית הוולבו, והגרור השני), והנתבע.

לא נידרש אישור הגורם הממונה להגשת תביעה כאשר מדובר בכונס נכסים שמונה על ידי רשם ההוצל"פ. ור' בעיניין זה ע"א (ת"א) 17644-02-22 מוטי ריף נ' דרור יוסי, שם אוזכר האמור בספרם של עודד מאור ואסף דגני "על כונס הנכסים" (2015) (להלן: "ע. מאור וא. דגני") בעמ' 172-173, כדלקמן: "מי שניפגע מפעילותו של כונס נכסים רשאי לבחור, לצורך קבלת פיצוי, מתוך מספר מסלולים בהתאם לאופי החובה שהופרה: 1. הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל לחייב את כונס הנכסים בנזק שניגרם (סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל). מסלול זה מיועד רק למקרים שבהם הפר כונס הנכסים את אחת החובות המנויות בפרק ה' לחוק ההוצאה לפועל... 2. הגשת תביעה נגד כונס הנכסים בבית משפט המוסמך לכך: אם כונס הנכסים הפר חובה מהדין הכללי – עילות חוזיות, נזיקיות, עשיית עושר ולא במשפט... הגשת תביעה נגד כונס נכסים בהוצאה לפועל אינה טעונה אישור מוקדם של רשם ההוצאה לפועל. זאת בנגוד להליכי חידלות פרעון, שבהם יש לבקש היתר מבית משפט של חידלות פרעון בטרם הגשת תביעה אישית נגד בעל תפקיד". אם כן, ולאור האמור לעיל, הנתבע לא הוכיח כי על מנת להגיש התביעה דנן, נידרש היה התובע לקבל את אישור רשם ההוצל"פ. אציין כי בעיניין גרנות נקבע, כי יש לנהוג בריסון ובזהירות יתר בבוא בית המשפט לאשר תביעה כנגד כונס נכסים, ואלו הדברים, אשר יפים גם לעניינו: "הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד עשויה אמנם להמחיש לבעל התפקיד את גודל האחריות המוטלת על כתפיו ולתמרץ אותו לנהוג בזהירות ובשיקול דעת, אולם עם זאת, קיימים שקולי מדיניות כבדי משקל המושכים לכיוון של ריסון וזהירות יתר בבוא בית המשפט לאשר תביעה אישית כנגד בעל תפקיד. מעבר לנזק הכספי, לאפשרות ההשפעה על גובה פרמיית הביטוח המקצועי שהוא משלם ולפגיעה בשמו הטוב של בעל התפקיד, ניתן להצביע על שיקולים מהותיים שונים, וביניהם, חשש מהרתעת יתר... חשש מזהירות יתר ורתיעה מוגזמת מנטילת סיכונים... חשש מפני הצפה של תביעות אישיות ותביעות סרק; וחשש להכבדה על עבודתו של בעל התפקיד, אשר יאלץ להשקיע את מרצו וזמנו בהתגוננות מפני תביעות בחזיתות רבות" (ור' בעיניין זה גם מאור ואסף דגני, עמ' 178-180).

וראו מה נקבע שם: "נראה כי אין צורך להכביר מילים באשר למעמדו של כונס הנכסים, תפקידו והחובות המוטלות עליו. ממושכלות ראשונים נדע כי הכונס הנו פקיד/קצין בית משפט ועושה דברו הנכנס לנעלי החייב, ומתפקידו לדאוג לנכס שתחת חסותו, לשמור עליו, לנהל אותו, לממש בתשואה המקסימלית, ולסלק את החוב אשר להבטחתו שועבד. הכונס, כמו ממלא תפקיד אחר, צריך למלא את תפקידו בהגינות ובמקצועיות הנדרשת, ואם יתרשל בתפקידו – יחוב בנזיקין בגין התרשלות זו". ובהמשך: "...משהחזקה בנכס מקרקעין מופקעת מידי בעליו החוקיים ועוברת לחזקת הכונס מכוח צו הכנוס, חייב הכונס לשמור על הנכס ולהגן עליו מפני ניזקי טבע או מפני מסיגי גבול וגנבים למיניהם. בעניינינו הכונס קיבל לידיו נכס חדש...במקום לנקות את המבנה, לתקן את הפתח בגג, להקפיד על נעילה הרמטית של המבנה...ולמכור אותו למרבה במחיר...הוזק המבנה ע"י הכונס במשך 7 שנים...הטענה לפיה אין זה מתפקידו של הכונס לשפר את מצב המבנה ולהשביחו אינה ממן העניין שהרי טרוניית התובעת מיתמקדת בהפקרת המבנה ובבזיזתו ע"י גנבים, ולא באי העלאת ערכו..." (על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון הנכבד, על ידי הכונס וכן הוגש גם ערעור שכנגד.

"משהוגשה תלונה כנגד התובע באמתלה כי גנב את רכביו שלו עצמו, סירבה חברת הביטוח לשלם את כספי הביטוח לתובע, מטעמים ברורים. עוד טענה המבטחת כי מאחר והרכבים הועברו למשמורת כונס הנכסים, פקע הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה". (הדגשה שלי – הח"מ), (וראה גם סעיף 44 לכתב התביעה), לכתב התביעה צורף גם מכתב דחיית התביעה ע"י הפניקס, בו פורטו הנימוקים לדחייה, וביניהם הנימוק כי התביעה נדחית שכן הרכבים נתפשו קודם לגניבה על ידי הנושה ושכן נגנבו עת היו במשמורת של קבלן ההוצאה לפועל מטעם נושים של התובע (ראה בעיניין זה פירוט לעיל).

...

הנתבע הגיש כנספח לכתב ההגנה, הסכם הסדר חוב מיום 22.02.12, לפיו גובש הסדר עם התובע, כדלקמן: מלוא החוב של התובע לבנק הינו 531,947 ₪, כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד; לצורכי פשרה, ולפירעון סופי ומוחלט, ישלם התובע לבנק סך של 511,515 ₪, בשני תשלומים: תשלום ראשון ע"ס 35,000 ₪ עד ליום 22.02.12, תשלום שני ע"ס 476,515 ₪ עד ליום 27.02.12.

סיכום אני מורה לנתבע לשלם את הסכומים כדלקמן: 177,720 ₪, בתוספת הצמדה וריבית ממועד גניבת הרכבים, היינו מיום 28.02.12.

30,000 ₪ הנתבע ישיב לתובע את אגרת בית המשפט בצירוף הצמדה כדין מיום התשלום התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הנ"ל תוך 30 יום מעת דרישה.

עוד קבעתי כי מאחר שהתובעים מבקשים למקד טענותיהם רק בטענה כי המדינה התרשלה באיסוף הנתונים והעובדות קודם לקבלת ההחלטות, יש לאפשר להם להמשיך בתביעה רק בכל הנוגע לטענה זו. הוספתי כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמדינה לטעון כנגד אחריותה לניזקי התובעים.

עוד הדגישו בתי המשפט כי "אין שויון מתמטי בין סמכות סטאטוטורית לבין חובת זהירות ברשלנות, אך קיומה של הסמכות היא שיקול רב ערך בגיבושה של המדיניות המשפטית העומדת ביסוד חובת הזהירות" (דברי השופט א' ברק בע"א 862/80 עריית חדרה נ' זוהר, פ"ד ל"ז (3) 757, 765 (1983)).

עוד נזכיר את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45 (1994), שסייג את אחריות המדינה בנסיבות של הפעלת שיקול הדעת, ועל כן מקובל לכנותו כ"חריג שיקול הדעת" (ראו י' גלעד, דיני נזיקין - גבולות האחריות, כרך ב', עמ' 1066 (2012)).

עם זאת, דומה שבתי המשפט חזרו והדגישו כי יזהרו מלהתערב בהחלטות של רשות מינהלית בהפעלת שיקול הדעת המסור לה, בדרך של הטלת אחריות בנזיקין, על פי העקרון, שאין זה ראוי שבית המשפט יעמיד את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי של הרשות (ראו ע"א 2394/18 פלונים נ' משטרת ישראל, פסקה 7 (10/4/2019), וכב' השופט מינץ בע"א 6313/19 רשות ניירות ערך נ' שמואל (11/4/2022)).

ניתן לסכם ולהבהיר כי "חריג שיקול הדעת" אינו מקים חסינות לרשות מפני הטלת אחריות בשל התרשלות, אולם לעובדה שההחלטה המזיקה התקבלה במסגרת הפעלת שיקול הפעלת המסור לרשות, תהא משמעות בקביעה האם יש מקום להטלת אחריות.

כך בבג"צ 3975/95 קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(5) 459, 493 (1999) אומר בית המשפט: בבואו לבחון את שאלת תקינות הליך קבלת ההחלטות על-ידי הרשות, על בית-המשפט להביא בחשבון את סוג ההחלטה, את טיבו של הגוף המחליט, ובהתאם לכך יבחן את השאלה אם נתקיים הליך הולם וסביר של קבלת החלטות.

לכאורה די בקביעה כי ההחלטות להוספת מכסות ייבוא אגסים בפטור היו סבירות וכי לא הוכחה התרשלות בקבלתן כדי להביא לדחיית התביעה.

המומחה סבר כי ניתן להעריך את כמויות האגסים שנקטפו על ידי כל תובע בהתאם לשטחי המטעים שלו והעריך כי לכולם נגרם הפסד שנע "סביב" 2.5 ₪ לכל ק"ג (עמ' 6 לחוות הדעת).

עוד מתברר כי רו"ח לוגסי ערך השוואה בין מה שהגדיר כ"תמורה נטו", כלומר "המחיר שנמכר על ידי בתי האריזה בנכוי כל ההוצאות של בית האריזה" (עמ' 67, שורות 2-1).

...

סוף דבר לאור כל האמור עד כה, מתחייבת המסקנה כי דין התביעה להידחות.

על כן, אני דוחה את התביעה.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות ההליך בסך כולל של 50,000 ש"ח. ניתן היום, י"ב אלול תשפ"ג, 29 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.

חרף זאת הסחבת נמשכה ובדיוק כפי שחששה והתריעה רוטמנס, הוגשה ביום 27/1/16 בקשה לצוו הקפאת הליכים מטעמה של כפריס שאושרה על ידי בית המשפט ביום 8/2/16.

ביום 2/7/19 היתקיים הדיון הראשון בתובענת רווה-רביד, ובהמשך להחלטת המותב אליו נותב התיק (כב' השופטת ר' פינצ'וק אלט) והחלטת נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת א' חיות מיום 16/9/19 (בש"א 5792/19) – הועבר התיק למחוז מרכז ובהמשך נותב לטיפולי.

יפים בעיניין זה הדברים שהוטעמו ברע"א 8005/08 קבוצת גיאות בע"מ (לשעבר פאפאגאיו שירותי מזון בע"מ) נ' תפעול בע"מ [פורסם במאגרים] (8/3/09)): "סבורני כי מעמדו של מומחה מטעם הבורר דומה למעמדו של מומחה מטעם בית המשפט. השניים אמורים לגבש חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית במטרה לסייע לבית המשפט או לבורר לבסס את ההכרעה על בסיס מידע שלם, מקיף, מדויק ואמין ככל הניתן." בתוך כך, יש לדחות כל טענה מצד רוטמנס שיש בה להפחית ממעמד זה של רו"ח גולדשטיין כמומחה ולשוות לו אופי של "תפקיד טכני" (כפי שנטען בסעיף 2 לסיכומיה מיום 23/11/21).

בפסק הדין המנחה שניתן בע"א (מחוזי – ת"א) 43639-03-14 מ.ע.ג.ן. - יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' ליפה אלירם [פורסם במאגרים] (26/2/15), דן בית המשפט בעירעור על החלטת בית משפט השלום (שסיווגה לאור תוצאתה כפסק דין) במסגרתה נדחתה על הסף תביעה כנגד שמאי שערך חוות דעת בעיניין שווי זכויות בנכס.

כב' השופט צ' זילברטל מצא לדחות את בקשת רשות העירעור, ועל אף שהבהיר כי הוא מותיר בצריך עיון את "הסוגיה כבדת המשקל שעניינה האפשרות לתבוע מומחה מטעם בית המשפט על רשלנות בהכנת חוות דעת", מצא לעמוד על שקולי המדיניות המנחים את בית המשפט בואו לידון בסוגיות מסוג זו שלפני וכך הטעים, בין היתר, בעיניין זה: "אכן, הגשת תביעה נגד מומחה מטעם בית המשפט היא, לכל הדיעות, מהלך הטומן בחובו שלל בעיות, עד שקיימת דיעה שלפיה אין להתירו ויש להקנות למומחה חסינות מפני תביעה [...] אך גם אם לא תשלל האפשרות האמורה, נראה כי יש לנקוט בעיניין זה בריסון ובזהירות מרובה ולאפשר זאת רק במקרים מתאימים.

...

הנני מורה למזכירות להפיק חיוב אגרה אשר שיעורו יעמוד על תביעה כספית רגילה על סך 175,510 ₪ ויכלול את שתי המחציות (ומובן כי סכום האגרה ששולם בפועל במועד הגשת התביעה יקוזז מחיוב זה).

תביעת רוטמנס (ת"א 5985-01-20) כנגד רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד, נדחית.

כן, נדחית ההודעה לצד שלישי שהגישו רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד כנגד רו"ח עופר מנירב.

תנאי השרות של פייסבוק, שהנם החוזה הקובע בין פייסבוק לבין המשתמשים, קובעים שפייסבוק לא תישא באחריות כלפי המשתמשים בגין רשלנות רגילה (סעיף 4.3 לתנאי השרות).

על פי הילכת בית המשפט העליון, אין די בקירבה משפחתית או מקצועית בין המבקש לבא כוחו, על מנת לשלול את הולמות הייצוג.

כך נקבע בעע"מ 980/09 מנירב- רו"ח נ' מדינת ישראל- משרד האוצר (נבו 6.9.2011): "אין להעמיד דרישות מחמירות מדי לעניין מידת השיכנוע, משום שאלה עלולות להטיל על הצדדים ועל בית המשפט עומס יתר בבירור הנושא המקדמי, דבר העלול לגרום להתמשכות המשפט, לכפילות בהתדיינות ולרפיון ידיים של תובעים ייצוגים פוטנציאליים. מאידך, מידת הוכחה קלה מדי עלולה לפגוע בנתבע שייאלץ לעמוד בהוצאות כבדות של ההליך, ואף להביאו להסכם פשרה גם בתביעה אשר אין בה ממש. כך גם עלולים להפגע הפרטים שייוצגו על ידי הקבוצה ואשר דחיית התביעה תיצור מעשה בית בית דין לגביהם ותחסום אותם מלהגיש את תביעתם האישית באופן מבוסס יותר [...]" על מנת להשתכנע שקיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, נידרש בית המשפט להכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה היטב – משפטית ועובדתית - אם מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית.

אשר לטענות הקשורות לחשבונו העיסקי, קביעת בית המשפט העליון בעיניין בן חמו חלה בעיניין זה. על כן, על המבקש היה לטעון את טענותיו ביחס לחשבונו העיסקי על פי דין קליפורניה, ומשלא עשה כן, אף לאחר שנטענה טענה זו על ידי המשיבות בתשובתן, אני דוחה את הטענות של המבקש באשר לחשבון העיסקי.

טענותיו אינם אלא להתרשלות מצד פייסבוק במניעת פגיעה בפרטיותו על ידי אחרים - עילה שדנתי בה לעיל.

בנוסף להוצאות שקבעתי לעיל בגין הבקשה כנגד פייסבוק אירלנד, ישלם המבקש לפייסבוק הוצאות משפט בסך 17,550 ₪, ועוד עלות חוות דעתו של ד"ר סמולנוף כפי שתוכח על ידי המשיבות בבקשה נפרדת שתוגש, אם תוגש עד יום 25.7.22.

...

אני דוחה את טענת המבקש שלאור פערי הכח והמידע שיש בין הצדדים, יש להעביר את נטל הראיה לפייסבוק.

גם בכך יש פגם בייצוג הולם (רע"א 4363/17 נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' שגב ירון (נבו 24.08.2017) לפיכך, אני קובע שלא התקיים התנאי לפיו עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה, הן משום שאין למבקש עילת תביעה אישית כלפי המשיבות והן משום שלא התקיימו כל התנאים לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

בנוסף להוצאות שקבעתי לעיל בגין הבקשה כנגד פייסבוק אירלנד, ישלם המבקש לפייסבוק הוצאות משפט בסך 17,550 ₪, ועוד עלות חוות דעתו של ד"ר סמולנוף כפי שתוכח על ידי המשיבות בבקשה נפרדת שתוגש, אם תוגש עד יום 25.7.22.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1803/20 ע"א 1897/20 ע"א 3498/20 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא המערער ב-ע"א 1803/20 וב-ע"א 3498/20; והמשיב ב-1897/20: עו"ד אריה הבר נ ג ד המשיב 1 בע"א 1803/20 וב-ע"א 3498/20; והמערער 2 ב-ע"א 1897/20: דני (דריוש) שיליאן המשיב 2 ב-ע"א 1803/20 וב-ע"א 3498/20; והמערער 1 ב-ע"א 1897/20: יוסף שיליאן ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.1.2020 ומיום 1.4.2020 בת"א 39686-07-15 שניתן על ידי כב' השופט א' בכר בשם המערער ב-ע"א 1803/20 וב-ע"א 3498/20; והמשיב ב-1897/20: עו"ד בת-שבע אדיב; עו"ד מרב אלייא בשם המשיבים]: עו"ד רון ישעיהו ][]פסק-דין

בגדר פסק הדין התקבלה תביעה לפצוי בגין רשלנות מקצועית שהגישו האחים דני ויוסף שיליאן (להלן ביחד: שיליאן) נגד עורך הדין אריה הבר, ששמש כבא-כוחם בתקופה הרלוואנטית (להלן: עורך הדין הבר או המערער).

לשם בדיקת שעורי החוב מינה בית המשפט מומחה מטעמו, רו"ח נתן יזרלביץ (להלן: יזרלביץ).

בעזרתו הגישו ערעור על פסק הדין – אך לא על הפסיקתא – שנידחה על ידי בית משפט זה (ע"א 5340/07).

...

דינו של ערעור זה להידחות אף הוא.

כך, עיון בסעיף 3(יד) לחוות דעתו של יזרלביץ, בשורה השביעית לטבלה שם – מראה כי סכום החוב הסופי שהוצג בסעיף 4(ו) לחוות הדעת, בשורה השלישית לטבלה, כולל בתוכו לא רק את חוב ההלוואה אלא גם את חוב העו"ש. משכך כאמור דין הערעור על הפסיקתא להידחות.

סוף דבר: מוצע לחבריי כי נדחה את שלושת הערעורים.