מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כנגד החלטת פקידת התביעות שלא לשלם דמי פגיעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 11.10.21 דחה הנתבע את תביעתו של התובע, כדלקמן : "הרינו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי צואר, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
תמצית ההליך המשפטי התובע הגיש לבית הדין תביעתו כנגד החלטת פקיד התביעות שלא להכיר בפגיעתו בצואר כפגיעה בעבודה.
...
התנהלות זו של התובע מצטרפת למכלול האי הדיוקים שמצאנו בגרסתו עליהם עמדנו לעיל.
לנוכח האמור לא מצאנו כי התובע הצליח להניח תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה.
בהתאם לכך, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה מופנית כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 11.6.20 (להלן – ההחלטה).
בהחלטה נקבע שהארוע בעבודה מיום 4.2.20 לא גרם לנזק גופני ולאי כושר לעבודה ומשכך התובעת אינה זכאית לתשלום דמי פגיעה.
(12) התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.
...
על יסוד עמדת המומחה, אנו קובעים שהתובעת אינה זכאית לתשלום דמי פגיעה.
המומחה קבע שהליקוי (קרע בשרוול המסובב בכתף ימין) נובע בעיקרו מפגיעה כרונית, ושתאונת העבודה הובילה אך להחמרה זמנית בכאבים שהביאו את התובעת בסופו של דבר לבירור ומשם לניתוח ראשוני ולניתוח חוזר.
סוף דבר – התביעה מתקבלת והאירוע בעבודה מיום 4.2.20 יוכר כתאונת עבודה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה שהגישה התובעת בשם בעלה המנוח, מריו שקולניק ז"ל, כנגד החלטת פקיד תביעות בנוגע לחישוב בסיס השכר לצורך תשלום קצבת נכות למנוח.
למען שלמות התמונה ועל מנת להבהיר את הדרך בה חושבה קצבת המנוח, נוסיף כי בהחלטת פקידת תביעות מיום 15.2.16 נימסר מטעם הנתבע כך – "... במקרה שלפנינו לא שולמו דמי פגיעה מאחר ומדובר בתיק מחלת מיקצוע והתשלום לראשונה הוא בעצם מועד התחולה אשר נקבע על ידי הועדה הרפואית דהיינו 01/06/2014. חודשי רבע השנה הם: 3,4,5/2014 ובתאריך 16/08/2015 היתקבל מכתבך בדואר "רשום" בו ביקשת לחשב הבסיס לתשלום הגימלה לפי הנתונים הקיימים במערכת המל"ל. מבדיקה נמצא כי המבוטח אינו עובד מאז 1999 לפיכך אין שכר לחודשים הרלוואנטיים ובמקרה כגון אלה, נילקח שכרו ממקום העבודה האחרון בו עבד הנפגע שנה ברצף.
...
בהעדר התייחסות בעובדות המוסמכות לשנת 1997, ובשים לב לטענת הנתבע כי על מנת להטיב עם המנוח בסיס השכר חושב על פי ההכנסות בשנת 1998 הואיל ובשנת 1999 המנוח לא עבד באופן מלא, אנו דוחים את הטענה.
כן נדחית טענת התובעת לפיה הנתבע פועל בשרירותיות ובאופן שונה כלפי כל מבוטח.
נוכח כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה נגד החלטת פקיד תביעות על חישוב בסיס שכרו של המנוח באופן שגוי, לדעת התובעת, משום שאין כל הצדקה לחשב את בסיס השכר של המנוח בשנת 2002, ואף לגישת הנתבע, המנוח לא עבד בשנת 2005, שהוא המועד בו נקבע שהתקיימה הפגיעה.
הנתבע טען כי לא שולמו למנוח דמי פגיעה או קצבת נכות וחישוב קצבת התלויים נעשה בהתאם למועד פטירתו של המנוח ועל פי התקופה האחרונה בה הוא עבד.
...
שילוב הוראות סעיפי החוק שצוינו מביא לכלל מסקנה כי מאותו רגע שבו המבוטח אינו יכול לעבוד, בין אם בעבודתו ובין אם בעבודה אחרת, נולדת הזכות לקבלת "דמי פגיעה". מועד זה הוא "המועד הקובע" לעניין גיבושה של הזכות לדמי פגיעה.
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים שהובאו לפנינו, אנו סבורים כי דין תביעה זו בנוגע לאופן חישוב בסיס השכר – להידחות, מהנימוקים שלהלן.
בקציר האומר נוסיף כי עיון בנוהל הנתבע משנת 2016, שהחליף את הנוהל משנת 2003, אותו ביקשה התובעת לתקוף, בטענה כי הוא פוגע בזכויותיהם של מבוטחים רבים נוכח הקביעה של בסיס שכר שגוי, מעלה כי נוהל זה משקף נאמנה את המסקנות אליהן הגיע בית הדין הארצי בפסק דינו בעניין זרה, בעיקר בנוגע לצורך לשמור על רמת חייו של המבוטח ערב "המועד הקובע". גם בעניין שלפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי החישוב שעשה הנתבע על פי נהליו הפנימיים הוא מוצדק ותואם את הלך הרוח שנקבע בפסיקה בעניין זה. סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעב"ל (ארצי) 6593-10-19 נצחונית כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, 30.4.2020, נדון ערעורה של תובעת כנגד החלטת פקיד התביעות, לפיה בסיס שכרה לחישוב התגמולים המגיעים לה עקב החמרת הפגיעה בעבודה, הוא השכר ערב התאונה ולא השכר ערב תחילת הנכות.
בית הדין הארצי אישר את החלטת בית הדין האיזורי, והדגיש כי יש לבצע הבחנה בין תאונת עבודה, בה בסיס השכר הוא השכר עובר לתאונה, לבין מחלות מיקצוע, בהן בסיס השכר הנו עובר לתחילת הנכות (סעיפים 5-6 לפסק הדין): "הוראת סעיף 98(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ''ה-1995, מכוונת לכך שבסיס השכר הוא זה שהיה ערב התאונה ועליו עשויים היו להגיע למבוטח דמי פגיעה. המבחן אינו בתשלום בפועל של דמי פגיעה או גמלת נכות מעבודה. כבר נפסק כי "אין שוני לצורך העניין בין נפגע שנקבעו לו בתחילה 0% נכות בגין הפגיעה בעבודה לבין נפגע שנקבעו לו בתחילה אחוזי נכות גבוהים יותר ולאחר מכן התקבלה תביעתו להחמרת מצב. גם אם נקבעת נכות בשיעור של 0% זוהי נכות לצורך החוק ולצורך הזכאות העקרונית למענק או קצבה" (עב"ל (ארצי) 8305-07-10 המוסד לביטוח לאומי – שרונה כהן (26.9.11)).
...
לאור הודאה זו של התובע, לא מצאנו הצדקה לסטות מהקביעה בסעיף 98 לחוק ומהפסיקה לעיל.
עוד טען התובע כי יש להישען על תקנות הביטוח הלאומי, הקובעות כי יש לחשב את בסיס השכר על פי השכר המלא- חישוב בסיס השכר על ידי הנתבע אכן נעשה על פי השכר המלא, בהתאם לעבודת התובע באחים עובדיה, ומשכך לא מצאנו בטענה זו ממש.
סוף דבר התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו