תביעה ייצוגית: העדר כתוביות סמויות בשידורי ערוץ 1

הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור: צו עשה, אשר יחייב את המשיבות להוסיף כתוביות לתוכניות הספורט בשידור חי שפורטו בתוספת לחוק הכתוביות; פיצוי כספי לחברי הקבוצה עם מוגבלות חמורה בשמיעה בגין הנזקים הממונים, שהתבטאו במחיר ששולם ע"י חברי הקבוצה עבור חבילת ערוצי ספורט אשר לא הונגשו כדין, ובגין הנזקים הלא ממונים, לרבות פיצויים ללא הוכחת נזק כאמור בסעיף12(ב) ו 19נא(ב) לחוק השיויון ו/או סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות.

עקרי הסדר הפשרה הם כדלקמן: הגדרת הקבוצה: "כל האנשים עם מוגבלות בשמיעה, שצפו ו/או שהיו רוצים לצפות, בשידורים חיים, בערוצי הספורט של המשיבות, בתקופה שמיום 1.1.2013 ועד למועד אישור ההסכם כפסק דין (בין אם הם מבינים את שפת הסימנים ובין אם לאו" התחייבות המשיבות: ערוץ הספורט, מתחייב לדאוג להוספת כתוביות סמויות לשידורי ספורט חיים המשודרים בערוץ והמפורטים בתוספת לחוק הכתוביות, בהתאם לנוסח החוק והתוספות שיחולו מעת לעת.

פיצוי לקבוצה בגין העדר כתוביות בחלק מתקופת התביעה, מתחייב ערוץ הספורט להנגשה עודפת הן ללקוחות הוט והן ללקוחות יס באמצעות הוספת כתוביות לשידורים חיים של תוכניות ספורט נוספות אשר אינן מנויות בתוספת לחוק הכתוביות.

היתנגדות המתנגדת נמצאה מוצדקת בחלקה לפיכך בהתאם לסעיף 18(ד1)(1), לחוק תובענות ייצוגיות, נמצא לפסוק גמול למתנגדת בסך של 1000 ₪ ושכ"ט ב"כ בסך של 5000 ₪.

...

לא ניתן, אגב התנגדות לכלול בתובענה הייצוגית את מה שאין בה. מקובלת עלי תגובת המבקשים והמשיבות להתנגדות בעניין זה. ככל וקיים שינוי שלא כדין במספר התוכניות המתורגמות לשפת הסימנים, הרי שעניין זה אינו חלק מבקשת האישור וגם לא מהסכם הפשרה (בכפוף לשינוי בהגדרת הקבוצה ומעשה בית דין כפי שיפורט להלן).

מינוי בודק: מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה בחינת סבירותו והגינותו של ההסדר הפשרה אינה מצריכה בדיקה כלכלית, חשבונאית או אחרת ועל כן מטעם זה אין צורך במינוי בודק.

גמול ושכ"ט ב"כ: מקובלת עלי הערת היועמ"ש בשילוב הצעת המבקשים בתגובה לה. לפיכך נמצא לאשר את הסכומים המומלצים כגמול ושכר טרחה, (מהם יגרע גמול למתנגדת ושכ"ט ב"כ כפי שיפורט בסעיף 28 להלן.

כל כך, משום שתכליתה העיקרית של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הייתה לוודא כי יופיעו כתוביות בשידורי ערוץ 1 לצופים דרך הוט.

ודאי כך לאחר שבעקבות הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בין כפועל יוצא ממנה כפי שסבור המבקש ובין שלא, אין עוד חולק כי שירות הכתוביות הסמויות בערוץ 1 דרך הוט החל פועל בהצלחה החל מ- 10.12.2013.

ניתן היום, כ"ב אב תשע"ה, 07 אוגוסט 2015, בהיעדר הצדדים.

...

אני סבורה כי יש בפשרה כדי ליתן ביטוי הולם לעניינם של חברי הקבוצה, לאחר שהצורך באכיפת ההנגשה עצמה הוסר מעל הפרק.

אני סבורה כי הגמול ושכר הטרחה יש בהם כדי להוות תמריץ להגשת תובענות ראויות מן הסוג הנדון, כפי שיש בהם משום ביטוי לכך שההליך הסתיים בהסכמה עוד בטרם הוחל בשמיעת הוכחות.

סיכום התוצאה היא שאני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הרקע לתביעה התובע הגיש את תביעתו כנגד הנתבעות בגין העידר כתוביות סמויות בשידורים חיים בערוץ 1 בטלויזיה דרך מערך "עידן פלוס". במסגרת בקשת התובע לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית, נשמעו עדויות, הוגשו ראיות ונשמעו טיעוני סיכום מטעם ב"כ הצדדים.

...

ברם, לצרכי פשרה, בנסיבות העניין, תוך מתן משקל מירבי למיהות הציבור שנפגע, הסכימו הנתבעות לפצות את אוכלסיית כבדי השמיעה צופי ערוץ 1 במערך "עידן פלוס", על הפגיעה שנגרמה להם בשל העיכוב שחל ביכולת לצפות כראוי בכתוביות סמויות בשידורים חיים בערוץ 1 במערך "עידן פלוס". דיון והכרעה ראשית ייאמר כי לאחר שמיעת הראיות, נחה דעתי כי הפיצוי המוסכם לקבוצה הולם את נזקיה.

בנסיבות אלו, נראה לי כי יש ממש בטענה כי יש לפסוק לתובע גמול ולמייצגו שכר טרחה בסכומים המתקרבים לכפל הסכום שהוסכם עם נתבעת 1.

סיכום סופו של יום, אפוא, אני פוסק שכל אחת מהנתבעות תשלמנה לעמותה "בקול ארגון כבד שמיעה ומתחרשים" (מס' עמותה 58-0306603) סך של 200,000 ₪.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 17679-01-18 ברזילי נ' שידורי קשת בע"מ ואח' ת"צ 62749-01-18 ברזילי נ' שידורי קשת בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט יחזקאל קינר מבקש יחיאל ברזילי ע"י ב"כ עו"ד יוחי גבע משיבות 1.שידורי קשת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מוטי ארד 2.רשת מדיה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חגי דורון 3.ערוץ 10 החדש בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורית מלכא פסק דין

ת"צ 62749-01-18 עניינה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית בת"צ 62749-01-18 (להלן: "בקשת גודל הבועית" ו"תובענת גודל הבועית בהתאמה") היה בטענת המבקש להפרת הדין על ידי המשיבות כלפי אוכלוסיית לקויי השמיעה, כאשר לטענתו, המשיבות מנגישות משדרי טלויזיה באמצעות בועת תירגום קטנה מידי, ומשכך משדרי הטלויזיה של המשיבות אינם נגישים לאוכלוסיית כבדי השמיעה.

בבקשה לאישור המבקש אף לא עמד על הוראה בדין כאמור, ולא הניח תשתית לטענותיו ביחס לגודל בועית התרגום; למיטב ידיעת המשיבות, עובר לבקשת גודל הבועית הן לא קיבלו תלונות ביחס לגודל בועית התרגום במשדריהן; עיקר המישדרים מונגשים לאוכלוסיית כבדי השמיעה באמצעות כתוביות (לעיתים כתוביות סמויות).

בנסיבות אשר פורטו לעיל, אין מקום ליתן הוראות לפירסום לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, ולתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ט, 10 ינואר 2019, בהיעדר הצדדים.

...

נוכח טענות המשיבות, הגיע המבקש לכלל מסקנה, כי אין כל טעם בהמשך ניהול בקשת גודל הבועית ותובענת גודל הבועית כנגד המשיבות, דבר אשר יגזול זמן ומשאבים שיפוטיים, וכי בנסיבות אלה, יהיה זה נכון להסתלק מהתובענה והבקשה לאישור, ולהגיש בקשת הסתלקות זו. המשיבות מסכימות לבקשת ההסתלקות, שכן לשיטתן בקשת גודל הבועית ותובענת גודל הבועית נעדרות כל עילה, הן במישור האישי והן במישור הקבוצתי, והן מסכימות כי לא יינתן צו להוצאות בכפוף לשני אלה: המבקש מוותר בזאת ויתור סופי, מלא ומוחלט על כל טענותיו בבקשת גודל הבועית ותובענת גודל הבועית נגד המשיבות ומסכים כי בית המשפט הנכבד ידחה את תביעתו האישית נגד המשיבות וכן יורה על הסתלקותו מבקשת גודל הבועית נגד המשיבות; המבקש ו/או באי כוחו מתחייבים שלא להגיש ו/או להיות שותפים ו/או לנקוט, במישרין ו/או בעקיפין, בכל הליך כלפי המשיבות בקשר עם העניינים העולים במסגרת בקשת גודל הבועית ותובענת גודל הבועית וכן כי לא יהיו מעורבים במישרין ו/או בעקיפין בכל דרך שהיא בהגשת הליך כאמור כלפי המשיבות על-ידי גורם אחר.

לפיכך, אני מקבל את בקשת ההסתלקות, מוחק את שתי בקשות האישור הנזכרות לעיל, ודוחה את תביעותיהם האישיות של המבקשים.

את הסכומים המומלצים של הגמול ושכר הטרחה בבקשת הפרסומות (ר' סעיף 8 לעיל) מצאתי סבירים בנסיבות העניין, ואני מאשר אותם, וקובע כי ישולמו על ידי המשיבות תוך 45 ימי עסקים מהיום, ובכפוף להיות פסק דין זה חלוט.

לחילופין, הונחה לפניי גם בקשה למנות מבקשים חלופיים עקב פטירתו של המבקש ז"ל לצורך הגשת בקשת הסתלקות מתוקנת ולפסיקת גמול לעיזבון המבקש ושכר טירחת עו"ד. רקע עובדתי וטענות הצדדים בתמצית ביום 23.6.2020 הגיש המבקש ז"ל את התובענה שבכותרת וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו-"בקשת האישור") כנגד כנסת ישראל וערוץ 10 כנסת ישראל בע"מ (להלן: "הכנסת" ו-"ערוץ הכנסת" בהתאמה ויחד "המשיבות").

עוד הוסיפה הכנסת וטענה כי לא התגבשה עילת תביעה נגדה בהיעדר פנייה מוקדמת בנושא השידורים בהתאם לתקנה 35 א(ד)(1) לתקנות הנגישות ויש בכך משום "סטיה" כמשמעה בתקנה 35 א(ד)(1) לתקנות הנגישות.

כמו כן, טען המבקש ז"ל, כי המשיבות לא פרטו ולא תמכו בחוו"ד את הטענה בדבר "מניעה טכנולוגית" ואין לקבל חשש סתמי ובלי ראיה לפגיעה באיכות השידורים כהצדקה לשלילת הזכות לשויון ולנגישות, שעה שכבר ניתן לראות את הכתוביות בערוצים אחרים, ובהם: "כאן", "קשת" ו-"רשת". כמו-כן, נטען כי מדובר בהפרה גורפת ועקבית של חובת השויון וההנגשה של התכניות המסופקות באנטרנט וכי לא מדובר ב"סטייה" זמנית או אקראית מהוראות הנגשת האתרים עצמם ומשכך, עילת התביעה האישית והקבוצתית התגבשה ללא צורך בפניה מקדימה למשיבות.

כך לטענתם, בתשובת הכנסת לבקשת האישור נטען שהטכנולוגיה הקיימת לא מאפשרת להציג את הכתוביות הסמויות גם באנטרנט, כי חסרים ממשקים וכי אין תמיכה בתכנים, ואילו בתשובת ערוץ הכנסת נטען כי דרושים לשם כך רכישת ציוד ופיתוחים חדשים, שעה שאין היא מעוניינת להשתמש בטכנולוגיה הקיימת מחשש "לירידה באיכות השידורים" וכי היא אינה מעוניינה בהשקעה וטירחה במשאבים כדי "לפעול בדרכים טכנולוגיות אחרות". עוד לטענתם, הם הודיעו על דבר פטירתו של המבקש ז"ל לב"כ הכנסת בשיחה טלפונית כחודש לאחר פטירתו.

לעניין זה יצויין כי אומנם באישור ההיתקשרות שצורף להודעת הכנסת נכתב כי החלפת המערכת נידרשת, בין היתר, בשל "העדר אחריות למערכת הקיימת", אך גם בהקשר זה צויין כי "תקלה במערכת עלולה להוביל לאי עמידה בהוראות חוק שידורי טלויזיה (כתוביות ושפת הסימנים), התשס"ה-2005". משכך, דומה כי הגשת בקשת האישור היא שהניעה את הליך הבדיקה הפנימי אצל המשיבות ומתן ההוראה על ידי הכנסת להחלפת מערכת הפצת השידורים אצל ערוץ הכנסת, באופן שאיפשר את ההנגשה בסופו של תהליך.

...

בהינתן החלטתי זו, הגישה הכנסת ביום 20.5.2022 הודעת עדכון, לפיה בוצעה "הנגשה עודפת" של ערוץ הכנסת, על-ידי רכישת מערכת כתוביות סמויות (להלן: "מערכת הפצת השידורים") במימונה, וזאת, כך לגישתה, לפנים משורת הדין ומבלי להודות באיזו מטענות המבקש ז"ל (להלן: "הודעת הכנסת").

כשלעצמי, סבורני מבלי לקבוע מסמרות, כי הימנעות המבקש ז"ל מפנייה כאמור משליכה על היקף הזכאות לגמול ושכר טרחה ומצדיקה הפחתתם, שכן פניה מוקדמת יכול והייתה מייתרת ניהול הליך ובכך יוטב לקבוצה אף בלא שידרשו הצדדים להוצאות משפטיות ולנקיטה בהליך משפטי, על כל הכרוך ומשתמע מכך [וראו לעניין זה אף עמדתה של כב' השופטת ברקוביץ בת"צ (ת"א) 42231-05-21 שורצברג נ' א.ש. צעצועים, ילדים ודרקונים בע"מ (נבו 26.6.2022) (להלן: "עניין שורצברג")].

לאור כל האמור לעיל, ובהינתן שבאי-כוח המבקש ז"ל השקיעו מאמץ וטרחה בהגשת בקשת האישור ובניהול ההליך (אף בהסתייגות האמורה); בהינתן כי מאמצם זה נשא פרי בדמות השגת הסעד העיקרי מושא ההליך לטובת חברי הקבוצה הסובלים ממוגבלות בשמיעה וכן תועלת לציבור בכללותו; בהינתן השלב המוקדם בו מצוי הליך; בהינתן התנגדותן של המשיבות לפסיקת שכר טרחה; בהינתן העובדה כי שכר הטרחה ישולם על-ידי הכנסת מכספי ציבור וכן בהינתן העובדה כי לא בוצעה פניה מוקדמת למשיבות עובר להגשת בקשת האישור, ולאחר שבחנתי מקרים בעלי נסיבות דומות - מצאתי לקבוע כי גובה שכר הטרחה לבאי-כוח המבקש ז"ל יעמוד על סך 30,000 ש''ח. באופן דומה, מצאתי כי יש לפסוק גמול לעזבון המנוח באמצעות יורשיו בהתאם לצו הירושה וזאת בהתבסס על תצהיריה מיום 3.7.2022 ומיום 1.11.2022 של גב' ליאור אבני בר, אלמנתו והיורשת של המבקש ז"ל בהתאם לצו הירושה.

זה גם המקום להוסיף באשר לטענת המשיבות ביחס לנפקותה של החלטתי מיום 30.10.2022 כי החלטה זו הינה בגדר החלטת ביניים הכוללת קביעה שאינה נחרצת וסופית שעה שלא נקבעו בה מסמרות אלא נקבע כי "דומה כי דין הבקשה להידחות." סוף דבר נוכח האמור לעיל, התוצאה היא שאני מקבלת את הסתלקות עזבון המבקש ז"ל באמצעות יורשיו על פי צו הירושה מן התובענה, דוחה את תביעתו האישית של עזבון המבקש ז"ל באמצעות יורשיו, ומוחקת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.