ביום 19.9.2016, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד הסתדרות מדיצינית הדסה (להלן – המשיבה), בגין הטענה להפרת חובותיה למניעת עישון בבית החולים, בהתאם לחוק למניעת עישון במקומות צבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן – חוק למניעת עישון).
4) ביום אוריינטאציה לקליטת עובדים חדשים, הם יתודרכו, בין היתר, בנושא אכיפת חוק העישון.
כעולה מבקשת ההסתלקות, הצדדים עודם חלוקים ביניהם בעיניין שיעור שכר הטירחה והגמול למבקש ולבא כוחו, ומשכך הסכימו ביניהם כי תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה בבקשת ההסתלקות, יגיש כל אחד מהצדדים טיעון לעניין זה.
עוד הוסכם בין המבקש לבין המשיבה, כי לא יהא צורך בפירסום מודעה בדבר ההסתלקות מהתובענה.
עיון בבקשת האישור מעלה כי התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה בעת הגשתה, מאחר שהמשיבה אכן נדרשה לחידוש ושיפור נהליה בכל הנוגע לאכיפת איסור העישון ברחבי בתי החולים, ונקטה צעדים משמעותיים בעיניין זה לצורך שמירה על בריאות הציבור.
...
ביום 30.1.2017, הגישה המשיבה תשובה מטעמה לתובענה ולבקשת האישור, בטענה כי דין בקשת האישור להידחות על הסף, ולחילופין להידחות לגופה.
אשר על כן, אני מאשרת את הסתלקותם של המבקש ובא כוחו מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומן התובענה הייצוגית דנן, ומורה על מחיקת בקשת האישור, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק.
כמו כן, נדחית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיבה.
לעניין שאלת הגמול ושכר הטרחה, עליה הצדדים עודם חלוקים, אני מורה כי הצדדים יגישו השלמת טיעון לעניין זה, וזאת עד ליום 16.12.2018.