האם ניכוי משכר הרופאים עבור הישתתפות בדמי ביטוח אחריות מקצועית, הוא ניכוי בנגוד לסעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק הגנת השכר) והאם ניתן להכיר בעילה זו במסגרת תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות או החוק).
אשר לטענת המבקשים כי ניתן לאשר תובענה ייצוגית במקום מאורגן, טענה המדינה, כי המדובר במקרים חריגים ונדירים בהם יחסי העבודה אינם תקינים; ארגון העובדים פועל ממניעים פסולים; אין המדובר בהסכם קבוצי בר תוקף; קיימת הפרה שיטתית של זכויות העובדים וכיוצא באלה, שעה שבקרה דנן, אף אחת מהעילות הנ"ל לא מתקיימת.
בנוסף, הנכוי אינו נוגד את הוראות חוק הגנת השכר והוא עומד בהוראות החוק, באשר הוא מהוה "סכום שמותר לנכותו על פי חיקוק"/ "תשלומים שוטפים לקופת גמל"/"חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד".
התובענה אינה מקיימת את התנאים לאישור התובענה כייצוגית – היא אינה מעוררת שאלות משותפות וקיימת אפשרות סבירה שהיא תוכרע דוקא לרעת הקבוצה וכן היא אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, לנוכח השוני בסעד הכספי, סכומי התביעה וגודלה של הקבוצה אשר אינו מצדיק נהולה כייצוגית.
קיומה של עילת תביעה אישית הוא תנאי בסיסי וראשון להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, במסגרתו, על התובע להצביע על קיומה של עילת תביעה אישית הראויה להתברר כתובענה ייצוגית.
(1)סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2)תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3)דמי חבר באירגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל;
(3א)תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על-פי פסקה (3), המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעסיקו בכתב על היתנגדותו לתשלום התוספת;
(3ב) דמי טפול מקצועי-אירגוני לטובת האירגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לנכוי כאמור; שר העבודה, לאחר היתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאשור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מאקסימום דמי הטיפול המקצועי-אירגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו;
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובילבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעסיקו בכתב על היתנגדותו לתשלומם;
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7)מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות פסקה (6).
...
יש להדגיש, כי מעבר לעובדה שלא הוכחה תרומת הבקשה לשינוי גובה הפרמיה, הרי שגם לו היה מדובר בשינוי ההסדר בעקבות הבקשה, לא היה בכך כדי להעיד על הפסול שבגביית פרמיה אחידה ומכל מקום אין זו האכסניה המתאימה, כאמור, לבירור טענות מסוג זה.
כללו של דבר
מכל המפורט לעיל, לנוכח קיומה של מניעות סטטוטורית, ומששוכנענו כי לא קיימת עילה אישית למבקשים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
משזו מסקנתנו, לא מצאנו לדון בטענות נוספות שהועלו על ידי מי מהצדדים להליך, שכן אין בהם כדי לשנות מהתוצאה אליה הגענו.
על אף דחיית הבקשה, הואיל ומצאנו שהדיון בה עורר שאלות כבדות משקל אשר היה ראוי לבררן - לא מצאנו לעשות צו להוצאות.
