תביעה ייצוגית של בעלי מניות מיעוט נגד חברה

לטענת מבקשת הגילוי, היא למדה על אודות הטעויות בדו"חות הכספיים של החברה, אשר נבעו מאופן רישום קניות והתחייבויות לספקים, מדיווחים מיידיים של בעלת השליטה בחברה, עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ (להלן: "בעלת השליטה" או "עמיר שיווק"), המחזיקה בכ-35% ממניות החברה.

המשיבה 1 הפניתה להחלטתו של בימ"ש זה בתנ"ג (ת"א) 41104-07-17 דה לנגה נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ [פורסמה בנבו] (15.4.2018), במסגרתה קבע כב' השופט כבוב כי בית המשפט רשאי להכריע בין בקשות לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, אשר מתעוררות בהן שאלות זהות או דומות בעיקרן של משפט או עובדה, תוך החלת המנגנון הקבוע בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, בשינויים המחויבים.

לטענת מבקשת הגילוי, אין להורות על העברת ההליך מהטעם שהוגש על ידי בעלת מניות מיעוט בחברה, המחזיקה במישרין במניותיה והיא הוגשה כנגד החברה אך גם כנגד נושאי המשרה הרלוואנטיים, כמו גם נגד משרד רואי החשבון המבקרים של החברה בעוד ההליך המקביל הוגש כנגד חברת עמיר וכן כנגד החברה, על ידי בעלת מניות בעמיר, שעה שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעיניין רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נגד שמואל שקדי [פורסם בנבו] (27.8.2014), כלל אין זה ברור האם יש ביכולתה לנהלו, מאחר ועמיר אינה שולטת במעלה 50% ממניות החברה, אין לה יכולת למנות את רוב חברי הדירקטוריון ואין לה רוב בדירקטוריון החברה.

...

לטענת מבקשת הגילוי, יש לדחות את הבקשה מן הטעם שסיכויי ניהול ההליך המקביל כנגד החברה אינם גבוהים, בשים לב להיעדר זכות עמידה למבקשת שם. עוד טוענת המבקשת כי בקשת הגילוי הוגשה על ידה עוד ביום 25.08.2022 אך הגשתה נדחתה על ידי המזכיר המשפטי עקב עניינים טכניים והיא תוקנה בהתאם להערות אלה והוגשה בהתאם להנחיות המזכיר המשפטי אך מאחר והוגשה ביום חמישי בשבוע, היא קיבלה תאריך פתיחה רק ביום ראשון ה- 28.08.2022.

אף אני סבורה כי יש היגיון רב בריכוז בקשות דומות לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות או לאישור תביעה נגזרת, בפני מותב אחד, זאת לנוכח הנימוקים עליהם עמדה המבקשת והמפורטים בסעיף 7 לעיל, נימוקים להם מסכימה אף מבקשת הגילוי (אשר התנגדותה לבקשה נסמכת, כאמור, על נימוקים אחרים).

לבסוף אציין כי האמור בהחלטה זו אינו סותם את הגולל על האפשרות כי בקשות הגילוי תידונה במאוחד, זאת לנוכח הוראת תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות כי במידה והוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, "יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד". לנוכח נימוקי החלטתי זו לא נדרשתי לכלל טענות הצדדים ואלה תתבררנה במסגרת הדיון המאוחד בבקשות, ככל שבקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תוגש ותתקבל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הרקע הרלוואנטי לבקשה המבקש הגיש נגד המשיבה (שתכונה להלן: "החברה") תביעה ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית בשם בעלי המניות בחברה (להלן: "בקשת האישור").

מעבר לכך, מנקודת המבט של טענות הקפוח שהועלו בבקשת האישור, התחייבות החברה למדיניות חלוקת הדיוידנד כפי שהיא נקבעה בהסכם הפשרה המתוקן, מיטיבה עם בעלי מניות המיעוט בחברה גם בכך שהיא מצמצמת את יכולתו של בעל השליטה למשוך רווחים מהחברה שלא במסגרת חלוקה שויונית של דיווידנד, ומבטיחה שכאשר שיהיו רווחים בחברה - גם בעלי מניות המיעוט ייהנו מהם.

...

אני סבורה כי כאשר חבר קבוצה מודיע כי הוא אינו מעוניין להיות חלק מהקבוצה והוא מבקש לנהל את ענייניו באופן עצמאי, אין מקום לשלול ממנו את האפשרות לעשות כן. זאת לאור החשיבות של זכות היציאה מהקבוצה השומרת על זכות הגישה לבית-המשפט של חברי הקבוצה המיוצגת.

פרופ' א' קלמנט הביע עמדתו על מנגנון כאמור במאמרו "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית" משפטים מא 5, 85, 87 (2011): "כדי ששכר הטרחה והגמול אכן יתנו את התמריצים הראויים לעורך-הדין ולתובע המייצגים, צריך לקשור בין קבלתם לבין היישום של הסכם הפשרה ומימוש הזכויות על-ידי חברי הקבוצה המיוצגת [...] כאשר הסכם הפשרה אינו קובע פיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה אלא סעד אחר, הצורך לקשור בין מימוש ההסכם לבין שכר הטרחה והגמול הוא חיוני ביותר." באשר לגובה הגמול ושכר הטרחה – הצדדים ביקשו כי בטרם קבלת החלטה בעניין יתאפשר להם להעלות את טענותיהם בהקשר זה. אני סבורה כי במסגרת זו יהיה מקום להתייחס גם לשאלת הוצאותיהם של המתנגדים.

סוף דבר אני סבורה כי הסכם הפשרה המתוקן הוא סביר, הוגן וראוי.

המשנה לנשיאה (בדימ') השופטת ד' ברק-ארז: האם היה מקום לקבל תובענה ייצוגית שהוגשה בשמם של בעלי מניות מיעוט נגד דירקטורים ובעלי שליטה בחברה בטענה שאלו הפרו חובות שהיו מוטלות עליהם? זו הייתה השאלה העיקרית שניצבה במרכז ההליך שבפנינו.

...

בהקשר זה, בדומה לחברי המשנה לנשיאה (בדימ'), אציין בקצרה כי שוכנעתי שלא נפל פגם באופן הילוכו של בית המשפט המחוזי המצדיק התערבות בפסק דינו וכי הונח בסיס מספיק לסכום שנפסק.

עיון כולל הן בהחלטתו של בית המשפט לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית והן בפסק דינו מעלה כי הכרעתו מושתתת על המסקנה כי לבעלי השליטה הייתה מעורבות בהכוונת התנהלותה של החברה בכל הנוגע לכניסה לרשימת השימור ולהחלטות שהתקבלו בהקשר זה. הדברים אמורים בפרט ביחס לרכישות העצמיות שהיה בהן להחריף את בעיית השימור, וביניהן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, גם רכישות שבוצעו באמצעות המערערת 2.

מכל הטעמים האמורים, אף אני סבורה שדין הערעור להידחות.

הדירקטורים של פרוטורום קיבלו החלטה על הענקת הבונוס בנגוד להחלטת האספה הכללית במסגרתה הצביעו בעלי מניות המיעוט נגד הענקת הבונוס.

יתר על כן, מעורבותם של המשיבה ובאי כוחה בהליכי התביעה הנגזרת, מהוה הודאת בעל דין, לפיה "עילת התביעה והנזק הנטענים כתוצאה מתשלום הבונוס הם של פרוטרום ולא של בעלי מניותיה, כי כספי הבונוס צריכים להיות מוחזרים לחברה ולא לבעלי מניותיה, וכי הדרך הנכונה והיחידה לברר טענות אלה היא בתביעה של החברה", אשר הוגשה והיא מתבררת בבית המשפט כאן.

לבעלי מניות אין זכות להגיש תביעה בגין נזק שניגרם לחברה וממילא אין להם זכות להגיש תביעה ייצוגית בגין נזק שניגרם לחברה.

בבקשת דקל הועלו טענות הנוגעות לאישור העסקה בלבד ומדובר בטענות זהות לחלק מהטענות בבקשת האישור ביחס לשלב זה. בנוסף, נכללו בבקשת האישור טענות הנוגעות לשלב המשא ומתן ונטען כי בוצעו הפרות דין המקימות עילות תביעה לבעלי מניות המיעוט.

...

משלא עשו כך, יש לדחות את בקשתם ולהותיר את בירור המחלוקת לדיון בבקשת האישור.

סוף דבר אני דוחה את הבקשות לסילוק על הסף.

המבקשים טענו בבקשתם כי היתנהגות המדינה, כבעלת השליטה בחברה, והתנהלות החברה עולות כדי קיפוחם של בעלי המניות הפרטיים, במובן הוראת סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ועל כן עתרו למתן סעדים להסרת הקפוח במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה כייצוגית.

בקשה לאישור הגשת תביעה כייצוגית המבקשים הגישו בקשה לאישור הגשת תביעה כייצוגית כנגד המשיבות, בטענה כי היתנהלות המשיבות עולה כדי קפוח בעלי מניות במובן סעיף 191 לחוק החברות.

אין פרושו של דבר כי בעל שליטה בחברה פטור מכל חובות כלפי בעלי מניות המיעוט, אלא שאין די בכך שערך מניותיהם של בעלי מניות המיעוט נמוך כדי לכפות על בעל השליטה את רכישתן (לעניין חובותיו של בעל השליטה ראו את הדיון בדבר חובותיו של בעל השליטה בע"א 7657/17 הנ"ל; ע"א 3417/16 פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין (12/7/2021)).

...

בהעדר עילה ראויה בדבר קיפוח, דין הבקשה לאישור להידחות.

אשר על כן אני דוחה את בקשת האישור.

המבקשים ישלמו לכל אחת מהמשיבות הוצאות הבקשה בסך של 15,000 ₪.