תביעה ייצוגית על הפרת הוראות משרד הבריאות

מונחית בפני בקשה מוסכמת להסתלקותה של המבקשת, הגב' דורית שכטר, מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית כנגד "סופר-פארם (ישראל) בע"מ", הלוא היא המשיבה 1 במסגרת הליך זה (להלן: "המשיבה 1") , והכול בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וכן תקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי בקצירת האומר במסגרת בקשת האישור טענה המבקשת כי המשיבה 1 והמשיבה 2, חברת שופרסל בע"מ (להלן: "המשיבה 2") הטעו את ציבור הצרכנים, ביחס למוצרי תרכובת מזון לתנוקות (להלן:"תמ"ל") אשר שווקו על ידן, ובכך הפרו את הוראות הדין והנחיות משרד הבריאות המפורטות בנוהל סימון ופירסום תמ"לים (להלן: "הנחיות משרד הבריאות").

...

(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

וכך נקבע בפסק הדין: "...לדידי, קיים היגיון רב ברציונאל שמאחורי הגישה השנייה. ואולם, סבורני כי התנאי הנוגע למועדה המוקדם של הגשת הודעת ההסתלקות אינו יכול להצדיק לבדו הענקת פטור מחלקה השני של האגרה (במנותק משאלת קיומה של עילת תביעה ותוצאות ההליך), ואף סבורני כי לא מדובר בתנאי הכרחי אשר בלתו אין..." הנה כי כן, שיקולים נוספים יעמדו בפני בית המשפט עת יבוא להכריע בשאלת מתן הפטור מתשלום האגרה.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה 1 נדחית.

לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענה כי המשיבים הפיקו, ארזו ושיווקו חלב נאקות שלא כדין, באופן המסכן את בריאות הציבור ובנגוד לצוי סגירה מינהליים שהוציא משרד הבריאות לעסקיהם.

עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור הפרת חובה חקוקה – סעיף 7 בפקודת בריאות הציבור (מזון)[נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת בריאות הציבור-מזון") קובע כי: "רופא ממשלתי, שמצא כי מזון המוצג למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, רשאי לפסול מזון כזה ולצוות על השמדתו, או למנוע באופן אחר את השמוש בו למאכל." המשיבים המשיכו להפיק, לארוז ולשווק את חלב הנאקות במפעלם, חרף הוראת רופאת המחוז מטעם משרד הבריאות שלא לבצע כל פעולת ייצור ושיווק בעסקי המשיבים.

...

צו ההפסקה הוצא לליפשיץ כמנהל "חלב בראשית". שתי המשיבות עונות לכאורה לשם זה. בשלב זה אני סבורה כי אין מקום לקבוע כי משיבה 4 הפסיקה פעולתה, או שלא היא שהפעילה את העסק שמכר את החלב נושא הדיון ואני קובעת שאין למחוק את התובענה נגדה.

אני סבורה כי מאחר שכאמור אין לפניי תביעה לנזקי גוף אלא לנזק ממוני ונזק בגין פגיעה באוטונומיה, משהוכחו לכאורה העילות והנזק הרלבנטי לכאורה, הרי שהתובענה הייצוגית היא הדרך הראויה לניהול ההליך.

סוף דבר אני מאשרת את בקשת האישור כנגד המשיבים.

ביום 24.5.2016 הוריתי לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.

עילת התביעה – עילות התביעה הוגדרו בסעיפים 29 - 35 לבקשת האישור, והן כוללות: הטעה צרכנית לפי סעיפים 1, 2 ו-7 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981, לגבי טיבו ומהותו של המוצר, השמוש שניתן לעשות בו, התועלת שניתן להפיק ממנו והתאמתו לתקנות והנחיות משרד הבריאות; הפרת חובה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: על פי הנטען, המשיבה הפרה את הוראות והנחיות משרד הבריאות, בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א-1981 ולצו הפיקוח על מוצרים ושירותים (תמרוקים), התשל"ג-1973, בכך ששווקה את המוצר ללא רישיון, ובכך שלא מלאה אחר הנחיות משרד הבריאות ביחס לסימון התמרוק, בכל הנוגע להוראות שימוש ואזהרות; רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

...

יחד עם זאת, סבורני כי בכל הקשור לשיקולי הרתעה מפני ביצוע עוולות דומות (הן על ידי המשיבה והן על ידי חברות אחרות) מתן תרומה בכסף מהווה אמצעי חשוב ויעיל.

ב"כ היועמ"ש הודיעה כי היא אינה מתנגדת להסדר הפשרה, ואיש מחברי הקבוצה לא הודיע על רצונו להתנגד להסדר הפשרה המתוקן או שלא להיכלל בו. שיקולים אלה מובילים אותי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

סוף דבר לאור האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. הצדדים יפרסמו בתוך 7 ימים ממועד מתן פסק דין זה, על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל.

הגדרת הקבוצה – הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית הוגדרה מחדש בהסדר הפשרה כ-"כל מי שר[כ]ש ב- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה ועד היום את המשחה LANOLIN BREASTFEEDING המשווקת על ידי המשיבה, מבלי שעל גב אריזת המשחה צוינה ההגבלה בדבר הסרת המשחה קודם להנקה על פי הנחיות משרד הבריאות". עילת התביעה – עילת התביעה פורטה ב"הואיל" הראשון להסכם הפשרה כלהלן: "ועניינה של בקשת האישור הנו בטענת המבקשת בקשר למשחת הנקה LANOLIN BREASTFEEDING המיוצרת על ידי המשיבה (להלן: מישחת ההנקה"), לפיה המשיבה הפרה את הוראת משרד הבריאות מיום 12.12.2010 המחייבת את בעל הרישיון לשווק ו[ל]מכירת מישחת הנקה, לציין על גבי אריזת המוצר כי: "יש להסיר את שאריות הקרם לפני הנקה" (להלן: "הוראת משרד הבריאות")".

...

יחד עם זאת סבורני כי בכל הקשור לשיקולי הרתעה מפני ביצוע עוולות דומות (הן על ידי המשיבה והן על ידי חברות אחרות) מתן תרומה בכסף מהווה אמצעי חשוב ויעיל.

השיקולים שצוינו לעיל, בצד עמדת ב"כ היועמ"ש, שנטלה חלק פעיל בגיבוש הסדר פשרה מתוקן, העדר התנגדויות או בקשות לצאת מן הקבוצה, מובילים אותי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו כאמור בדיון ביום 10.12.2014 הצעתי כי הגמול למבקשת יעמוד על סך של 10,000 ש"ח ושכר טרחת באי הכוח המייצגים יהיה 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ. שיעורים אלו משקפים להערכתי יחס הולם בין גובה התרומה המהווה את הפיצוי שנפסק לקבוצה לבין שיעורי הגמול ושכ"ט וזאת בשים לב לשלב הדיוני בו מצוי ההליך, להשקעה שנדרשה עד כה מבאי הכוח המייצגים, ובשים לב להערות ב"כ היועמ"ש. סוף דבר לאור האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. הצדדים יפרסמו, על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל.

הסעדים המבוקשים (בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובכתב התביעה) הם צו מניעה האוסר על משיבה 1 או מי מטעמה לייצר, לייבא או לשווק תמרוקים ללא רשיון משרד הבריאות; צו מניעה המורה למשיבה 1 לחדול מסימון מוצריה ככאלו שיוצרו בצרפת; לפסוק גמול למבקשת ושכר טירחה לבא-כוחה.

עילת התביעה של המבקשת מבוססת על הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן ועל פירסום מידע מטעה ושיקרי.

...

לטענת המשיבים, המבקשת היא עבריינית מורשעת במאות מקרי הונאה, נפתחו נגדה תיקים רבים בהוצאה לפועל והיא הגישה בקשה לפשיטת רגל, והיא הגישה תביעות ייצוגיות, שחלקן דומות להליך שלפניי.

המשיבה לא הציגה נתונים אודות היקף המכירות, ועל כן אין בידי לקבוע האם גודל הקבוצה מצדיק תובענה ייצוגית, אם לאו.

נוכח כל האמור, מצאתי יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר – בקשת אישור התובענה כייצוגית מתקבלת נגד המשיבה 1.

הבקשה נגד המשיב 2 נדחית.