תביעה ייצוגית סכומי הארנונה ללא עדכון מדדים שליליים

רקע, השתלשלות ההליך ביום 19.5.2013 הגישו התובעים בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה שסכומי הארנונה שגבתה הנתבעת לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים וזאת בנגוד לחוק הרשויות המקומיות (הפרישי ריבית והצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן: "בקשת האישור" ו"חוק הרשויות" בהתאמה).

...

ולענייננו – בעניין ציונה נחום, שהתנהל בפניי בקשת האישור אושרה בהחלטה מיום 13.7.17 כדלקמן: "בהמשך לדיון היום ולהסכמות, לפיהן בקשת האישור תאושר בהתאם לנימוקי ההחלטה בעניין ת"צ 32239-05-13 גרטנר נ' עיריית פתח תקוה (21.10.13), תוך שמירת זכותה של המשיבה לערער על החלטת האישור נוכח פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"מ 48532-04-14 גבאי נ' טירת הכרמל ובת"מ 49077-10-13, אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית". אם כן התביעה נושא הדיון הייתה הבקשה הראשונה בסדרת הבקשות מסוג זה שאושרה, ואחריה באו התובענות בעניין נחום (בשנת 2016) והתובענה בעניין גבאי בבית המשפט המחוזי בחיפה (בשנת 2014).

אני סבורה כי התובענה העלתה שאלה בעלת חשיבות ציבורית נוכח שיטת הצמדת תשלומי הארנונה.

בהתאם להלכת רייכרט, ונוכח השיקולים שהובאו לעיל, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעים גמול בסכום של 87,491 ₪ כולל מע"מ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 409,460 ₪ כולל מע"מ. הגמול ישולם לתובעים בתוך 30 יום מפסק הדין.

בהחלטת האישור קבעתי כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: כל הנישומים המחזיקים נכסים ומחויבים בגינם בארנונה בתחום המוניציפלי של העיר פתח תקווה, המשולמת בהסדר תשלומים, ואשר שילמו ארנונה בתקופת שתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשת האישור וסיומה במועד החדילה (ככל שתוכח כזו) או ביום מתן החלטה זו. (ההדגשה במקור, מ' נ') במסגרת החלטת האישור, ובהתאם להסכמת הצדדים, מונה מר מארק פיסחוב כמומחה מטעם בית המשפט לצורך כימות סכום ההשבה לחברי הקבוצה (להלן: "המומחה").

תקופת ההשבה בקשת האישור הראשונה שהוגשה כנגד הנתבעת, בטענה כי סכומי הארנונה שהיא גובה בהסדר תשלומים לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים, הייתה בעיניין גרטנר.

...

אני סבורה כי גם התנאי השני לחיוב הרשות בריבית לפי סעיף 6 – קרי שהנישום הודיע הודעה בכתב לרשות המקומית שהתשלום שנגבה ממנו הוא תשלום יתר – מתקיים.

נראה לי כי ניתן לראות בהגשת התביעה משום מתן הודעה בכתב לנתבעת בדבר היותם של תשלומי החובה ששולמו תשלומים ביתר, לא כל שכן בענייננו יש לראות בהגשת התביעה משום מתן הודעה, נוכח תביעת גרטנר שהוגשה ואף אושרה כבר בשנת 2014 (ר' תא (חי') 28877-07-12 דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, חדרה (נבו 16.8.2016) וההפניות שם לעניין הגשת כתב התביעה כהודעת ביטול ע"א 6018/03 אוליאור נ' מסא א.א ייזום ונהול נכסים בע"מ ( נבו 21.1.2007); ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ(4) 533, 545 (1986); ע"א 81/89 גולן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 824, 829 (1991); גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 363 (2005); דוד קציר תרופות בשל הפרת חוזה חלק ב' 692-693 (1991); מיגל דויטש ביטול חוזה בעקבות הפרתו 263-264 (1993)).

אני סבורה שבנסיבות המקרה הנוכחי, עת מתקיימים התנאים שבסיפא של סעיף 6, עת הנתבעת המשיכה בגבייה למרות פסק הדין בעניין גרטנר ולמרות תביעת קופל, יש להורות כי שההשבה שתבצע הנתבעת תהיה בהתאם לסעיף 6 בחוק הרשויות המקומיות, וכך אני מורה למומחה לעשות את החישוב.

ביום 19.5.2013 הגישו התובעים בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה כי סכומי הארנונה שגבתה הנתבעת לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים וזאת בנגוד לחוק הרשויות המקומיות (הפרישי ריבית והצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן: "בקשת האישור").

...

משנפל דבר ונקבעה הלכת מנירב, שלא שונתה עד כתיבת שורות אלה, הרי שעם קבלת התובענה, להבדיל מהחלטת האישור שהיא החלטת ביניים כאמור, יש להגדיר את הקבוצה בהתאם להלכה המחייבת של בית המשפט העליון במועד הרלבנטי, ועל כן אני מקבלת את טענת הנתבעת ומורה כי תקופת ההשבה היא 24 חודשים בלבד.

אני מורה כי הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בצירוף ריבית והצמדה לפי חוק רשויות מקומיות עד מועד פסק הדין.

נוכח ההסכמה אני מורה כי ההשבה תבוצע לכלל נישומי הנתבעת נכון להיום, שהיא קבוצה קרובה לקבוצה הנטענת בתובענה הייצוגית.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בבסיס בקשת האישור עמדה טענת המערערים כי סכומי הארנונה שהמשיבה גבתה מתושביה לא עודכנו על ידה במשך השנים בהתאם למדדים שליליים וזאת, לטענת המערערים, בנגוד להוראות הדין הרלוואנטי.

בסעיף 58 להחלטת האישור נקבע כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית הנה כל הנישומים "אשר שילמו ארנונה בתקופה שתחילתה שנתיים עובר למועד הגשת בקשת האישור והמסתיימת במועד אישור התובענה כתובענה ייצוגית". בשלב מסוים עוכב בירור התובענה הייצוגית לנוכח קיומו של הליך תלוי ועומד אשר עסק אף הוא בשאלה אם רשות מקומית נידרשת לעדכן את תעריפי הארנונה גם בהתאם למדדים שליליים (בר"מ 6878/17 עריית ראשון לציון נ' נחום (6.5.2020)).

...

בתום הדיון נקבע כי "בהיעדר הסכמה בין הצדדים, התיק ייקבע לדיון לפני הרכב על פי הסדר הרגיל". הבקשה לתיקון כתב הערעור וטענות הצדדים הבקשה שלפניי לתיקון כתב הערעור הוגשה ביום 4.1.2021 (להלן: בקשת התיקון) ובמסגרתה עותרים המערערים לתקן את פיסקה 60 להודעת הערעור כך שתחת האמור בה בהודעת הערעור המקורית (ראו הציטוט בפיסקה 4 לעיל) יבוא כדלקמן: "לאור כל האמור, בית המשפט הנכבד מתבקש לקבל את הערעור החלקי ולהורות כי תקופת ההשבה הינה מיום 19.5.2011 ועד ליום 10.8.2020; לחלופין, עד למועד הפסקת הגביה ביתר ע"י המשיבה, ככל שתוכח הפסקת הגביה; לחלופין, עד ליום 26.9.2015". לטענת המערערים, הסעד שהתבקש בהודעת הערעור המקורית התייחס לתקופת השבה מיום 19.5.2011 (שנתיים עובר להגשת בקשת האישור) ועד ליום 21.10.2014 (מועד אישור התביעה) והוא תאם את ההלכה המנחה עובר למתן פסק הדין בערעור מנירב.

מטעמים מצטברים אלה סבורני כי יש להיעתר לבקשת התיקון ולאפשר למערערים לתקן את הפיסקה הרלוונטית בהודעת הערעור (פיסקה 60), שעניינה הסעד המבוקש בהליך.

הבקשה מתקבלת אפוא.

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.

ביום 19.5.2013 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, בטענה שסכומי הארנונה שגבתה המשיבה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים וזאת בנגוד לחוק.

...

לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דרך ההשגה על ההחלטה היא באמצעות ערעור בזכות.

בנסיבות אלה, אני מורה על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות, וזאת בהתאם ל[תקנה]149(4) ל[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט](http://www.nevo.co.il/law/157751)[]-2018.

כן תתייק המזכירות את החלטתי זו כמו גם את החלטתו של כב' השופט גרוסקופף מיום 16.6.2022 בתיקי השופטים.