תביעה ייצוגית נגד שופרסל קניות מקוונות

רקע ובקשת האישור ביום 25.4.2022 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, אשר מפעילה רשת מרכולים וכן אתר קניות מקוון.

הצדדים ציינו כי המטרות בבסיס בקשת האישור הושגו במלואן ועל כן סבורים הם כי הסתלקות היא הדרך היעילה לסיום ההליך, ובתוך כך הפנו לכך שהסכמותיהם מבוססות על הקביעות בפסק הדין שניתן על ידי בת"צ (חיפה) 53332-04-22 מוזס נ' שופרסל בע"מ (14.11.2022) (להלן: עניין מוזס).

...

כפועל יוצא מכך אני מורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקש נדחית.

אני מאשר תשלום גמול בסך של 6,000 ₪ למבקש וכן שכר לבא-הכוח המייצג בסך של 24,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

לאחר מספר ניסיונות, הצליח המבקש לפנות את המדפסת הישנה ולמסור אותה בסניף שופרסל בעיר שוהם, שם מבוצע איסוף מסודר של פסולת אלקטרונית ע"י תאגיד המחזור "מ.א.י – תאגיד מחזור אלקטרוניקה לישראל". לטענת המבקש המשיבה הפרה את החובות המוטלות עליה בהתאם להוראות סעיף 30(א) ו30(ד) לחוק לטפול סביבתי לציוד חשמלי עת סירבה לקבל לידיה פסולת אלקטרונית במועד מסירת מכשיר חשמלי חדש דומה.

המשיבה מציעה מרכז קניות אינטרנטי באמצעות אתר "וואלה שופס". ביום 11.10.2015 רכש המבקש מדפסת באתר האנטרנט "וואלה שופס". המדפסת סופקה למבקש על ידי חברת "ג'נרל", ספק חצוני באמצעות דואר שליחים.

כמו כן התבקשו הצדדים להבהיר מדוע לא יצוין במסגרת ההודעות אשר ישלחו לחברי הקבוצה כי ההטבה האמורה נתנה במסגרת הסכם פשרה וזאת בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד המשיבה.

מנגד טען המבקש כי המדובר בתביעה ייחודית שהוגשה לראשונה, למיטב ידיעתו, כנגד משווק מקוון.

...

30 ימים לאחר משלוח ההודעה הראשונה כהגדרתה בסעיף 51.1.11.1 לעיל תשלם המשיבה לבא לכוח המבקש 15% נוספים משיעור שכר הטרחה.

30 ימים לאחר הגשת הדוח בדבר ביצוע ההטבה, כאמור בסעיף 54 לפסק הדין תשלם המשיבה לבא כוח המבקש את יתרת שכר הטרחה.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".

בפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור") במסגרתה נטען, כי המשיבה אינה מאפשרת ללקוחותיה המבצעים את קניותיהם באמצעות שירות "שופרסל אונליין", או באמצעות הזמנה טלפונית, להחזיר את מכלי המשקה הריקים לשליחיה ולקבל תמורתם את דמי הפקדון בהתאם לסעיף 6 של חוק הפקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק הפקדון").

בחוק איסור פירסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983, שהוא חוק וותיק מחוק הפקדון (משנת 1999), מסויג האיסור שבחוק לעשיית פירסומת למוצר עישון והצגת מוצר עישון למכירה, בין היתר, לגבי "חנות שאינה מקוונת למכירת מוצרי עישון בלבד...". כמו כן, בהגדרת "פירסומת" באותו חוק נכתב: "ובכלל זה באמצעות האנטרנט או באמצעי טכנולוגי אחר...". כמו כן, באותו חוק יש היתייחסות למוצר עישון הנמכר ברשת האנטרנט.

...

תפקידו של בית המשפט לפרש את החוק וליישם אותו, אך סבורני, שהפרשנות המוצעת לחוק הפיקדון על ידי המבקש במסגרת בקשת האישור, מהווה, למעשה, שינוי של החוק, דבר המצוי בסמכות המחוקק, במיוחד נוכח השלכות הרוחב שיש לכך, וכן נוכח ההשלכות הכלכליות הכרוכות בכך, המחייבות עריכת בחינה מערכתית מקיפה על ידי המחוקק.

אציין, כי בישיבת וועדת הכלכלה של הכנסת מיום 16.11.2021 בעניין היערכות להחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים (החל מיום 1.12.2021), הועלה עניין הרכישות באמצעות מכר מרחוק על ידי גב' אקרמן, המשמשת כראש תחום חקלאות ואיכות סביבה במרכז השלטון האזורי (שם, בעמ' 39), כשלדבריה: "... ומה שיקרה זה שכל עוד אין היערכות התושבים ישליכו את זה לפחים הכתומים כי בשביל שניים או שלושה בקבוקים הם לא ייסעו חצי שעה לסופרמרקט הקרוב. במרחב הכפרי גם יש לנו הרבה מאוד הזמנות און-ליין כך שהתושבים בכלל לא מגיעים לסופרמרקטים... אנחנו לא רוצים למצוא את המכלים האלה בפחים הירוקים. אנחנו בקשר יומיומי הדוק עם המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו מקווים מאוד שבעבודה משותפת נוכל לחשוב על כל מיני פתרונות יצירתיים ומהירים שייתנו לנו מענה." דהיינו, עניין ההזמנות באמצעות מכר מרחוק הועלה בישיבת וועדת הכלכלה, ועל המחוקק ליתן דעתו לעניין זה את, ולשקול מענה הולם לסוגיה זו, ככל שהוא ימצא לנכון, ואל לו לבית המשפט להחיל את חוק הפיקדון בסיטואציה מושא הליך זה, מקום בו המחוקק נמנע מלעשות כן. נוכח המפורט לעיל, סבורני, שלא מתקיים בענייננו התנאי הנדרש הקבוע בסעיף 8(א)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, דהיינו, לא ניתן לקבוע שיש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה, ולכן אני מורה על דחיית בקשת האישור.

אולם, כאמור, בהִעדר תמיכה לטענה זו בלשון החוק, לא ניתן להיעתר לטענה זו, ועל המחוקק יהיה (ככל שימצא לנכון) ליתן את הדעת לסוגיה זו. עם זאת, סבורני, כי בנסיבות אלה, יש להימנע מחיוב המבקש בהוצאות המשיבה (לרבות האמור בסעיף 6 של ההחלטה מיום 8.12.2021), ולפיכך איני עושה צו להוצאות בגין בקשת האישור.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 27248-04-21 בן ארי ואח' נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון תובעים 1. ערן בן ארי 2. מיכל ווליוביץ ע"י ב"כ עוה"ד עומרי רוזנברג נתבעים 1. רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רונית סיטון זלקינד ומוריאל פורת ממשרד מ.פירון ושות' 2. שופרסל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רועי פדל ודנה טל ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', עורכי דין פסק דין

לדברי המשיבה 1, המבקשת 2 ביצעה קניות באתר האנטרנט של המשיבה 1 ארבע פעמים, כאשר בכל אחת מהרכישות קנתה המשיבה מספר רב של מוצרים.

תכליתו של הפיקוח השפוטי על הליך ההסתלקות הוא למנוע, מחד גיסא, עדוד הגשת תובענות סרק המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה ואם בהסתלקות ומאידך גיסא, לצמצם את החשש מפני הסתלקות מתובענות ראויות כנגד קבלת טובות הנאה (ראו למשל: אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית" משפטים מא 777 (2011).

ובהתאמת הדברים למקרה הנידון; ביחס לעילת התביעה ועוצמתה הלכאורית, המבקשים טענו כי המשיבות הפרו את חובתן לסמן בחנויות המקוונות שלהן את המאפיינים התזונתיים של מספר מוצרים באמצעות מדבקה אדומה, בהתאם לתקנות הגנה על בריאות הציבור, ובכך גרמו נזקים לצרכנים שרכשו מוצרים אלו בחנויות המקוונות.

...

לפיכך, אני מאשרת את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולנוכח עוצמת העילות שבמוקד בקשת האישור והתועלת הציבורית שהניבה בקשת האישור, אני מאשרת את הסכמות הצדדים בנוגע להשבת סכום האגרה החלקי, כמפורט בבקשות ההסתלקות, וכן את תשלומי הגמול ושכר הטרחה לב"כ המבקשים, כפי שפורטו בבקשות ההסתלקות.

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נמחקת בזאת, והתביעות האישיות של המבקשים נדחות בזאת.

בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו ת"צ 3288-05-20 זקס נ' בי דראגסטורס בע"מ ואח' כ"א במרחשוון תשפ"ג 15 בנובמבר 2022 לפני כבוד השופטת (העמיתה) שושנה אלמגור המבקש (התובע) פסח חנוך זקס ע"י ב"כ עוה"ד שרון ענבר־פדלון ועוה"ד טלי לופו נ ג ד המשיבות (הנתבעות) .1 בי דראגסטורס בע"מ (מחוסלת עקב מיזוג) .2 שופרסל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דפנה צרפתי ועוה"ד רימון גן־עד מיה פ ס ק ־ ד י ן

עילות תביעה נוספות שעליהן הבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן: הבקשה לאישור) נסמכת הן הפרתה של חובת תום הלב מכוח סעיף 6 לחוק המכר, התשכ"ח–1968, וכן 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973; הפרת סעיף 11(2) ו-11(5) לחוק המכר; הטעה על-פי סעיף 15 לחוק החוזים; הפרת חובה חקוקה, תרמית ורשלנות לפי סעיף 63, 35–36 ו-56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בהתאמה; ועשיית עושר ולא במשפט כאמור בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979.

הוא קונה את המוצרים לפי תכונותיהם וצרכיו ולפי המחיר הנוכחי, אחרי סקר שוק ועל סמך מלוא המידע שקבל, בודאי בקנייה מקוונת.

להודעה צורף תצהיר שבו הצהיר מר זיו קסלמן, מנהל אגף השיווק של המשיבה, כי מחירם הממוצע של המוצרים בדף המבצעים היה 98 ש"ח. שיעור ההנחה הממוצע עמד על שלושים אחוז, כך שאילו אומצו טענותיו של המבקש היה מקום לקבוע שהנזק לכל חבר בקבוצה עלה כדי הסך של שלושים ש"ח. המשיבה מצאה שכרבע מיליון מוצרים מתוך עמוד המבצעים הושמו ב„סלי הקניות“, אך הביאה בחשבון את הפרמטרים הגורעים מסכום הפצוי המאקסימאלי: הכנסת מוצר לסל אינה שקולה לרכישתו, ומוצרים נקנו גם מדפים באתר שאינם עמוד המבצעים.

היא מגלה עילת תביעה נגד המשיבה, אשר כללה בעמוד המבצעים גם מוצרים שלא נמכרו בהנחה או כאלה שנמכרו – לכאורה – במכירה מיוחדת שמשכה עלה על 35 יום, יותר מהמותר בתקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפירסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א–1991, ובפסיקה שהתפתחה בעקבותיה (ראו ת"צ [מחוזי ת"א] 37456-06-13 סלע נ' אפריל רשת חנויות קוסמטיקה ובשמים בע"מ [אר"ש 08.11.2016]).

...

אני סבורה כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות.

לא ידוע מי מהם שנטל לסל הקניות מוצר זה או אחר אכן רכש אותו בסופו של דבר; ואין לדעת אם חבר שקנה מוצר שפורסם גם בעמוד המבצעים וגם בעמודים האחרים הוטעה, הואיל ויש חברים שערכו את קניותיהם דרך הדפים ה„רגילים“.

מכיוון שהפשרה גובשה בשלב היולי למדי של ההליך ונערך דיון אחד – ביוזמתו של בית המשפט – החלטתי לפטור את הצדדים מתשלום חלקה השני של האגרה.