טענה זו מעוגנת בעובדה, שבת"א 492/98 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב התנהל הליך של תובענה ייצוגית, אותו יזמו שניים מבין רוכשי הדירות בפרוייקט הנידון, הליך אשר הסתיים בפשרה וניתן בו פסק-דין, הכל כפי שיפורט להלן.
כב' השופט טלגם הגדיר את הקבוצה כדלהלן:
"כל רוכשי דירות ויחידות דיור ביישוב בית"ר שרכשו אותן מהנתבעים האחים שרבט חברה לבנין בע"מ ישירות או מחברה אחרת הקשורה לחברה זו, או באמצעות שבת עופר ייזום והשקעות בע"מ".
אכן, על פי הגדרת הקבוצה הנ"ל, נראה, כי פועלו של פסק הדין בתביעה הייצוגית משתרע גם על הנתבעת מס' 2, אף שלא היתה בעלת דין בהליך התביעה הייצוגית, שכן זו חברה הקשורה בנתבעת מס' 1, כפי שהודו באי-כוחה בבקשה בבש"א 6169/01, וגם לא נטען אחרת ע"י התובעים.
במקרה דנן, כפי שנפרט בהמשך, טענות התובעים כנגד פסק הדין שניתן בתביעה הייצוגית אינן מסוג הטענות שיכולות להביא להצהרה על בטלות פסק הדין הנ"ל, כלפי התובעים, שכן אין התובעים מצביעים על חריגה מסמכות או "פגם חמור".
עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, שכאשר מדובר בחבר קבוצה שלא היה שותף פעיל להליך התביעה הייצוגית, ואשר מושתק מכוחו של הליך זה מלתבוע את הנתבעת בהליך מאוחר יותר, הרי שבשל הסיטואציה המיוחדת שטבועה באופייה של התביעה הייצוגית, היקף העניינים שעל יסודם ניתן יהיה לתקוף את פסק הדין בתקיפה עקיפה, יהיה רחב יותר.
הפעלתם של אמצעי זהירות אלה בשלב ההכרעה בשאלת החלתו של מעשה-בית-דין על מי שנטען כלפיו שהוא נמנה עם חברי הקבוצה המיוצגת נועדה למנוע הפעלה שרירותית של כלל המניעות הדיוני, כאשר מתגלה בדיעבד ניגוד אינטרסים שבין הנציג לבין אחדים או חלק מחברי הקבוצה, או מתגלה ליקוי או פגם בניהול ההליך על-ידי הנציג, שהשפיע על ייצוג הולם וראוי של האינטרסים של מי שנימנה עם חברי הקבוצה ואשר נגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות הנוכחית.
...
ואולם, גם ענין זה אינו אלא פגם טכני ודין הוא שאין מסלקים תובענה על הסף בגין עניינים אלה שניתנים לתיקון פשוט ואינם מהותיים כלל; (ב) עופר מוסיפה וטוענת, כי יש לדחות את תביעתם של התובעים, או חלק מהם, בשל קיומו של מעשה בית דין (תקנה 101(1) לתקנות).
מקובלת עלינו ההגדרה, כי מסכת העובדות המעמידה את זכות התובע לקבל את הסעד המבוקש-היא עילת תביעה.
התוצאה היא, שחלק מהתובעים מושתקים מכוחו של מעשה בית-דין שנוצר ע"י פסק הדין בתביעה הייצוגית ודין תביעתם, בנושא המקדמה להידחות.
התביעה שהגישו כל יתר התובעים בנושא המקדמה נדחית בזה מחמת מעשה בית-דין.