חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה ייצוגית נגד יזם פרויקט בגין ליקויים בדירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית, חוזית ונזיקית על סך 2,239,611 ₪ אותה הגישו רויטמן ג'וליאן (להלן: "תובע 1" ו/או "מר רויטמן"), רויטמן סבין (להלן: "תובעת 2" ו/או "גב' רויטמן"), ומסיקה אנדרה (להלן: "תובע 3 " ו/או "מסיקה") כנגד "גינדי החזקות דירות מפוארות (2006) בע"מ ח.פ. 513814954 (להלן: "הנתבעת" ו/או "גינדי").
הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של אתי לנגי- בעלים ומנהלת חברת שווק נכסים "אשיה שווק ויזום בע"מ", שנהלה בתקופה הרלוואנטית את שיווק הפרויקט נשוא התובענה, תצהיר שלמה לניאדו ששמש בזמנים הרלוואנטיים מנהל הפרויקט בו מצויות הדירות נשוא התובענה מטעם "א. דורי בניה בע"מ", שהייתה קבלן מבצע מטעם הנתבעת לבינוי הפרויקט.
תביעת רויטמן לליקויים ואי התאמות בדירה: על פי הנטען, ביום 4.12.11 כחמש שנים לאחר מועד חתימת הסכם המכר, ביקשה הנתבעת למסור לרויטמן את הדירה, אולם במועד זה ואף לאחריו הדירה לא היתה מוכנה למסירה.
על פי הנטען, לאור הלקויים ובשל חוסר שביעות רצונם מטיב הדירה החליטו למכור אותה למסיקה, כאשר ההסכמות גובשו להסכם מכר ביום 15.2.13.
לא למותר להעיר, כי היחלשותה של התפיסה האישית של עילת התביעה בנזיקין, לפחות בחלק מן המקרים, באה לידי ביטוי גם בהכרה באפשרות להגיש תובענות ייצוגיות שעילתן בנזיקין (ראו: חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006).
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעים 1-2,הזוג רויטמן, סך של 94,160 ₪+מע"מ+ 18,273 ₪ (הכוללים את רכיב המע"מ).
הנתבעת תשלם לתובע 3, מר מסיקה, סך של 158,482 ₪+מע"מ+ 12,500 ₪.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה צוין כי צנציפר רכשה מחברה יזמית נכס במגדל משרדים בתל אביב.
כן הם טענו כי אף לו היתה נושה שלה, לא ניתן לקבל את הבקשה שהיא למעשה בקשה להחלפת תובע נגזר, החלפה שאינה אפשרית במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, בנגוד לבקשה לאישור תביעה ייצוגית.
לגישתה, החברה קיבלה על עצמה התחייבות ואחריות כלפי הרוכשים והבעלים של היחידות ובכלל זה אחריות לתיקון ליקויים ביחידות הפרויקט בתקופת הבדק.
המשיבים טענו כי כדי שתקום חבות כספית של החברה כלפי צנציפר, נידרשת צנציפר לשלוש "שכבות" – הוכחה כי התגלו ליקויים בדירה המזכים אותה בהפעלה של כתב האחריות; הוכחה כי החברה סירבה לבצע את התיקונים הללו; וחיוב של בית המשפט את החברה לשלם כספים לצנציפר במקום לבצע את התיקונים בעצמה.
לא הועמדה גם תשתית ראייתית לכך שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה מכוח כתב האחריות לבדק אם יתגלו ליקויים שכלולים בכתב האחרית; וודאי שלא הוכח כי בתביעה עתידית כזו בית המשפט יורה לחברה לשלם כספים חלף תיקון הליקויים.
מובן שלאור האמור היא גם לא ציינה ולא טענה כי היא הגישה נגד החברה תביעה כספית (ומובן שלא עומד לזכותה פסק דין חלוט).
...
בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא ניתן לראות בצנציפר נושה של החברה כמובנו של מונח זה בסעיף 204 לחוק החברות, ולאפשר לה – אם בקשתה תתקבל – לפעול בשמה של החברה, להגיש תביעה עבורה ולנהל את התביעה הזו.
כאמור, גם אם יתכן ש"נושה" לצורך ס' 204 אינו כולל רק מי שיש לזכותו פסק דין חלוט, אני סבורה כי מי שלא טוען אפילו שעומדת לו בעת הגשת הבקשה עילת תביעה או שתעמוד לו עילה כזו בעתיד – אינו יכול להיחשב כנושה.
לכן, הבקשה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 10.8.2015 הגיש המבקש, מר דרדיגר, כנגד חברה קבלנית י. אליה ובניו יזמות וקבלני ביניין בע"מ ("החברה") וכנגד עו"ד פרסיק, אשר ייצג את החברה בפרויקט הקבלני, בקשה לאישור תובענה ייצוגית, על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"), שעניינה גבייה בלתי חוקית של הוצאות משפטיות בגין מה שנטען להיות פעולות רישום, שחויבו לשלם רוכשי הדירות במועד ההיתקשרות ("בקשת האישור").
לטענתם, היתנהגות המבקש ובאי כוחו לוקה בחוסר תום לב היורד לשורשו של ההליך ואינה עונה על הדרישות לייצוג הולם הקבועות בסעיפים 8(א) (3) ו- (4) לחוק תובענות ייצוגיות, וכי המבקשים לא הוכיחו קיומה של עילה לכאורית המצדיקה החלפת תובע ייצוגי, ובודאי שלא התובעת הייצוגית המוצעת שהנה עורכת דין המועסקת במשרד באי כוח המבקשים ואינה מתאימה לפרופיל חברי הקבוצה הנטענת.
...
על כן גם לא ראיתי להיעתר לבקשות שהוגשו בעניין עו"ד לנגסר מכח סמכותי על פי סעיף 16(ד) לחוק.
אין בידי לקבל בקשה זו. בעניינו, חל דין ספציפי ביחס לאפשרות המשך ההליך לאחר הסתלקות התובע הייצוגי, כקבוע בהוראת סעיף 16 לחוק.
לא נעתרתי לבקשתו של המבקש לצרף מבקשת ייצוגית נוספת, מפאת שבקשה זו אינה אלא בקשה להחלפת מייצג, אשר לא ראיתי לנכון להיעתר לה בשלב מוקדם זה ובנסיבות העניין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת האישור לתובענה כתובענה ייצוגית: כרקע לבקשה אציין כי ביום 13/4/22 הגישו המבקשים – מר אסף אברהם ומר טל כרמי (להלן: "המבקשים") בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעיקרה בטענתם כי המשיבות – דור- אל הנדסה בניה והשקעות בע"מ (להלן: "דור אל") ורמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ (להלן: "רמי שבירו") (דור אל ורמי שבירו להלן וביחד: "המשיבות") – חברות בניה אשר מהן רכשו המבקשים דירות במסגרת פרויקטים מסוג "מחיר למישתכן", הפרו לכאורה את הוראות המיכרז ואת הוראות הדין וזאת בשלושה עניינים: א) מסירת דירות לרוכשים תוך חריגה מהמפרט המחייב בהתאם להוראות מיכרז מחיר למישתכן; ב) גביית סכומים מרוכשי הדירות שלא כדין ומעבר לתעריפים המנויים בצו פקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מירבי לשירותי נותן שירות בהיעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), תש"ס – 1999 (להלן: "צו הפיקוח") ובתקנות המקרקעין (אגרות), תשל"ה – 1974 (להלן: "תקנות המקרקעין אגרות"); ג) חיוב בתשלום עבור חיבור לתשתיות מים בנגוד להוראות מיכרז מחיר למישתכן (להלן: "בקשת האישור").
כך, נטען, כי על אף הוראה חד משמעית במיכרז ולפיה היזם או הקבלן אינם רשאים לגבות כל תמורה נוספת מרוכש הדירה, שכן המחיר למ"ר דירתי כולל, בין היתר, חיבור הדירה לתשתיות ובכללן: מים, ביוב, חשמל ועוד, גובות המשיבות תמורה נוספת מרוכשי הדירות בגין חיבור לתשתיות, ובהן תשתית המים.
לטענת המבקשים, המשיבות במעשיהן ובמחדליהן מקימות כנגדן מספר עילות תביעה, ולרבות בגין - הפרת חובה חקוקה מכוח הוראות צו הפיקוח, תקנות המקרקעין אגרות וכן מכוח הוראות המיכרז המחייב, הפרת עילות חוזיות מול הרוכשים, עשיית עושר ולא במשפט וכן הפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981.
כך, טוענות המשיבות כי כפי שפורט בהרחבה בתשובה לבקשת האישור, המבקשים לא העמידו תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התובענה כייצוגית, וממילא התשתית הראייתית שהוצגה בבקשת האישור לוקה בדין ובעובדה.
...
לכך יש להוסיף כי אין בידי לקבל את טענת המבקשים ולפיה ממילא אין כל טעם ממשי ופרקטי לערוך פניה למשיבות, נוכח התנגדותן הברורה, כפי שפורטה בתשובתן לבקשה, לגלות את המסמכים המבוקשים – שכן מדובר בטענה בדיעבד (בגדר חוכמה בדיעבד), אשר אין בה כדי להצדיק פניה מוקדמת – שכן ברי כי קודם לקבלת תשובת המשיבות לא ידעו המבקשים כי אלו יסרבו לפנייתם.
סוף דבר; הבקשה נדחית בזאת.
המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2001 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טענה זו מעוגנת בעובדה, שבת"א 492/98 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב התנהל הליך של תובענה ייצוגית, אותו יזמו שניים מבין רוכשי הדירות בפרוייקט הנידון, הליך אשר הסתיים בפשרה וניתן בו פסק-דין, הכל כפי שיפורט להלן.
כב' השופט טלגם הגדיר את הקבוצה כדלהלן: "כל רוכשי דירות ויחידות דיור ביישוב בית"ר שרכשו אותן מהנתבעים האחים שרבט חברה לבנין בע"מ ישירות או מחברה אחרת הקשורה לחברה זו, או באמצעות שבת עופר ייזום והשקעות בע"מ". אכן, על פי הגדרת הקבוצה הנ"ל, נראה, כי פועלו של פסק הדין בתביעה הייצוגית משתרע גם על הנתבעת מס' 2, אף שלא היתה בעלת דין בהליך התביעה הייצוגית, שכן זו חברה הקשורה בנתבעת מס' 1, כפי שהודו באי-כוחה בבקשה בבש"א 6169/01, וגם לא נטען אחרת ע"י התובעים.
במקרה דנן, כפי שנפרט בהמשך, טענות התובעים כנגד פסק הדין שניתן בתביעה הייצוגית אינן מסוג הטענות שיכולות להביא להצהרה על בטלות פסק הדין הנ"ל, כלפי התובעים, שכן אין התובעים מצביעים על חריגה מסמכות או "פגם חמור". עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, שכאשר מדובר בחבר קבוצה שלא היה שותף פעיל להליך התביעה הייצוגית, ואשר מושתק מכוחו של הליך זה מלתבוע את הנתבעת בהליך מאוחר יותר, הרי שבשל הסיטואציה המיוחדת שטבועה באופייה של התביעה הייצוגית, היקף העניינים שעל יסודם ניתן יהיה לתקוף את פסק הדין בתקיפה עקיפה, יהיה רחב יותר.
הפעלתם של אמצעי זהירות אלה בשלב ההכרעה בשאלת החלתו של מעשה-בית-דין על מי שנטען כלפיו שהוא נמנה עם חברי הקבוצה המיוצגת נועדה למנוע הפעלה שרירותית של כלל המניעות הדיוני, כאשר מתגלה בדיעבד ניגוד אינטרסים שבין הנציג לבין אחדים או חלק מחברי הקבוצה, או מתגלה ליקוי או פגם בניהול ההליך על-ידי הנציג, שהשפיע על ייצוג הולם וראוי של האינטרסים של מי שנימנה עם חברי הקבוצה ואשר נגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות הנוכחית.
...
ואולם, גם ענין זה אינו אלא פגם טכני ודין הוא שאין מסלקים תובענה על הסף בגין עניינים אלה שניתנים לתיקון פשוט ואינם מהותיים כלל; (ב) עופר מוסיפה וטוענת, כי יש לדחות את תביעתם של התובעים, או חלק מהם, בשל קיומו של מעשה בית דין (תקנה 101(1) לתקנות).
מקובלת עלינו ההגדרה, כי מסכת העובדות המעמידה את זכות התובע לקבל את הסעד המבוקש-היא עילת תביעה.
התוצאה היא, שחלק מהתובעים מושתקים מכוחו של מעשה בית-דין שנוצר ע"י פסק הדין בתביעה הייצוגית ודין תביעתם, בנושא המקדמה להידחות.
התביעה שהגישו כל יתר התובעים בנושא המקדמה נדחית בזה מחמת מעשה בית-דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו