תביעה ייצוגית נגד בנק פועלי אגודת ישראל

בבית המשפט העליון ער"א 6042/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: זהר וייס נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. מדינת ישראל – רשות האכיפה והגבייה 4. רשות הדואר, חברת דואר ישראל, השירות הבנקאי בנק הדואר 5. בנק איגוד לישראל בע"מ 6. בנק אוצר החייל בע"מ 7. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל בע"מ 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ 11. בנק ירושלים בע"מ 12. בנק לאומי לישראל 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראלי בע"מ 16. בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ 17. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 8325/20 מיום 15.8.2021 בשם המערער: עו"ד יורם יהודה ][]פסק-דין

המערער הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים (ת"צ (מחוזי מרכז-לוד) 14139-05-20).

ברם, בכל הנוגע להפקדת הערובה, לא ניתן להיתעלם מכך שהמערער הנו בעל דין שיזם הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית כלפי שורה ארוכה של בנקים וכי בקשת האישור נמחקה לבסוף בשל אי-תשלום אגרה כמתחייב בדין.

...

בנוסף, משנדחה הערעור על ההחלטה שלא להעניק למערער פטור מאגרה והאגרה לא שולמה, הורתה רשמת בית המשפט המחוזי על מחיקת בקשת האישור.

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 7100/20 ע"א 8325/20 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המבקש ברע"א 7100/20 והמערער בע"א 8325/20: זהר וייס נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. רשות האכיפה והגביה 4. דואר ישראל 5. בנק איגוד לישראל 6. בנק אוצר החייל 7. בנק דיסקונט בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ 11. בנק ירושלים 12. בנק לאומי לישראל בע"מ 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראל 16. בנק פועלי אגודות 17. הבנק הלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ סיווג הליך; בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון ][]החלטה

רקע הדברים מקורם של ההליכים שבכותרת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המערער בע"א 8325/20 (הוא המבקש ברע"א 7100/20; להלן: המערער) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כנגד שורה ארוכה של בנקים (ת"צ 14139-05-20; להלן: בקשת האישור).

זאת, משום שבהליך של תובענה ייצוגית יש לסווג החלטה כאמור כפסק דין (ראו, רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פיסקה 7 (15.4.2007); בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פיסקה 11 (‏22.11.2012); רע"א 3178/15 ברק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פיסקה 3 (3.8.2015)).

...

בסופו של דבר ולאחר התערבות בא כוחו, שוחרר סכום הקצבה לידי המערער אך בגין העיכוב בשחרור הכספים הוגשה בקשת האישור אשר בגדרה עתר המערער לחייב למעשה את הבנקים המשיבים בתשלום פיצוי בסך כולל של מאות מיליוני שקלים חדשים.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי המערער מיצה את זכות הערעור בנושא האגרה עת ערער על החלטת הרשמת בזכות בפני בית המשפט המחוזי, ומשכך אין לאפשר לו לערער פעם נוספת בזכות על אותה החלטה, במסגרת ערעור על פסק-הדין הסופי שמחק את בקשת האישור בשל אי-תשלום האגרה.

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בערעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי המערער רשאי להשיג במסגרת ע"א 8325/20 גם על ההכרעה בנושא הפטור מאגרה.

בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שהערעור מתמקד למעשה בסוגיית אי-תשלום האגרה בבית המשפט המחוזי ובהינתן הגישה המקלה הנוהגת ככלל ביחס לחיובו של תובע ייצוגי בהוצאות משפט (למשל, ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 32 (22.1.2015); ע"א 2053/18 ואכים נ' שופרסל בע"מ (29.7.2018)), סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן פטור מתשלום האגרה ובהעמדת שיעור העירבון על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח. סוף דבר (א) המערער רשאי להגיש עד ליום 5.9.2021 כתב ערעור מתוקן בגדר ע"א 8325/20, כמפורט לעיל.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 14139-05-20 וייס נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת שרון גלר מבקשים זהר וייס משיבים 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. מדינת ישראל,רשות האכיפה והגביה 4. רשות הדואר,חברת דואר ישראל 5. בנק איגוד לישראל בע"מ 6. בנק אוצר החייל בע"מ 7. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל בע"מ 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ 11. בנק ירושלים בע"מ 12. בנק לאומי לישראל בע"מ 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראלי בע"מ 16. בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ 17. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ החלטה

המבקש, המנהל חשבון בנק אצל משיב 1 (להלן: "בנק מזרחי"), הגיש בגדריו של הליך זה בקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבים.

...

ואולם, לא די בכך כדי להביאני למסקנה כי כבר בשלב זה, ביסס המבקש טענותיו לפיהן ההליך מגלה עילה באופן שמצדיק, כשלעצמו, פטור מאגרה, כלפי כלל המשיבים.

לסיכום, ומהטעמים המפורטים לעיל, על משקלם המצטבר, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם את האגרה עד ליום 30.8.20, שאם לא כן יימחק ההליך.

טענות הצדדים טענות המבקש המבקש טען כי יש לקבוע שכר טירחה וגמול בהתאם לשיעורים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט שאשר הסכם הפשרה בשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהוגשו נגד בנק הפועלים (ת"צ 49339-11-11 ("תובענת חגיגי") ות"צ 3796-12-10 ("תובענת חגיגי וחזות") (פסק הדין ייקרא: "פסק הדין בעיניין חגיגי וחזות") (ניתן ביום 16.9.2018): "בשים לב להנחיות פס"ד רייכרט, החלטתי להעמיד את הגמול ושכ"ט גם יחד על 20% על חלק הפצוי שעד 5 מיליון. ככל שהפיצוי יהיה גבוה יותר תחולנה ההוראות הבאות: על חלק התשלום בין 5 מיליון ₪ לבין 10 מיליון ₪ -ישולם סכום כולל של 15%, ועל חלק התשלום שבין 10 מיליון ₪ ל-20 מיליון ₪ - 10%. ככל שהפיצוי יעבור את הסכומים האחרים הוא יעמוד על שיעור 7.5%. היחס בין הגמול לשכר הטירחה יהיה כמבוקש ע"י הצדדים, כלומר ביחס של 40% גמול ו-60% שכ"ט, בצירוף מע"מ כדין". (שם, בסעיף 32).

יש להמנע מפסיקת שכר טירחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [ע"א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012); רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפיסקה 7 (14.12.11); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה– דנ"א 9416/11; ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקות 12-14 (7.2.2008)].

...

טענות הצדדים טענות המבקש המבקש טען כי יש לקבוע שכר טרחה וגמול בהתאם לשיעורים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט שאשר הסכם הפשרה בשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהוגשו נגד בנק הפועלים (ת"צ 49339-11-11 ("תובענת חגיגי") ות"צ 3796-12-10 ("תובענת חגיגי וחזות") (פסק הדין ייקרא: "פסק הדין בעניין חגיגי וחזות") (ניתן ביום 16.9.2018): "בשים לב להנחיות פס"ד רייכרט, החלטתי להעמיד את הגמול ושכ"ט גם יחד על 20% על חלק הפיצוי שעד 5 מיליון. ככל שהפיצוי יהיה גבוה יותר תחולנה ההוראות הבאות: על חלק התשלום בין 5 מיליון ₪ לבין 10 מיליון ₪ -ישולם סכום כולל של 15%, ועל חלק התשלום שבין 10 מיליון ₪ ל-20 מיליון ₪ - 10%. ככל שהפיצוי יעבור את הסכומים האחרים הוא יעמוד על שיעור 7.5%. היחס בין הגמול לשכר הטרחה יהיה כמבוקש ע"י הצדדים, כלומר ביחס של 40% גמול ו-60% שכ"ט, בצרוף מע"מ כדין". (שם, בסעיף 32).

לאור כל האמור ובשים לב להנחיות פסק דין רייכרט שהחיל על תשלום כספי מדרגות תשלום, החלטתי להעמיד את הגמול ושכר הטרחה יחד על 15% על חלק הפיצוי שעד 5 מיליון ₪.

עם זאת, אני מאשרת את בקשת המבקש להעמיד את היחס בין הגמול לבין שכר הטרחה על 1:4.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 38983-08-16 צורף ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:44 בפני כבוד השופטת ריבי למלשטריך-לטר מבקשים אסף ברקוביץ, עו"ד משיבים 1. אהוד צורף ואח' 2. בנק הפועלים בע"מ 3. בנק לאומי לישראל בע"מ 4. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ החלטה

נקודת המוצא הנה כי יש להעתר לבקשה לעיון לאור עקרון פומביות הדיון, ולכן על המתנגד לבקשה הנטל לשכנע מדוע אין להתיר את העיון (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פס' 21-20 (8.10.09); רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית (24.1.17)).

על פניו , בבקשת האישור האחרת לא עולה הנושא הספציפי שנדון בתיק זה. העובדה שמדובר בתובענה ייצוגית כנגד בנקים איננה מלמדת על קיומן של שאלות דומות או זהות לאלו המתבררות בתיק הנוכחי.

ב"כ הנתבעים יעביר למבקש את המסמכים הבאים : א. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ללא הנספחים השונים ); מתוך תגובת בנק הפועלים יועברו הסעיפים הבאים בלבד: 125-170 כולל, 188-204 כולל, 207-236 כולל.

...

ביום 17.8.19 ניתנה החלטתי המאשרת את התובענה הייצוגית, תוך שקבעתי מספר קביעות הנוגעות להגדרת הקבוצה, לעילות התובענה, לסעד הנתבע וכיו"ב. כעת, שעה שהתובענה עודנה תלויה ועומדת מבקש צד שלישי לעיין "בכלל המסמכים בתיק [ללא הפרטים החסויים]...". מבקש העיון הסביר כי הוא מייצג מבקשת בהליך ייצוגי אחר (ת"צ 44675-12-19) המתנהל כנגד חלק מהמשיבים בהליך זה, הליך שבו לטענתו עולות שאלות דומות עד זהות לאלו המתנהלות בתיק זה. הוא ציין כי בקשת העיון מוגשת לצורך ייעול ניהול ההליך הייצוגי האחר.

לחלופין, טענו הנתבעים כי ככל שבית המשפט יראה לנכון להיעתר לבקשת העיון, מבוקש להתיר עיון מלא בבקשת האישור, התגובות שהגישו התובעים לתשובות הנתבעים לבקשות האישור, ועמדת בנק ישראל.

נקודת המוצא הינה כי יש להיעתר לבקשה לעיון לאור עיקרון פומביות הדיון, ולכן על המתנגד לבקשה הנטל לשכנע מדוע אין להתיר את העיון (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פס' 21-20 (8.10.09); רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית (24.1.17)).