תביעה ייצוגית נגד בזק בגין הטעיה צרכנית

כמו כן, אישר בית המשפט את הטענות הבאות: המספר הגדול של הצרכנים שעשו שימוש בשרותי בזק בנלאומי, מצדיק הגשת תביעה ייצוגית; התביעה תהפוך לכדאית רק במידה והתובעים יצורפו לתובענה ייצוגית, בשל עלות היתר הקטנה של השיחות שבוצעו על ידי צרכנים פרטיים בעקבות ההטעיה; בתביעות נשוא הדיון, מתעוררות שאלות משותפות של חוק ושל עובדה; הבקשה הוגשה בתום לב; המערער עמד בדרישות הצגת התשתית הראייתית והוכחת סכויי ההצלחה בתביעה, על פי הסטאנדרט המקובל בתובענות ייצוגיות; ולבסוף, מצא בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין הפרסומים של בזק בנלאומי לדרך היתנהגותו.

משני הסעיפים עולה כי על מנת שתקום לצרכן עילת תביעה נגד העוסק בגין הפרת "איסור ההטעיה" נדרשים שלשה מרכיבים: על הצרכן להראות שהעוסק הפר את החובה שב"איסור ההטעיה"; כי הוא נפגע מהפרת החובה; וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור הקבוע בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, לבין הפגיעה (ראו ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ ואח', פ"ד נה(4) 584, 592 (להלן: פרשת ברזני).

...

לסיכום הדברים, מאחר ואין בטענות המערער תשתית מספקת להתייחסות לסוגיות ההסתמכות והקשר הסיבתי, בית המשפט לא יידרש לשאלות עקרוניות אלה בנסיבות הקיימות.

לגופו של עניין, המערער לא הראה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, לא קיים את התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) ומשכך דין הערעור להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

העותר, ברזני (ברזני או העותר) היה "צרכן" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, ובזק היתה "עוסק". בשנת 1996 הגיש ברזני תביעה כספית נגד בזק ועמה בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית.

השבתי על השאלה באומרי כי עוולת-חוץ לא "תישלט מעשה-מוכני ע"י הדוקטרינות שיצרה הפקודה", וכי הדוקטרינות שבפקודה תחולנה על עוולות-חוץ רק "... אם החלתה של דוקטרינה פלונית מהפקודה מתיישבת עם יסודותיה, עם מהותה, עם בניינה של העוולה שבה מדובר, ועם המסגרת שבה היא נימצאת" קשר סיבתי ופסיקת פיצויים ברזני תובע פיצויים מבזק בשל אותו פרסום שפרסמה ואשר - כהוראת סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן - עלול היה להטעות צרכן בעיניין מהותי.

בנמקו הכרעה זו, בפסק-דינו בעירעור, אמר הנשיא: האין להכיר בכוחו של ברזני לשמש תובע ייצוגי בבקשה לסעד הצהרתי, לפיו הפירסום שפירסמה בזק "עלול להטעות" צרכן? שאלה זו מעוררת בעיות מספר.

...

סוף דבר בנתון לאמור הנני מצטרף לעמדת חברתי השופטת שטרסברג-כהן, שלפיה יש לקבל את העתירה לדיון נוסף ולאשר, כבקשת העותר, את הגשת התובענה הייצוגית.

השופטת ד' דורנר: לדעתי, דין העתירה להתקבל.

אשר-על-כן, מסכימה אני לתוצאה המוצעת על-ידי חברַי, השופטים טובה שטרסברג-כהן ואליהו מצא, לפיה יש לקבל את העתירה ולאשר את הגשת התובענה הייצוגית על-ידי העותר.

העירעור שכנגד של בזק בעירעור שכנגד המכוון כנגד ההחלטה לאשר את התובענה כייצוגית, טוענת בזק, כי שיטת החיוב בגין שיחות בינלאומיות הנוהגת על ידה מעוגנת בתקנות, מפורסמת במדריך הטלפונים ומפורטת בחשבון הטלפון שמקבל הצרכן לביתו ועל כן אין בפרסומיה משום הטעה של ציבור הצרכנים.

...

אין בידי לקבל גישה זו. מצג של העוסק עשוי להטיל עליו חובת פיצויים, בגדרי פקודת הנזיקין, רק כלפי מי שמודע לתוכנו.

על כן יש לקבל את ערעורה של בזק ולקבוע, כי גם לעניין הסעד ההצהרתי אין ברזני תובע ייצוגי מתאים.

מאחר שלדעת שני חבריי השופטים היה בפרסומה של בזק דבר העלול להטעות צרכן, הריני מצטרף לחוות דעתו של חברי הנשיא א' ברק כי יש לדחות את ערעורו של ברזני ולקבל את ערעורה הנגדי של בזק וכן לקבל את ערעורה של בזק בינלאומי.

בהמשך לכך, בית המשפט קבע כי בשים לב לצורך בבדיקת ראייה טרם רכישת משקפיים ובהיתחשב במידת התלות של לקוחות אופטיקה הלפרין בבדיקה, קמה לחברי הקבוצה המיוצגת עילת תביעה לכאורה נגד החברה בגין הטעה צרכנית לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן.

משכך, בית המשפט אישר את ניהול התובענה כייצוגית בגין מספר עילות תביעה – הפרת חובות חקוקות בחוק האופטומטריה ובחוק זכויות החולה; הטעה צרכנית; רשלנות ועשיית עושר שלא במשפט.

בהתאם, נקבע שעל מנת שהפרת איסור ההטעיה תזכה את התובע הייצוגי בסעד של פיצוי, עליו להוכיח גם הסתמכות על המצג המטעה וקשר סיבתי בין ההסתמכות לנזק הנטען (רע"א 4486/18 James Richardson Proprietry Ltd נ' כהן, פסקה 20 (1.7.2019); עניין שליידר, פסקה נא; דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 414 (2003)).

...

ההנחה היא אפוא שתכלית החקיקה תוגשם אם למונח שמופיע מספר פעמים בדבר החקיקה יינתן פירוש אחיד (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני: פרשנות החקיקה 314-313 (1993)); ואכן תכלית חוק האופטומטריה תומכת במסקנה שלא ניתן לאפשר לעובדים לפעול בהתאם לחריג ההתמחות, כל עוד לא הוסדרה התמחות בתקנות.

סוף דבר בקשת האישור דנן מבטאת נאמנה את החשיבות הטמונה במנגנון התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית שבעזרתו ניתן לקדם ולהעלות על סדר היום אינטרסים ציבוריים, ולהגביר את הפיקוח על פעולות שלטוניות שונות.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.