תביעה ייצוגית לפינוי פסולת מבתי עסק

אם התשלום הנידון הוא אגרת היתר לילה, אגרת היתר הצבת שולחנות וכסאות, אגרות פינוי פסולת או אגרה לפי סעיף 41 לחוק עזר שמירת הניקיון (ובכלל זה העמדת פרגודים), ישוגר המכתב לבית העסק שחויב באגרה.

אם מדובר באגרות היתר לילה, באגרות פינוי אשפה או באגרות היתר הצבת שולחנות וכסאות או פרגודים ובאגרות לפי סעיף 41 לחוק העזר שמירת הניקיון – ייבחן סכום ההשבה של כל האגרות מאותו סוג שהוטלו על בית העסק בתקופת התביעה, בכל עסק לחוד.

יתרת הכספים שלא נדרשו בזמן על-פי פסק-דין זה תיוותר בקופת המשיבה, אך אם בתוך שנה ממועד סיום ההשבה יוחלט בעע"ם 2927/15 עריית תל אביב נ' ליבוביץ (להלן: עניין ליבוביץ') כי בתובענה ייצוגית שהוגשה מכוח פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות אפשר לפסוק סעד של העברת כספים למטרה ציבורית לפי סעיף 20 לחוק, היא תועבר בערכה הנקוב – על-פי הדין וקביעותיו של בית המשפט העליון בעיניין ליבוביץ' – למטרה ציבורית אשר אבחר.

...

אני מאשרת את הגדרת הקבוצה כפי שנוסחה בבקשה דנן.

הואיל ומשך הזמן בין משלוח המכתבים לבין המועד האחרון לקבלת הפניות אינו עולה על 45 יום, אני קובעת כי שיהוי של 21 יום לא ייחשב איחור.

נוכח השיקולים האמורים לעיל, השבת מחצית מהסכום שלו זכאי כל חבר בקבוצה היא סבירה והוגנת, ומקובלת עליי עמדת הצדדים כי סבירה ההחלטה שלא להשיב סכומים הנופלים מעשרה שקלים, כשהסכום נשקל מול ההוצאות הכרוכות בתשלום.

הגם שהצדדים לא פירטו הסכמה באשר לדיווח על יתרת הכספים, אני מורה למשיבה להגיש גם דוח כזה בתוך אותו פרק זמן.

בכל חשבונית אותה תנפיק המשיבה ללקוחותיה יהיה כיתוב ברור מודגש ונגלה לעין במסגרתו יירשם: "בהתאם להוראות החוק, הינך רשאי למסור למוביל, ללא תמורה פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה למוצר שרכשת בבית העסק. על מנת לנצל זכות זו, הכן את המוצר הישן לפינוי, נתק/י את המוצר הישן מכל תשתית ו/או חיבור אחר וציין בפני המוביל כי הינך מעוניין בפנוי המוצר הישן. אם רכשת בחנותנו מקרר ולצורך הובלתו אל ביתך נידרש לפרק את דלתותיו ונתבקשת לשלם תוספת מחיר עבור פירוק הדלתות, תהא זכאי לפינוי המקרר הישן ובמידת הצורך לפירוק דלתותיו ללא כל תמורה כספית ו/או עלות נוספת. אם דרש המוביל (שהוא קבלן חצוני) תמורה עבור הפינוי, היתקשר מידית לסניף או לשירות לקוחות וכספך יוחזר לשביעות רצונך המלאה, על פי הוראות הדין." המשיבה תציב בכל אחד מסניפיה במקום בולט, שלט ברור ונגלה לעין שבו יירשם: "קונה נכבד! בהתאם להוראות החוק, בעת רכישה בסניף, הינך רשאי למסור, ללא תמורה, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה למוצר שרכשת בבית עסק זה. כמו כן, במידה ותבצע הובלה באמצעותנו, הינך זכאי למסור מוביל ללא עלות מוצר ישן דומה לזה אותו רכשת. על מנת לנצל זכות זו, הכן את המוצר הישן לפינוי, נתק/י את המוצר הישן מכל תשתית ו/או חיבור אחר וציין בפני המוביל כי הינך מעוניין בפנוי המוצר הישן. אם רכשת בחנותנו מקרר ולצורך הובלתו אל ביתך נידרש לפרק את דלתותיו ושילמת תוספת מחיר עבור פירוק הדלתות של המקרר החדש, תהא זכאי לפינוי המקרר הישן ובמידת הצורך לפירוק דלתותיו, ללא כל תמורה כספית ו/או עלות נוספת. אם דרש המוביל (שהוא קבלן חצוני) תמורה עבור הפינוי, היתקשר מידית לסניף או לשירות לקוחות וכספך יוחזר לשביעות רצונך המלאה, על פי הוראות הדין.". המשיבה תפעל במאמצים סבירים על מנת שבתוך חצי שנה מיום ההסדר, בכל אתרי האנטרנט אותם היא מפעילה ושבאמצעותם ניתן לרכוש ציוד חשמלי ואלקטרוני באופן מקוון, במסך בו הלקוח מתבקש לציין את האופן בו הוא חפץ לקבל לידיו את הציוד החשמלי והאלקטרוני שרכש (הובלה או איסוף עצמי), יופיע, באופן ברור ונגלה לעין, הכיתוב הבא: "הינך רשאי למסור, ללא תמורה או עלות פינוי, במעמד מסירת המוצר שרכשת, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה למוצר אותו רכשת. יש לתאם מראש את פינוי המוצר הישן. המוצר היישן יימסר על ידך לאחד מסניפנו או למוביל שיספק לך את המוצר שרכשת ויועבר על ידנו למיחזור או שימוש חוזר. פינוי במנוף, או שירותים חריגים נוספים ייתכן ויהיו כרוכים בתשלום. לא תתאפשר מסירת מוצרים מזיקים". בהמשך לכך, יתאפשר ללקוח לסמן במקום ייעודי מתאים, שהוא מעוניין בפנוי המוצר הישן ואת אופן פינוי כאמור.

מוצע להתנות חלק מתשלום שכר הטירחה, לאחר שזה ייקבע, בבצוע ההסדר בהתאם לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 23(ד) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני, שיש להעמיד את הגמול למבקשת על סך של 5,000 ₪ ואת שכר הטרחה לבאי כוחה על סך של 50,000 ₪.

לאור כל האמור, אני מורה כדלהלן: ניתן בזאת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוח המבקשת בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

פינוי הפסולת העודפת מבתי העסק אינה מוטלת על המשיבה כחובה, ובמסגרת ההסדר בחרה המשיבה במסלול האובליגטורי – הודע לבתי העסק על חובתם לפנות בעצמם את הפסולת העסקית העודפת מתחומם ולחילופין, על האפשרות לבחור להסתייע בשרותי המשיבה לבצוע מטלה זו. ככל שבעל עסק יבחר להעזר בשרותי המשיבה לפינוי הפסולת העודפת הוא יחויב לשלם תמורתה.

דיון סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

בסמוך לתחילת הגביה נושא התובענות, שלחה המשיבה הודעה לבתי העסק חברי הקבוצה ובה הודיעה כי לא חלה עליה חובה לפנות פסולת עודפת של חברי הקבוצה על חשבונה.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם לתובעת הייצוגית גמול בסכום של 10,000 ₪ ושכר טרחה לבא הכוח המייצג בסכום של 105,300 ₪ (כולל מע"מ).

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 55989-11-19 מוכני ואח' נ' טביב - החברה הארצית לטיפול ופינוי פסולת רעילה בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אסתר שטמר המבקשים 1. ראובן מוכני 2. קרן אורבך ברנע ע"י ב"כ עו"ד ליאור להב ועו"ד הדר סטמפו המשיבים 1. טביב - החברה הארצית לטיפול ופינוי פסולת רעילה בע"מ 2. אקוכם איכות הסביבה בע"מ 3. כימוביל בע'מ 4. אייל טביב 5. כימוטל בע"מ 6. עופר טביב ע"י ב"כ עו"ד אלירן סטריכמן פסק דין

קבוצת התובעים היא "כל תושבי ובעלי הדירות בשכונת הדר המושבות החדשה וכל העובדים במפעלים, המשרדים ובתי העסק באיזור התעשייה סגולה, בפתח תקווה, בתקופה שהחל מיום 1.1.2016". המבקשים הם ראובן מוכני וקרן אורבך ברנע.

המודעה תפורסם תוך 10 ימים בשני עיתונים יומיים רבי תפוצה, באותיות שגדלן לא יפחת מ-3 מ"מ. המזכירות תואיל לשלוח עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רשומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה, בעמדות הצדדים, בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ובעמדת הבודקת – מצאתי כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר נותן מענה לנושא התובענה: התחייבויות המשיבה יביאו לשיפור המצב ולפיצוי הולם של חברי הקבוצה.

כיוון שמדובר בחלק עיקרי בהסכם, והתועלת שתצמח מעצם הביצוע ברורה – החלטתי לדחות את עמדת היועצת המשפטית לממשלה שבקשה להעדיף את העברת הסכום לקרן.

על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

כפי שציין בית המשפט קמא, ישנה אפשרות שבמסגרת התובענה הייצוגית יתברר כי מפעלים אלו לא שילמו למועצה אגרה ביתר ואולם, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר באפשרות סבירה וזאת נוכח מחדלה של המועצה לקבוע באופן ברור מה כמות הפסולת הבסיסית שכל מיפעל זכאי כי תפונה משטחו ללא תשלום אגרה .

שם, הערייה ביקשה לחייב את בעלי העסקים בעיר לשאת בעלות פינוי הפסולת העסקית העודפת, ובית המשפט העליון, שוב, אישר את ההסדר.

...

העובדה שהעותרת הייתה חלק מהתובענה הייצוגית, אשר הנחת הבסיס שלה הייתה שהיא מוגשת בשם "מפעלים" בתחומה של המשיבה, מחייבת אף היא את המסקנה כי העותרת עונה על הגדרת "מפעל", בחוק העזר בו עסקינן (ולדעתי היא אף מושתקת מלטעון טענה סותרת).

עם זאת, וכפי שעולה מהפסיקה, העובדה שטרם הושלם הליך "ההטמעה" או התיקון – אינה מחייבת את המסקנה שהעותרת מבקשת להסיק.

סיכום - אשר על כן, לאור כל האמור מעלה במקובץ, העתירה נדחית.