צא וראה, כי בתוספת הרביעית מופיעות שתי עיסקאות – עסקה בעיניין רכישה של יחידת נופש המאפשרת "פתח יציאה" וכן עסקה בעיניין רכישת שירותים במכון כושר המאפשר "פתח יציאה" במהלך השנה הכוללת גם בריכות שחייה וקורסים במסגרת זו, כאשר קודם לכן – לא התאפשרה היציאה עד תום התקופה הקצובה או שניתן היה להשתחרר מהמנוי תחת קנס יציאה מוגדל.
ואולם, לגופו של עניין, בית המשפט העליון קבע כי "על פניו, יש משקל לטענותיה של המבקשת בהקשר זה" של טענתה העיקרית שהעלתה, והכרעה בעיניין אינה יכולה "להעשות במסגרת שלב אישור התובענה כייצוגית. הסוגיה דורשת בירור עובדתי מלא. כך התמונה המשפטית עשויה להתבהר יותר". טענתה העיקרית של המבקשת היא כי אף בהנחה שההסדר ייקבע כמקפח, התוצאה המעשית תהא לכל היותר הסרת הקפוח והחזרת מעמדו של הלקוח למעמד שהוקנה לו בדין.
...
בעניין קידום בע"מ, בית המשפט שרטט את עובדות המקרה וביחס אליהן מיקד את השאלה המשפטית – "אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המוסכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב בטענה שעל פי הדין ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו– האם ללקוח ישנה תרופה נגד העוסק במקרה שכזה? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה?
בית המשפט המחוזי הבחין בין שני מצבים בהם מבקש הלקוח לבטל את ההתקשרות.
יצוין, כי המבקשת שם העלתה טענות נוספות כנגד המסקנה שישנה סבירות לקביעת התניה כמקפחת.
על כן, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.
