הצדדים מסכימים בזאת, כדלקמן -
אשר לחברי הקבוצה הייצוגית למעט מי שיודיע שאינו מעונין כי יחול עליו הסדר הפשרה, הם כל מי שבמהלך פרק הזמן החל מיום 4.9.16 (שנתיים לפני הגשת ההליך שבכותרת) ועד למועד חתימת הסכם הפשרה זה ביום 11.2.20, העמידו או החנו את רכביהם במקום או בזמן שהחניה בהם נאסרה או הוגבלה בחוק העזר, אך שילמו אגרת הסדר חניה ובמקביל, גם נקנסו על החניה האסורה ושילמו את הקנס, אך לא קיבלו החזר אגרה (להלן: "חברי הקבוצה").
אשר לסכום הנזק המצרפי לציבור, המשיבה הצהירה כי לאחר בדיקה מדגמית שקיימה אל מול חברת "פנגו", היא מעריכה את סכום הגבייה העודף השנתי שגבתה, באמצעות כלל החברות המפעילות יישומונים לתשלום אגרת הסדר חניה בסלולר בבני ברק, בסך שאינו עולה על 11,000 ₪ לשנה (ובסכום יחסי של כ- 916 ₪ עבור כל חודש קלנדרי).
אשר לסעד כספי לטובת הציבור, המשיבה התחייבה כי יתרת סכום הגביה העודף בסך של 13,854 ₪ (בכפוף לסכומים נוספים ככל שיצטברו בהתאם להוראות הנ"ל) יועבר בתוך 30 יום ממועד אישור הסדר הפשרה לקרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד, בהתאם להוראות סעיף 20(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות וכפי התיקון שבקש ב"כ היועמ"ש שייערך בהסדר הפשרה.
...
הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין חלקי, תוך הותרת ההכרעה בסוגיית הגמול והשכר טרחה לאחר קבלת סיכומי הצדדים, כבקשתם.
אני סבור כי הסדר הפשרה מהווה הסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". ההסדר משקף נכונה את סיכויי התובענה ואת סיכוניה ומציב תנאים הוגנים וסבירים לצדדים ולחברי הקבוצה.
אני סבור כי הסיכוי שהמשך ניהול התובענה יניב לקבוצה ולציבור תועלת ביתר מזו שגלומה בהסדר הפשרה אינו גבוה ואין בו הצדק בבחינת המשאבים הכרוכים בהמשך ניהול ההליך עד תום.
לאור המקובץ, אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין חלקי זה.
לאחר פרסום הודעה בדבר הגשת ההסדר לפי סעיף 25 בחוק, תפרסם המשיבה את פרטיו בשני האתרים כמוסכם על הצדדים, במקום בולט, בהדגשה ולמשך תקופה בת 100 ימים.
