מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה ייצוגית טענת העדר עילה

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב התשובה הוגש ביום 29/3/17 ובמסגרתו העלתה המשיבה טענות שונות, לפיהן עילות התביעה אינן מתאימות להתברר כתובענה ייצוגית, טענה בדבר העידר עילת תביעה אישית, וטענות לעניין דרך החישוב ועוד.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי היא כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: חברת מוסדות חנוך תרבות ושקום שכונות [להלן: המשיבה], היא חברה לתועלת הציבור, מיסודה של עירית תל אביב, העוסקת בניהול מוסדות המספקים לציבור שירותי תרבות, ספורט חוגים ושירותים חברתיים נוספים.
בענייננו, לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה המתוקן הגעתי לכלל דעה כי הסכם הפשרה, בכפוף ליישומו בפועל, מקדם באופן משמעותי את עניינם של חברי הקבוצה לעבר ולעתיד וכי ראוי לאשרו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה הוסיפה וטענה, כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לאישור תובענה כייצוגית, ובתוך כך נטען להעדר עילת תביעה אישית של המבקש משלא הוא זה ששילם את הפקדון אלא אישתו לשעבר, רויטל, וכי בכל מקרה החברה היא בגדר "מבקש ההיתר" ולא המבקש.
...
טענות המבקש בבסיס בקשת המבקש עומדת הטענה לפיה במקרה בו לא ניתן היתר מן הטעם שמבקש הבקשה זנח אותה, מכל סיבה שהיא, אין סמכות למשיבה שלא להשיב את הפיקדון, אשר משולם כערובה לתשלום מלוא אגרת הבנייה ככל שיתקבל בסופו של דבר היתר.
לפיכך, ראיתי לנכון להפעיל סמכותי מכוח הוראת סעיף 8(ג)(1) לחוק הקובע כי: "מצא בית המשפט, כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3), לפי העניין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע הייצוגי", ובהתאם תחת דחיית הבקשה אני רואה לנכון לאשר ניהול התובענה כייצוגית, וזאת בכפוף לניהול התובענה על ידי תובע ייצוגי חלופי.
סוף דבר לאור כל האמור הריני מורה כדלקמן: תביעתו האישית של המבקש – נמחקת, משאין הוא מתאים לייצג הקבוצה בתובענה ייצוגית זו. לצד האמור, יוער, כי אין באמור כדי לחסום דרכו של המבקש בהליך תביעה אישי רגיל.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת מהטעמים המפורטים לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעיניין זה, ובזהירות המתבקשת, אפנה לטענת המשיבים 4,5,7,9-14 ו-17 אשר נזכרה לעיל, לפיה אין כל יריבות בינם ובין המבקש, באשר אינו נימנה על לקוחותיהם, כך שלא מתקיימות ההוראות הקבועות בס' 3 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, ומכאן, טענה להעדר עילה למבקש ביחס למשיבים אלו מכוח חוק זה. כאמור, המדינה טענה אף היא כי למבקש אין כל עילת תביעה נגדה שכן התביעה אינה נכללת בגדר פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובעות ייצוגיות נוכח הוראות חוק תובענות ייצוגיות.
...
ואולם, לא די בכך כדי להביאני למסקנה כי כבר בשלב זה, ביסס המבקש טענותיו לפיהן ההליך מגלה עילה באופן שמצדיק, כשלעצמו, פטור מאגרה, כלפי כלל המשיבים.
לסיכום, ומהטעמים המפורטים לעיל, על משקלם המצטבר, הבקשה נדחית.
המבקש ישלם את האגרה עד ליום 30.8.20, שאם לא כן יימחק ההליך.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אבחן תחילה את הטענה להעדר עילת תביעה אישית של המבקש.
אמנם, אין צורך כי כל רכיב בעילה יהא זהה, אולם, נוכח המערכת העובדתית השונה בין העילות/טענות כאמור לעיל והשלכותיה גם על הסוגיות המשפטיות לגבי חלק מהעילות כמו למשל בעילת הרשלנות הנטענת, איני סבור שהמבקש יכול לשמש כתובע היצוגי של הקבוצה כפי שהוגדרה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ולא שוכנעתי בענין זה מהפסיקה אליה הפנה המבקש בסיכומיו.
...
בענייננו, לאחר שעיינתי בראיות וקראתי בעיון גם את תצהירי עדי המשיבה, נראה כי לא הונחה תשתית ראייתית בדבר מדיניות מפרה מצד המשיבה אלא לכל היותר לטעויות נקודתיות.
מעבר לכך שמדובר בטעויות נקודתיות, לגבי שני דגמים ספציפיים אלה לא הוצגה הערכה לגבי מספר המבוטחים הנפגעים וכן לגבי היקף הנזק, למעט שבאחד הדגמים מדובר על גביית יתר של 19 ₪ ובשני על גביית יתר של עשרות ש"ח. בנוסף, אני סבור שהתנהלות המשיבה שהסתמכה על מחירון לוי יצחק לאורך השנים הייתה סבירה ואף מתבקשת, במיוחד נוכח העלות הכלכלית והקושי ליצור בסיס נתונים מטעמה, שניתן להניח שגם הוא לא היה חף מטעויות בהתחשב בהיקף הנתונים של עשרות אלפי דגמים ותתי דגמים.
סוף דבר נוכח האמור, דין הבקשה לאישור להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תמצית תשובת המבקשים ביחס לטענת העדר עילה – בין המבקשים ובין המשיבה 2 נחתם כביכול נספח שינויים, כי כלי הרכב שנמסרו הם בבעלות המשיבה 2 וכי המשיבה 2 היא זו שפרעה את השיקים שנתנו המבקשים למשיבה 1.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן; (ג) השלב שבו נמצא ההליך; (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5); (ה) הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהוה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר" (ההדגשה שלי – מ' נ').
...
בנסיבות אלה, לאחר שהמגשר בדק ומצא כי דרך החישוב היא סבירה והוגנת, ולאחר שקובצי הנתונים שעל פיהם הגיעו הצדדים להערכת הסכום המוסכם בהסדר הפשרה הומצאו לעיונו של בית המשפט ביום 25.2.2020 (במעטפה סגורה), אני סבורה כי בחינת סבירותו של ההסכם והיותו הוגן, בהתחשב בעניינים של חברי הקבוצה, אינה מצריכה חוות דעת או בדיקה של מומחה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבות תשלמנה את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 50 לעיל.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו