תביעה ייצוגית הימנעות מלצרף הוראות הפעלה

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן "חוק תובענות ייצוגיות"), בשל מכירת טובין מיובאים מבלי שצורפו להם הוראות שימוש ואזהרה, כמו גם תעודת אחריות ומדבקת אחריות בשפה העברית, ומבלי שצורף להם כבל חשמל התואם לשקע חשמל סטנדרטי בישראל.

פיצוי כספי לחברי הקבוצה; לקבוע כי המבקש יהיה התובע המייצג וכי ב"כ יהיה ב"כ המייצג, ולהורות על תשלום גמול לתובע המייצג ושכ"ט לב"כ המייצג; תמצית תשובת קאיה לטענת קאיה, למבקש לא עומדת כנגדה עילת תביעה אישית, כמו כן לא קיימת כל עילה המצדיקה את אישור התובענה כייצוגית, זאת מהטעמים הבאים: אשר לעילת התביעה האישית, טוענת קאיה, כי המבקש כלל לא טרח לפנות אליה בטרם הגשת התביעה ולבקש את השלמת החוסרים, לו היה פונה ומבקש זאת – היה נענה מיד; למבקש לא נגרם כל נזק אמיתי; מסך המחשב אינו דורש כל הוראות הפעלה מיוחדות המצריכות עיון בחוברת הוראות הפעלה ושימוש; אין צורך בתעודת אחריות או מדבקת אחריות שכן מימוש האחריות נעשה בהצגת חשבונית הרכישה; המבקש כלל לא רכש כבל חשמל חלופי ואף לדבריו הוא עושה עד היום שימוש בכבל שסופק במסגרת האריזה (באמצעות המאריך רב השקעים).

פוטנציאל אי הנוחות שונה מאי נוחות ממשית הנגרמת לאדם הנזקק בפועל לשירותי אחריות אך נימנע מלקבלן או אף לדורשן עקב קשיי שפה, או לאדם הנמנע מלמצות את מלוא יכולות השמוש הגלומות במוצר שרכש עקב קושי בהבנת הוראות ההפעלה.

...

כללו של דבר, גם אם היה מוכח לכאורה קיומה של קבוצת נפגעים, הרי שלנוכח המסקנה כי פוטנציאל אי הנוחות אינו מצדיק פיצוי (להבדיל מאי נוחות ממשית) ולנוכח השונות האפשרית בין חברי הקבוצה, ספק רב אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בנסיבות העניין.

אין בידי לקבל טענות אלו.

נוכח כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – נדחית.

לגירסתה לא צורפו לטלפון הוראות השמוש בו במכירתו, כך שלא יכלה לדעת כיצד יש להשתמש בו, שימוש סביר מהו וכיצד להמנע מגרימת נזק.

המשיב דוחה את טענותיה של המבקשת כי לא צירף לטלפון הוראות הפעלה ושימוש.

ד י ו ן „לא תוגש תובענה ייצוגית“, כך קובע סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, „אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית[.

...

לבקשה לאישור תובענה ייצוגית בית המשפט רשאי להיעתר בהתקיים כמה תנאים מצטברים: „התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה“; „תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין“; „קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת[.

אף לא נוכחתי שמתקיימת עילת תביעה אישית, שכן מתוך עובדות המקרה והעדויות שנשמעו עולה המסקנה כי הנזק שנגרם לטלפון נגרם עקב שימוש שאינו סביר, ולא כי אילו מהסיבות שפורטו בכתב התביעה גרמו אותו.

אשר-על-כן אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקשת תשלם למשיב את הוצאות המשפט, וכן תשלם לו שכר טרחת עורך-דין על סך 40,000 ₪, בצירוף מס ערך מוסף כחוק.

במסגרת בקשת האישור נטען המבקש כי המשיבה מייבאת ו/או משווקת מוצרים עליהם קיימים הוראות אזהרה ו/או הוראות הפעלה בשפה זרה, לעיתים בשלל שפות זרות, ולמרות החובה בדין, בפסיקה ובחוק לצרף את אותן הוראות בשפה העברית היא לא טורחת לעשות כן. במצב זה עת הצרכן מבקש לצרוך את המוצר הוא ניצב לפני שוקת שבורה שמקשה עליו לעשות שימוש במוצר, זאת בהעדר תירגום ההוראות לשפה העברית.

וכן "כל אדם אשר ביקש לרכוש, מי מהמוצרים אשר מיובאים על ידי המשיבה, ואשר הוראות ההפעלה ו/או הוראות האזהרה בהם, לא נכתבו ו/או תורגמו לשפה העברית, ב-7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור שכאן ועד למתן ההחלטה בבקשה אישור התובנה כייצוגית". לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: הטעה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

בעוד המבקש ציין כי הגיש תובענה דומה בת"צ (מחוזי ת"א) 33610-11-19 משה מושקוביץ נ' צעצועי שירן בע"מ ו-21 אח' (פורסם בנבו, 9.6.2020) אך הוא נימנע לציין בקשות אישור נוספות אשר הוגשו על ידו אשר עסקו בהפרה נטענת של החובה לתרגם הוראות שימוש.

...

מסקנה מעין זו עומדת בסתירה להוראות החוק ואינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה לפיה תובענות ייצוגיות, בדומה להליכים משפטיים אחרים דורשת משאבים שיפוטיים רבים ולכן חייבת בתשלום אגרה.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

המשיבה טענה כי עילת התביעה נסמכת על הוראות חוק שאין להם תחולה בעניינינו, שכן המבקשת אינה בגדר "צרכן" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן ולא בוצעה עסקת מכר ביחס לתוכנה של המכשיר, כך שאין תחולה לחוק המכר; כי לקוחות המשיבה מושתקים מלטעון לנזק שניגרם על ידי צדדי ג' שביצעו מעשי גניבה, לפי תנאי הפטור שבהסכם בין המשיבה ללקוחותיה; כי המבקשת יודעה על ידי חברת הסליקה על טבען של עיסקאות זכוי והסיכונים שבהן, וכן על ידי המשיבה באמצעות הוראות ההפעלה של המכשיר; המבקשת ביצעה עיסקאות זכוי רבות וידעה על אופן ביצוען; המבקשת זוכתה על ידי המשיבה במלוא הנזק שניגרם לה; אין קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לנזק; המשיבה אינה מטעה את לקוחותיה ביחס לטיבן של עיסקאות הזיכוי והסיכונים שכרוכים בהן, ובהתאם אינה מפרה את חובת תום הלב ואת הוראות חוק המכר; התובענה אינה עומדת בתנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית; מדובר בשתי קבוצות והמבקשת אינה נמנית על מי מהן (הקבוצה האחת - לקוחות המחלקה המסחרית של המשיבה ב- 7 השנים האחרונות אשר המשיבה לא יידעה אותם ביחס לטיבן של עיסקאות זכוי והאפשרות לבצען בכל כרטיסה אשראי, ללא מיגבלה, וביחס לאפשרות להגביל עיסקאות אלה באמצעות כרטיס מפתח, אשר נגרמו להם נזקים כתוצאה מארועי גניבה בידי עובדים באמצעות עיסקאות זכוי; הקבוצה השנייה – כל לקוחות המחלקה המסחרית של המשיבה ב- 7 השנים האחרונות אשר החזיקו בכרטיס מפתח ובקשו כי תוגדר להם הרשאת עסקת זכוי בהעברת כרטיס מפתח, אשר עברו הסבה מתוכנת אשראית ריבוי לאשראית EMV שבה לא פותח יישום של כרטיס מפתח, ושנגרמו להם נזקים כתוצאה מארועי גניבה בידי עובדים באמצעות עיסקאות זכוי).

" הוראת סעיף 16(ד)(1) לחוק, קובעת כדלקמן: "אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פירסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהיתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפיסקה (4).". הליך ההסתלקות מורכב משני שלבים עקריים- בשלב הראשון, בוחן בית המשפט האם לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך היתייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלק.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולנוכח עוצמת העילות שבמוקד בקשת האישור והתועלת הציבורית המסוימת שהניבה בקשת האישור, אני מוצאת כי יש להעמיד את שיעור הגמול למבקשת על סך של 7,500 ₪, ואת שכר הטירחה לב"כ המבקשת על סך של 35,000 ₪ בצרוף מע"מ כחוק.

...

לנוכח המפורט לעיל, לאחר ששקלתי את עוצמת העילות שביסוד בקשת האישור, לצד התועלת לחברי הקבוצה כפי שעולה מבקשות ההסתלקות, ומשעה שאין המדובר במעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה - אני סבורה כי אין עוד צורך לברר את בקשת האישור במתכונתה הנוכחית ויש לקבל את בקשות ההסתלקות.

לצד זאת, אני מורה, לנוכח כל המפורט לעיל, כי המשיבה תשפה את המבקש בסכומי האגרה ששולמו על ידו ותישא בהוצאות חלקה השני של האגרה (ר' תקנה 7א(א)(4)(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נמחקת בזאת ותביעתה האישית של המבקשת נדחית בזאת.

רקע קצר והשתלשלות האירועים עד כה ביום 12.11.17 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, שעניינה בטענה כי המשיבה הפרה את הוראות רישיון ההפעלה שניתן לה ע"י משרד התיקשורת בכך שלא סיפקה מענה אנושי בתוך זמן סביר לשיחות שנתקבלו במוקדי השרות הטלפוני שלה (להלן: "הוראות הרישיון").

הקבוצה המיוצגת - קבוצת התובעים הייצוגיים עליה יחול הסכם הפשרה, כפי שהוגדרה על ידי הצדדים, נחלקה לשתיים; קבוצה ראשונה - כלל מנויי המשיבה שהתקשרו אל המוקד הטלפוני של המשיבה לשם קבלת שירות והמתינו למענה אנושי פרק זמן העולה על 3 דקות החל מיום כניסת תקנות הצרכן (מתן שירות טלפוני) (תשע"ב-2012) לתוקף ביום 9.12.12 ו/או נפגעו מכך שהמשיבה לא הודיעה להם את זמן ההמתנה הצפוי ו/או נפגעו מכך שהמשיבה נימנעה מלספק במוקדים הטלפוניים מענה אנושי במשך 24 שעות לפניות שעניינן שירותי נדידה לחו"ל ו/או נפגעו מהעדפת המשיבה למתן מענה ללקוחות חדשים פוטנציאליים על פני לקוחות קיימים; קבוצה שניה – כל מנוי של המשיבה שהתקשר אל המוקד הטלפוני של המשיבה, ונאלץ בעל כורחו לשמוע את פירסומי המשיבה כתנאי לקבלת שירות.

בנוסף לפצוי שלעיל, תשלם גולן טלקום למבקש תשלום גמול על סך של 100,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. לאי כוחו של המבקש תשלם המשיבה שכר טירחה על סך 700,000 ₪, בצרוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. תשלום ראשון בשיעור 25% מסך הגמול ושכר הטירחה, ישולם למבקש ולבאי כוחו, בתוספת מע"מ כדין, בתוך 30 יום מהמועד בו הפך פסק הדין לחלוט.

...

סכום הפיצוי הכספי אותו תשלם המשיבה ללקוחותיה יעמוד על סך 2,000,000 ₪, וההטבה שתעניק המשיבה ללקוחותיה, אשר תעמוד על סך שלא יפחת מ- 6,000,000 ₪, יינתנו ללקוחות המשיבה בהתאם למפורט בסעיפים 28 – 36 לעיל.

בנוסף לפיצוי שלעיל, תשלם גולן טלקום למבקש תשלום גמול על סך של 100,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. לאי כוחו של המבקש תשלם המשיבה שכר טרחה על סך 700,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. תשלום ראשון בשיעור 25% מסך הגמול ושכר הטרחה, ישולם למבקש ולבאי כוחו, בתוספת מע"מ כדין, בתוך 30 יום מהמועד בו הפך פסק הדין לחלוט.

אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה.