מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה ייצוגית גבייה לא חוקית של היטלי מים וביוב ‎

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שבכותרת, שעניינה בטענת המבקש כי מי רמת גן בע"מ (להלן "המשיבה") גבתה ממנו ומחברי הקבוצה "אגרת חיבור למפעל מים" (להלן "אגרת חיבור") בנגוד לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים וביוב), תש"ע- 2009; וכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים וביוב) תש"ע 2009 (להלן ביחד "כללי תאגידי מים וביוב").
עילות התביעה המפורטות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית: גבייה ללא סמכות בנגוד לחוק יסוד המדינה: משק המדינה; עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979; הפרת חובת תום הלב; הפרת חובה חקוקה, תרמית, גזל, הטעה ו/או רשלנות.
ביום 10/5/15 הגישה המשיבה הודעת חדילה סטאטוטורית לפי סע' 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן "החוק") נוכח כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב) תשע"ה- 2015 (להלן "כללי דמי הקמה") אשר ניכנסו לתקפם ביום 1.5.2015 וביטלו לחלוטין את חוקי העזר השונים, לרבות שיטת היטלי הפיתוח במשק המים והביוב ואגרת החיבור נשוא הבקשה לאישור.
במקביל טענה המשיבה ,כי על פי הלכה פסוקה כינויו של ההיטל אינו מלמד על טיבו ויש לבחון את מהות התשלום.
...
המלצה לעניין גמול ושכר טרחה: הצדדים הסכימו כי המשיבה תשלם גמול למבקש בסך 30,000 ₪ וכן תשלום הוצאות בסך 32,900 ₪ כולל מע"מ עבור הוצאות שהוציא לצורך חוות הדעת הכלכליות מטעמו וחלקו היחסי בעלות הליך הגישור.
מקובלת עליי עמדת הצדדים לפיה אין צורך למנות בודק במקרה דנן.
גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי-כוחם הצדדים המליצו, כאמור, כי תשלום הגמול למבקש יעמוד על סך של 30,000 ₪ והוצאות בסך 32,900 ₪ כולל מע"מ, ושכר הטרחה לב"כ המבקשים יעמוד על סך של 400,000 ₪ כולל מע"מ. סבורני כי הסכומים המוצעים הינם הולמים בשים לב להשקעה שנדרשה מבאי כוח המבקשת בהכנת בקשת האישור ובניהול ההליך, ולתועלת שצמחה מכך לציבור.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה והתובענה התבקש ביהמ"ש להורות על השבה של היטל מכון הטיהור בתקופה שתחילתה 24 חודשים קודם להגשת הבקשה והתובענה, בסכום משוער של 4,182,092 ₪, כמו כן התבקש סעד הצהרתי כי רכיב מכון הטיהור אינו חוקי ועל מי הרצליה לחדול מגבייתו לאלתר.
רשות המים ציינה, כי ביום 1.1.2015 ניכנסו לתוקפם כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב) (תיקון), התשע"ה – 2014 וכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב) (תיקון), התשע"ה – 2014, לפיהם אין לגבות את רכיב "מכון טיהור" במסגרת היטל ביוב וככל שהרכיב מגולם בהיטל, יש להפחיתו בהתאם לתחשיב, כשבהעדר ביאור לגבי חלקו של רכיב מכון הטיהור יש להפחית כ-21% מהיטל הביוב.
א' - ההסדר עומד בתנאים הנדרשים בחוק לאישורו ס' 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי קודם לאישור הסדר הפשרה שהוגש בטרם אישור התובענה כייצוגית, על ביהמ"ש לוודא כי ההסדר הנו ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה; כי קיימות שאלות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה; וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין.
...
החרגת המבקשים שלא להיכלל בקבוצה המיוצגת המבקשים שלא להיכלל בקבוצה המיוצגת הגישו את בקשתם בהתאם לדין ולא מצאתי טעם שלא להיעתר לה. העובדה שההטבה תחול גם עליהם אינה מעלה ואינה מורידה, שכן היא חלה על כלל תושבי העיר, גם אנשים שלא נכללו בקבוצה מלכתחילה.
סוף דבר התביעה כנגד המשיבות 1 ו-3 נדחית.
הנני מורה על פרסום הודעה מתאימה על פי סעיף 25(4) לחוק.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הבקשה לאישור התובענה הייצוגית וההסתלקות ממנה בבסיס הבקשה שהוגשה לאישור התובענה הייצוגית עמדו החלטות משיבה 1 (להלן – המשיבה) בעיניין היטלי ביוב ואגרות אחרות הנוגעים למשק המים והביוב.
תמצית טיעוני הצדדים בשאלת הגמול ושכר הטירחה המבקש טוען במסגרת בקשתו לפסיקת גמול ושכר טירחת עו"ד, כי המחלוקת על זהות הגוף הגובה הוכרעה בחוות-דעתו מיום 11.3.13 של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; כי המשיבה לא החזיקה באישורים ממשרד הפנים לבצוע הגבייה ו/או להמשך גבייתה ו/או להמשך פרישֹתה ל-90 תשלומים; כי גם אם יצא בית-המשפט מהנחה שלפיה המשיבה קיבלה אישורים כאמור (ולמרות שלא הציגה אותם), הרי שאישורים אלה פג תוקפם לכל הפחות ביום הצטרפות המשיבה לתאגיד – בשנת 2010, ולכל היותר – ביום פירסום חוות-דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – בשנת 2013; כי המשיבה המשיכה לפעול באופן בלתי חוקי וללא קבלת כל אישור מהממונה על תאגידי המים לאחר המועדים האמורים; וכי מכל מקום, גם אם ניתן בעבר אישור לפרישֹה, הרי שסמכותו של משרד הפנים ניטלה ממנו והיה צורך בקבלת אישור מאת מינהל המים – אישור שנתקבל רק בעקבות הגשת הבקשה הנדונה לאישור התובענה הייצוגית.
בצד זאת, יש לציין כי רשימת השיקולים המופיעה בסעיפים 22 ו-23 לחוק אינה ממצה, והקריטריונים המופיעים בה נועדו לייצר "קווים מנחים אשר מהם ניתן ללמוד על מגמתו של החוק ועל המטרות אותן ביקש להשיג... המדובר בהתוויה של שיקול הדעת של בית המשפט ואין מקום לשרטט נוסחה קשיחה" (ע"א 9134/05 בעיניין לויט, לעיל).
...
המשיבה טענה בתשובתה לבקשה, כי מדובר בהיטל שהוטל כדין לפני כ-14 שנים עוד בטרם הקמת התאגיד; כי הגבייה נעשתה כדין ובסמכות לאחר שפרשֹה את גביית ההיטל ל-90 תשלומים דו-חודשיים שייגבו מהתושבים על-פני 15 שנים (עד לשנת 2019); כי ההיטל קיבל את אישור מועצת רשות המים וכן את אישור משרד הפנים (למרות שאישור זה לטענתה אינו מצוי בהישג ידה); כי הכספים שנגבו הושקעו בתשתיות הביוב במועצה; כי ביום 28.8.18 קיבלה המשיבה אִשרור להמשך הגבייה ממנהל מינהל המים הממונה על התאגידים, בהסכמתה של משיבה 2; וכי באִשרור זה – ההסדר המימוני לגביית ההיטל משנת 2004 בתשלומים עיתיים דו-חודשיים אושר לפחות שלוש פעמים בידי משרד הפנים ו/או הממונה בבקשת ההסתלקות המוסכמת, הודיעו הצדדים כי הגיעו לכלל מסקנה שמוטב להם, וכן לכלל תושבי המועצה, כי תוגש הודעת הסתלקות.
בהקשר זה יודגש, כי המצב הייחודי שבו נדחית בקשה לאישור תובענה שהוגשה נגד רשות מינהלית כתובענה כייצוגית, מפאת הודעת חדילה שפרסמה הרשות הנתבעת, או בנסיבות אחרות שבהן הרשות שינתה מהלכיה והמבקש הודיע על הסתלקות מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית, מחייב מתן משקל למספר קריטריונים נוספים, ובכללם – החלטת הרשות לשנות מהלכיה והתנהלותה, באופן המשיג את התכלית שלשמה הוגשה התובענה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד טען ב"כ המבקשת, שלא רק שאין כל מניעה לכרוך מספר עילות תביעה נפרדות כנגד נתבעת אחת במטרה לחסוך זמן שפוטי ועלויות, אלא שבתי המשפט יצאו נגד פיצולן של בקשות אישור מקום שניתן היה לאחדן, מה עוד שבקשת האישור הוגשה בטרם נכנסה לתוקף חובת תשלום אגרה בגין הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
אני מאפשר לב"כ המבקשת להגיש בקשת אישור מתוקנת באשר לעילות התביעה השניה והשלישית ("גביית ריבית ביתר בגין חובות מים וביוב" ובגין "קביעת תעריפים בלתי חוקיים לאגרות מים והיטלי ביוב") כשהמבקשות החלופיות הן המבקשות שצוינו בבקשתו מיום 9.11.2018.
...
לפיכך, אני מאשר את הסתלקותה של המבקשת גב' הרוש דליה.
סבורני, שטענות המשיבה בדבר אי-התאמתן של המבקשות החלופיות לשמש כתובעות ייצוגיות, מקומן במסגרת תגובה שתוגש לבקשת האישור המתוקנת, וטענות אלה יישקלו במסגרת ההכרעה בבקשת האישור המתוקנת.
לאחר ששקלתי בדבר, ונוכח התנהלות הצדדים עד כֹה, אני מורה שלא יהא צו להוצאות בגין ניהול ההליך עד כֹה, לרבות בגין הסתלקותה של המבקשת גב' דליה הרוש.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

סעיף 12(א) בנוסחו במועדים הרלוואנטיים לתובענה (עובר לתיקונים החל מיום 1.1.14 שהמרכזי שבהם ניכנס לתוקף ביום 1.1.15) קבע כך: "12(א) על אף האמור בסעיף 2(ב), חברה תהיה רשאית עד יום ב' בתמוז התשע"ד (31 בדצמבר 2013 ) לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צנורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו בכללי הספקים המקומיים, שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה – חוקי העזר); לעניין זה -
השאלה המשותפת לחברי הקבוצה היא האם המשיבה גבתה גבייה בכפל שלא כדין או שהייתה מחויבת לפעול בהתאם לכללי המים וכללי העלות לפני תקונם, ולגבות את התעריף בהתאם לחוק העזר, ולא היה לה שיקול דעת שלא לעשות כן. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות).
מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן: "(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
כבר על פי הדברים שנכתבו בעמדת רשות המים ניתן היה להבין את התועלת לחברי הקבוצה, כדלהלן: "לאחר שהובאו בפני רשות המים מספר טענות בדבר כפל גבייה של רכיב מכון טיהור שפכים במסגרת היטל ביוב ולאחר שהדברים נשקלו על ידי מועצת רשות המים והתקיים בעיניין שימוע ציבור, הוחלט, כי החל מיום 1.1.15 אין לגבות רכיב 'מכון טיהור' במסגרת היטל הביוב ככל שיש פירוט של רכיב זה במסגרת תחשיב ההיטל....הדברים פורסמו במסגרת תיקון הוראת השעה – בסעיף 12(א) לכללי תעריפי מים ובסעיף 36(ב) לכללי חישוב עלות אשר ניכנס לתוקפו ביום 1.1.15" (שם, בפיסקה 28) (ההדגשה שלי – מ' נ').
...
רבע נוסף משכר הטרחה ישולם לאחר שיוגש דו"ח על היקף ההשבה בתום תקופת המימוש והרבע האחרון ישולם לאחר השלמת ביצוע הסדר הפשרה במלואו לרבות השקעת סכומי הפשרה של הזכאים שזכותם פקעה בפעילות החינוך המוסכמת והמצאת תצהיר המשיבה על כך. אני מאשרת את בקשת מבקשי ההחרגה ליציאה מהקבוצה, ומורה כי אל ציון עולה בע"מ ח.פ. 513631416, צרפתי שמעון חברה לבניין ופיתוח בע"מ ח.פ. 510927387, ש.ס. שלם בנייה ואיכות בע"מ ח.פ. 513833194, החזקות יד רבע"מ ח.פ. 513562579 - לא יהיו חלק מהקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
רבע נוסף משכר הטרחה ישולם לאחר שיוגש דו"ח על היקף ההשבה בתום תקופת המימוש והרבע האחרון ישולם לאחר השלמת ביצוע הסדר הפשרה במלואו לרבות השקעת סכומי הפשרה של הזכאים שזכותם פקעה בפעילות החינוך המוסכמת והמצאת תצהיר המשיבה על כך. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו