תביעה ייצוגית בעלת שאלות משפטיות מורכבות

בתמצית, בית הדין הארצי לעבודה הגיע לכלל מסקנה כי לא היה מקום לאפשר את נהולה של תובענה ייצוגית נגד קסטרו בעילות התביעה הנדונות – זאת הן בשל מורכבותן של עילות אלה והשאלות המשפטיות שהן מעוררות, הן בשל הצורך בעריכת בירור פרטני ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה.

לשיטת בית הדין הארצי, כאשר במוקד בקשה לאישור תובענה ייצוגית ניצבת שאלה מורכבת ובעלת פנים לכאן ולכאן, המשמעות היא שלא ניתן לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה ששאלה זו תוכרע לטובת הקבוצה.

...

ככל שיתברר בסופו של דבר כי זכויותיהם של חברי הקבוצה קופחו – אין להלום גישה שלפיה הם ייוותרו ללא פיצוי רק בשל מורכבות החישוב.

סיכומו של דבר – גם הצורך בחישוב פרטני סבוך, אין בו בנסיבות המקרה כדי למנוע את אישור התובענה כייצוגית.

חלף זאת, בית הדין הארצי קבע כי אין לנהל את התביעה כייצוגית מחמת שסבר שלא מתקיימים שניים מהתנאים שבסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות – ואולם הגעתי לכלל מסקנה כי בקביעה זו נפלה טעות מהותית המחייבת התערבות.

לכן, אין לי אלא להזכיר את ההלכה הידועה לפיה "אמנם אין צורך כי בית המשפט יכריע בכל השאלות המשפטיות והעובדתיות בשלב אישור התובענה הייצוגית, אך אין בכך כדי לומר כי אל לו להכריע באף לא אחת מהן. פעמים, כאשר מדובר בתיק מורכב אשר מכיל שאלות משפטיות ועובדתיות רבות, עשוי בית המשפט להדרש להכרעה פוזיטיבית בחלק מהן, על מנת שיוכל לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה כוללת לטובת התובעים" (רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקה 15 (5.7.2012); רע"א 3530/21 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' זיס, פסקה 23 (3.3.2022)).

כידוע, ובוודאי שעל כך אין מקום לחזור, כי בהקשר הייצוגי הסדר פשרה אליו מגיעים הצדדים לא יהיה בעל תוקף מחייב אלא לאחר שבית המשפט ייאשר את ההסדר בהתאם להוראות סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות.

...

מקובלת עלי הטענה כי לאור העובדה המצערת כי המבקשת 1 נפטרה, יש מקום לאתר תובע ייצוגי אחר בעל עילת תביעה נגד בנק לאומי.

סוף דבר כפי שכבר ציינתי לעיל – ראיתי לקבל את בקשת האישור.

תובע ייצוגי נוסף המחזיק בעילה אישית נגד בנק לאומי יאושר במסגרת החלטה שתינתן בהתאם לבקשה שיגיש ב"כ הקבוצה כאמור בפסקה 41 להחלטה זו. כאמור בסעיפים 25(א) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה לצדדים לפרסם על חשבון הנתבעים הודעות בדבר החלטת אישור התובענה כייצוגית.

דיון אישור הסדר הפשרה לאחר שבחנתי את פרטי הסדר הפשרה, בהעדר היתנגדות מטעם היועצת המשפטית לממשלה והגורמים הרלוונטים הנוספים מטעם המדינה, וכן לאור טענות הצדדים כולם ובשים לב למכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות - מצאתי כי מדובר בהסדר שהנו ראוי וסביר בנסיבות העניין.

מינוי בודק סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". כאמור, הסעיף קובע כי אי מינוי בודק יהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בענייננו, סבורתני כי יש מקום לקבל את עמדת הצדדים להסכם הפשרה, לפיה אין צורך במינוי בודק מטעם בית המשפט.

במסגרת הבקשה לאישור הסכם הפשרה, הסכימו הצדדים כי מתייתר הצורך במינוי בודק, מאחר שפירוט תוצאות הבדיקה ואופן חישוב נוסחת הפשרה הובאו בפירוט בהליך הגישור, המידע נתמך בתצהיר סמנכ"ל הכספים של המשיבה, וכן לאור העובדה שמדובר בעיניין כלכלי פשוט, הטומן בחובו דוקא שאלות משפטיות מורכבות, אשר בהן לבודק אין כל יתרון על בית המשפט.

...

בנסיבות העניין שבפניי, מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה כפי שהומלצו על ידי הצדדים, הגם ששכר הטרחה הינו על הצד הגבוה, זאת בהינתן המשאבים שהשקיעו המבקשת ובאי כוחה בניסוח התובענה ובקשת האישור, אשר ארך זמן רב והצריך בדיקות נרחבות, כמו גם בהינתן העובדה כי המבקשת ניהלה מו"מ ארוך עם המשיבה ונטלה על עצמה סיכון כי התובענה תידחה, אני סבורה כי הגמול ושכר הטרחה המומלצים על ידי הצדדים סבירים בנסיבות המקרה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מאחר שמצאתי כי הסדר הפשרה הוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינים של חברי הקבוצה", אני מאשרת את הסדר הפשרה על כל תנאיו ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בהתאם לנוסח שצורף כנספח 1 לבקשה לאישור הסדר פשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.

עם זאת, במקרה הנוכחי היעילות הדיונית מחייבת פיצול הדיון סילוק התביעה נגד רוב המשיבות (פרט לאחת) על הסף, שכן מדובר בעשרות תביעות שונות, שלכל אחת מהן מסכת עובדתית שונה המחייבת בירור פרטני, ואין שאלה משפטית מורכבת המחייבת הכרעה משותפת.

הוראות הדין הרלוואנטיות הן תקנה 26 לתקנות סד"א שקובעת כי "מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובילבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין"; וסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, המאפשר רכוז תובענות שמתעוררת בהן שאלות זהות או דומות בעיקרן של עובדה ומשפט בפני מותב אחד.

...

לאחר עיון בתובענה, בבקשת האישור, בבקשות הרבות, ובנימוקי המבקש ותשובתו, החלטתי לפעול בהתאם לתקנות 3, 5 ו-41 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולהורות על מחיקת התובענה הייצוגית נגד משיבים 2 עד 22 על הסף, זאת, מבלי למנוע הגשתן של בקשות אישור נפרדות, כנגד כל אחת מן המשיבות.

ראו, למשל בש"ם 6141/12 פסיפיק נ' עיריית הרצליה (25/11/2012) שם נדחתה בקשה לאיחוד תביעות לאחר שנמצא כי "הבקשות השונות נשוא הבקשה שלפניי מעוררות אמנם שאלות משפטיות דומות; אולם נוכח ריבוי ההליכים סבורני כי במקרה דנא איחוד הדיון בבקשות השונות עלול להביא דווקא לסרבול ההליכים ולהארכתם"; ובש"א 8226/12 דיפלומט נ' בשתאוי (20/1/2013) שם נדחתה בקשה לאיחוד תביעות רבות לאחר שנקבע כי: "איחוד הדיון בתובענות יחסוך זמן שיפוטי יקר ויביא לייעול ההליכים. אולם, כדי להשיג מטרות אלה נראה כי אין מקום לאיחוד הדיון בכל התובענות הייצוגיות נשוא הבקשה דנא. אדרבה, ריכוזן של עשרות תובענות ייצוגיות בפני מותב אחד עלול להביא לסרבול ההליכים ולהארכתם...". פסיקות אלו עוסקות אמנם באיחוד הליכים מכוח סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, ועדיין לא ניתנה הדעת לשאלה אם הגשה מאוחדת של תביעות בכתב תביעה אחד מגשימה את תכליותיה של התובענה הייצוגית או דווקא שומטת את הקרקע תחתיהן (עניין סודמי הנ"ל).

סוף דבר נוכח כל אלו נקבע כי אין מקום לניהול משותף של התביעות ועל המבקש לפצל תביעותיו ולהגיש תביעה נפרדת נגד כל משיבה.

על הפרקליט להגיש הודעה בתיק הערר כי הערר מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות בעלות אופי כלכלי, והוא יידון כעניין כלכלי אלא אם כן מצאו נשיא בית המשפט או סגנו שהעניין אינו מתאים להיקבע כעניין כאמור.

העותרים אינם חולקים על נכונות התשובה, אך מי מהם טוענים, כי לשם מענה על השאלה היה על הנבחנים להכיר אף את התוספת לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו - 2006.

...

סיכום מכל המקובץ עולה, כי הנני מורה על פסילת שאלות מס' 24 ו - 33 בחלק הדיוני.

העתירה בעניין נאור נדחית.

העתירה בעניין יונס נדחית.